ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- בא
עד ימי שאול, המנהיגות מצד בני לאה כמעט שלא באה לידי ביטוי (הסיבה לכך מצויה גם היא במגילת רות כפי שיוסבר באריכות בספרי החדש 'צפנת שמואל - מלכות דוד'). עם הופעתו של דוד כמלך המיועד, נפתח פתח לתיקון, גם בתחום זה. הראשונים לזהות את פוטנציאל האחדות היו צאצאי שאול.
בניסיון התיקון הראשון, יהונתן, נכד נכדה של רחל אמנו, ויתר על המלכות לטובת דוד - נכד נכדה של לאה. מיד לאחר הכאת גוליית, יהונתן נתן לדוד את מעילו ואת מדיו (העברתם משמעותה העברת הסמכויות השלטוניות): "וַיִּכְרֹת יְהוֹנָתָן וְדָוִד בְּרִית בְּאַהֲבָתוֹ אֹתוֹ כְּנַפְשׁוֹ: וַיִּתְפַּשֵּׁט יְהוֹנָתָן אֶת הַמְּעִיל אֲשֶׁר עָלָיו וַיִּתְּנֵהוּ לְדָוִד וּמַדָּיו וְעַד חַרְבּוֹ וְעַד קַשְׁתּוֹ וְעַד חֲגֹרוֹ" (שמו"א יח, ג-ד). משמעותה של הברית מפורטת בפסוק הבא: "וְאַתָּה (דוד) תִּמְלֹךְ עַל יִשְׂרָאֵל וְאָנֹכִי (יהונתן) אֶהְיֶה לְּךָ לְמִשְׁנֶה" (שם כג, יז). אם ברית זו הייתה מגיעה לידי מימוש, לעם ישראל היה מלך מצידה של לאה, ומשנה למלך מצידה של רחל. ברכת אנשי בית לחם לבניין בית ישראל, הייתה הופכת למציאות. לצערנו הרב, מותו של יהונתן בקרב בגלבוע, לא אפשר את המימוש.
בניסיון התיקון השני, מיכל בת שאול דחפה את אביה להפוך את דוד לחתנו באמצעות נישואיהם. כך מתואר הדבר בכתוב: "וַתֶּאֱהַב מִיכַל בַּת שָׁאוּל אֶת דָּוִד וַיַּגִּדוּ לְשָׁאוּל וַיִּשַׁר הַדָּבָר בְּעֵינָיו" (שמו"א יח, כ). אם אכן חתונה זו הייתה מובילה ל'בנין עדי עד', האיחוד היה מושג משתי בחינות. הראשונה - מיידית, דוד היה הופך לשותף של שאול עם קבלת התואר חתן המלך. גם יהונתן, יורש העצר המיועד, היה משתף פעולה וכך היו בנה של רחל (שאול) ובנה של לאה (דוד) בונים יחד את בית המלכות הראשון. השניה – בדור הבא. בנם העתידי של דוד ומיכל היה בבחינת משיח בן דוד ומשיח בן יוסף (גם בני בנימין על יוסף יחשבו) והאחדות הייתה עולה מדרגה.
לצערנו, בעיות קשות קלקלו את הסיכוי. עוד לפני החתונה שאול החליט להשתמש בבקשתה של מיכל, כהזדמנות להיפטר מדוד, וז"ל הכתוב: "וַיֹּאמֶר שָׁאוּל אֶתְּנֶנָּה לּוֹ וּתְהִי לוֹ לְמוֹקֵשׁ וּתְהִי בוֹ יַד פְּלִשְׁתִּים" (שם, שם כא). שאול העביר מסר לדוד: "אֵין חֵפֶץ לַמֶּלֶךְ בְּמֹהַר כִּי בְּמֵאָה עָרְלוֹת פְּלִשְׁתִּים לְהִנָּקֵם בְּאֹיְבֵי הַמֶּלֶךְ". המטרה האמיתית הייתה "וְשָׁאוּל חָשַׁב לְהַפִּיל אֶת דָּוִד בְּיַד פְּלִשְׁתִּים" (שם, שם, כה). תככים מסוג זה בוודאי שאינם מביאים אחדות, מה עוד שניסיונותיו של שאול המשיכו ללא לאות, הכתוב הכריז: "וַיְהִי שָׁאוּל אֹיֵב אֶת דָוִד כָּל הַיָּמִים" (שם, שם, כט). שאול ניסה להרוג את דוד כמה פעמים, ומכיוון שלא הצליח, נתן את מיכל בתו - אשת דוד, לפלטי בן ליש אשר מגלים, שגר לא רחוק מארמונו, וכך היה יכול להבטיח את הניתוק ממיכל. רק לאחר מותו של שאול, חזרה מיכל לדוד.
(כיצד נהג כך שאול מבחינה הלכתית? כיצד חזרה מיכל לדוד אחרי שהייתה בביתו של פלטי? תשובות לשאלות ינתנו בספרי החדש 'צפנת שמואל - מלכות דוד', שיצא לאור בקרוב).
בשבוע הבא, בע"ה, נמשיך לברר את נושא האחדות בין רחל ובין לאה בימי דוד המלך.
יחד / שמרית אור
עוד נדע ימים טובים מאלה, עוד נדע ימים טובים פי אלף,
שורשינו יעמיקו סלע, כמו ארזים בהר.
עוד נדע ימים טובים מאלה, עוד נמתיק מימיו של ים המלח,
כשדה ירוק אחר השלף, כאשד בלב מדבר.
יחד - כל הדרך, יחד - לא אחרת, יד ביד נושיט לטוב, שעוד יבוא, בוא יבוא.
יחד - כל הדרך, יחד - לא אחרת, יחד איש אל איש יפתח את לבבו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
