ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- שמות
החייל מפחד מהמפקד שלו... המפקד מפחד מהקצין שמעליו... הקצין מפחד ממי שעליו... וכך כולם מפחדים מהממונים עליהם עד הרמטכ"ל...
הרמטכ"ל מפחד משר הביטחון... ושר הביטחון מפחד מאשתו...
ואשתו? מפחדת מעכבר... נמצא כולם מפחדים מעכבר...
פתגם זה הוא גם משל עמוק לעולמנו. האדם בטבעו מלא פחד, משועבד לפחד, מנהל את חייו לאור הפחד, ופעמים רבות זהו פחד מיותר, שאם האדם היה מיישיר מבט באומץ לעיני הפחד, הוא היה מגלה שזה עכבר מגוחך, הנמלט ממנו בבהלה.
ומהי הדרך להינצל מאותו פחד?
את התשובה נחפש בסיפור שעבוד מצריים. העם כולו היה משועבד לפרעה. במבט ראשון – פרעה הוא מלך חזק, אדון העולם, וכולם משועבדים וכפופים לו. אם היית שואל את אחד העבדים, מבני ישראל, אודות פרעה, הוא וודאי היה מתמלא בפחד, ומדבר עליו בחיל ורעדה.
ופרעה עצמו – האם הוא מפחד? מסתמא, אם נשאל שאלה זו את העבדים, הם יענו לנו, שפרעה לא מפחד, הוא חזק ושליט, ואין לו ממה לפחד. אך האמת היא, שפרעה היה עכבר הנמלט בבהלה, עבד לפחדיו, שהפך המוני אנשים לעבדים מבוהלים רק בגלל שהוא בעצמו היה עבד לפחדיו.
וכך מספרת התורה: "ויקם מלך חדש על מצרים... ויאמר...: הנה עם בני ישראל רב ועצום ממנו. הבה נתחכמה לו, פן ירבה, והיה כי תקראנה מלחמה... ונלחם בנו ועלה מן הארץ. וישימו עליו שרי מיסים למען ענותו בסבלותם...". פרעה פשוט פחד מישראל, פחד שיתכן ואינו מוצדק כלל, שהרי יתכן שעם ישראל כלל לא ילחם במצרים, אך לפרעה זה הספיק כדי לשעבד את ישראל בשעבוד קשה.
חז"ל באבחנתם המעמיקה מספרים לנו דבר מדהים, ומעמיקים את התיאור הזה של התורה, וכך אומר המדרש (שמות רבה): "וישימו עליו, עליהם לא נאמר אלא עליו. תנא דבי רבי אלעזר ברבי שמעון - מלמד שהביאו מלבן ותלו בצוארו של פרעה, שאם היה אחד מישראל שאומר להם איסטניס אני, אומרים לו כלום איסטניס אתה מפרעה... למען ענותו בסבלותם, למען ענות פרעה בסבלותם של ישראל".
זהו מדרש מוכר, שבדרך כלל אנו מביאים אותו כדי להראות את הדרך הנבזית, שבה משכו המצרים את ישראל לבוץ הטובעני של העבדות הקשה. הם רימו אותם בעזרת עבודתו של פרעה, וכך גרמו להם להצטרף לעבודה ולהיגרר לסבל רב.
אך דומה שלמדרש זה יש גם פירוש נוסף. חז"ל באו ללמדנו, שהמבט שטחי הרואה בפרעה אדון ובישראל עבדים, הוא מבט מוטעה. באמת, פרעה היה העבד הראשון, עבד לפחדיו, ובעקבות היותו עבד, הוא גרר את כל ישראל לעבדות קשה. פרעה היה הראשון שעונה בסבלותם של ישראל, והפך לעבד, כי היה עבד לפחדיו.
ראיה לכך שזו כוונתם של חז"ל במדרש זה, אפשר להביא ממדרש סמוך (שם) "למה קראו מלך חדש והלא פרעה עצמו היה? אלא שאמרו המצרים לפרעה: בא ונזדווג לאומה זו! אמר להם: שוטים אתם עד עכשיו משלהם אנו אוכלים והיאך נזדווג להם? אלולי יוסף לא היינו חיים!
כיון שלא שמע להם, הורידוהו מכסאו שלשה חדשים, עד שאמר להם כל מה שאתם רוצים הריני עמכם והשיבו אותו, לפיכך כתיב ויקם מלך חדש".
גם מדרש זה מדבר על כך שפרעה הוא לא המלך הגדול, שעושה מה שבא לו, אלא שהוא בעצמו משועבד לאחרים ועושה מה שמכתיבים לו.
נמצאנו למדים, שפרעה ושאר אנשי העולם הם עבדים לפחד שלהם, וכך אחד מפחיד את השני, וכולם עבדים.
אז מי הם בני החורין האמיתיים?
יום אחד מחליט פרעה להמשיך במסע ההפחדה. הוא קורא למיילדות העבריות ומאיים עליהם: "בילדכן את העבריות, וראיתם על האבניים, אם בן הוא והמיתן אותו...".
ואז למרבה הפלא, הוא מגלה שיש בעולם אנשים שונים, שלא פועלים לפי הכללים הרגילים – "ותיראן המיילדות את האלוקים, ולא עשו כאשר דבר אליהן מלך מצריים". המיילדות לא מפחדות מעכבר, אפילו אם קוראים לו פרעה, הם יראות את האלוקים, ומי שיירא מה' הוא בן חורין ששובר את מחסום הפחד והעבדות.
וכך הביאו המיילדות את בשורת החירות לעולם, המהדהדת עד היום ומביאה לכל צאצאיהן חיים – "ותחיין את הילדים"!
בואו ונקשיב לבשורת החירות הזו, נירא את ה' ולא נפחד מהנשים, ונזכה לחיים!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
