ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- וארא
יעקב אבינו, שהשתוקק כל ימיו לראות את משפחתו המאוחדת, השאיר צוואה - ברכות לצאצאיו, שם הוא קבע חד משמעית כי ה"נזר" יהיה מונח על ראשו של יוסף, אבל גם ליהודה יש זכות להיות שותף. כך יושג איחוד בין בניה של רחל לבניה של לאה. עדיפותו של יוסף הייתה מעוגנת במציאות, שהרי הוא המשנה לפרעה שאיש איננו יכול להרים את ידו או את רגלו בלי רשותו. זכות קדימה זו, מקבלת ביטוי גם במעמדו המיוחד של בנה הבכור של שפחת רחל – דן, שבהווא אמינא של יעקב, משיח הוא צאצא שלו - שמשון. כך מבואר במדרש: "וכן אמר יעקב שהמשיח יצא מדן שנאמר דן ידין עמו כאחד, זה המשיח שעתיד לדון כהקב"ה שנקרא אחד" (בראשית רבתי עמוד 244, עיינו גם ברש"י בראשית מט, טז).
אם כך, נחזור לשאלה שהעלנו בדברינו לפרשת שמות תשפ"ה, איך משתלבת העברת ההנהגה למשה רבנו בהתחלת ספר שמות, עם דברי יעקב אבינו?
כתשובה ראשונה ענינו כי שבט אפרים, בכורו של יוסף, נכשל בניסיון המנהיגותי המרכזי, כשניסה להוציא את עם בני ישראל ממצרים לפני הזמן, ושילם על כך מחיר כבד.
נפנה עתה לכיוון אחר, שיתאחד בהמשך עם הכללים שקבע יעקב אבינו. כדי להוציא את העם ממצרים ולקבל את התורה, היה צורך במנהיג מאוד מיוחד בעל שתי תכונות: הראשונה, הוא חייב לרכוש סממני הנהגה, שניתן לזכות בהם רק במחיר גדילה כנסיך בארמון המלך (גם אפרים ענה לדרישה זו). השנייה, עליו להיות משכמו ומעלה, גבוה מכל העם באופן משמעותי, כדי שאף אחד בהמשך הדרך, לא יוכל לחלוק עליו בבחינת "משה אמת ותורתו אמת - לא תהיה מוחלפת לעד".
כך, באופן חד פעמי, נבחר משה רבנו, שאיננו צאצא של יוסף וגם לא של יהודה.
ברור כי מי שלא היו מרוצים מנתינת ההנהגה למשה רבנו, היו בני שבט אפרים, שתמיד הקפידו בנושא (עיינו כדוגמא שופטים ח, א-ג וכן שם יב, א-ו). משה רבנו התמודד עם האתגר בדרך מעניינת, ומינה כסגנו את יהושע בן נון, וכך הכריז: 'אינני מתיימר לתפוס את ההנהגה, באופן קבוע'. ההנהגה נותרת בידי שבט אפרים לשעה ולדורות. לכן, כבר במלחמה כנגד עמלק, יהושע הוא המנהיג-השותף "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל יְהוֹשֻׁעַ בְּחַר לָנוּ אֲנָשִׁים וְצֵא הִלָּחֵם בַּעֲמָלֵק" (שמות יז, ט). כך מדגיש גם רש"י במקום: "בְּחַר לָנוּ - לי ולך, השווהו לו". גדולתו של משה רבנו, הענק שבענקים גם בענוותנותו, מתגלה במלא עוצמתה. הנכונות לחלוק הנהגה למען האחדות, היא המפתח לניצחון על עמלק והיא התנאי להצלחה מול כל האתגרים.
כאן המקום לשאול: אבל מה עם יהודה? והתשובה ברורה: גם ליהושע בן נון יש שותף-חבר: כלב בן יפונה. על הפסוק: "וְכָלֵב בֶּן חֶצְרוֹן הוֹלִיד אֶת עֲזוּבָה אִשָּׁה" (דבהי"א ב, יח) דורשת הגמרא במסכת סוטה "כָלֵב בֶּן חֶצְרוֹן הוליד את עזובה אשה ... - בן חצרון? בן יפונה הוא! בן שפנה מעצת מרגלים" (דף יא ע"ב).
חז"ל מזהים את כלב בן יפונה - שותפו של יהושע, עם כלב בן חצרון, בנו של פרץ - בכורו של יהודה מתמר, אבי השושלת המלכותית.
כך, תחת הנהגתו של משה רבנו, מתאחד עם ישראל. לצד משה, המנהיג העניו מוצבים יהושע בן נון משבט אפרים בן יוסף בנה של רחל, וגם כלב בן יפונה בן חצרון - בן פרץ משבט יהודה, המייצג את לאה.
גם כאן, ולאורך ההיסטוריה, נדרשת ענווה להשגת אחדות.
נתפלל לרפואה שלמה והחלמה מהירה וטובה לפצועים היקרים ובתוכם איתמר חיים בן ציפורה, נחמה למשפחות הנופלים המזהירות בגבורתן ובגבורתם של בניהם ובנותיהן, חזרה מהירה וטובה לבתיהם של כל החטופים והעקורים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
