ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- שמות
החייל מפחד מהמפקד שלו... המפקד מפחד מהקצין שמעליו... הקצין מפחד ממי שעליו... וכך כולם מפחדים מהממונים עליהם עד הרמטכ"ל...
הרמטכ"ל מפחד משר הביטחון... ושר הביטחון מפחד מאשתו...
ואשתו? מפחדת מעכבר... נמצא כולם מפחדים מעכבר...
פתגם זה הוא גם משל עמוק לעולמנו. האדם בטבעו מלא פחד, משועבד לפחד, מנהל את חייו לאור הפחד, ופעמים רבות זהו פחד מיותר, שאם האדם היה מיישיר מבט באומץ לעיני הפחד, הוא היה מגלה שזה עכבר מגוחך, הנמלט ממנו בבהלה.
ומהי הדרך להינצל מאותו פחד?
את התשובה נחפש בסיפור שעבוד מצריים. העם כולו היה משועבד לפרעה. במבט ראשון – פרעה הוא מלך חזק, אדון העולם, וכולם משועבדים וכפופים לו. אם היית שואל את אחד העבדים, מבני ישראל, אודות פרעה, הוא וודאי היה מתמלא בפחד, ומדבר עליו בחיל ורעדה.
ופרעה עצמו – האם הוא מפחד? מסתמא, אם נשאל שאלה זו את העבדים, הם יענו לנו, שפרעה לא מפחד, הוא חזק ושליט, ואין לו ממה לפחד. אך האמת היא, שפרעה היה עכבר הנמלט בבהלה, עבד לפחדיו, שהפך המוני אנשים לעבדים מבוהלים רק בגלל שהוא בעצמו היה עבד לפחדיו.
וכך מספרת התורה: "ויקם מלך חדש על מצרים... ויאמר...: הנה עם בני ישראל רב ועצום ממנו. הבה נתחכמה לו, פן ירבה, והיה כי תקראנה מלחמה... ונלחם בנו ועלה מן הארץ. וישימו עליו שרי מיסים למען ענותו בסבלותם...". פרעה פשוט פחד מישראל, פחד שיתכן ואינו מוצדק כלל, שהרי יתכן שעם ישראל כלל לא ילחם במצרים, אך לפרעה זה הספיק כדי לשעבד את ישראל בשעבוד קשה.
חז"ל באבחנתם המעמיקה מספרים לנו דבר מדהים, ומעמיקים את התיאור הזה של התורה, וכך אומר המדרש (שמות רבה): "וישימו עליו, עליהם לא נאמר אלא עליו. תנא דבי רבי אלעזר ברבי שמעון - מלמד שהביאו מלבן ותלו בצוארו של פרעה, שאם היה אחד מישראל שאומר להם איסטניס אני, אומרים לו כלום איסטניס אתה מפרעה... למען ענותו בסבלותם, למען ענות פרעה בסבלותם של ישראל".
זהו מדרש מוכר, שבדרך כלל אנו מביאים אותו כדי להראות את הדרך הנבזית, שבה משכו המצרים את ישראל לבוץ הטובעני של העבדות הקשה. הם רימו אותם בעזרת עבודתו של פרעה, וכך גרמו להם להצטרף לעבודה ולהיגרר לסבל רב.
אך דומה שלמדרש זה יש גם פירוש נוסף. חז"ל באו ללמדנו, שהמבט שטחי הרואה בפרעה אדון ובישראל עבדים, הוא מבט מוטעה. באמת, פרעה היה העבד הראשון, עבד לפחדיו, ובעקבות היותו עבד, הוא גרר את כל ישראל לעבדות קשה. פרעה היה הראשון שעונה בסבלותם של ישראל, והפך לעבד, כי היה עבד לפחדיו.
ראיה לכך שזו כוונתם של חז"ל במדרש זה, אפשר להביא ממדרש סמוך (שם) "למה קראו מלך חדש והלא פרעה עצמו היה? אלא שאמרו המצרים לפרעה: בא ונזדווג לאומה זו! אמר להם: שוטים אתם עד עכשיו משלהם אנו אוכלים והיאך נזדווג להם? אלולי יוסף לא היינו חיים!
כיון שלא שמע להם, הורידוהו מכסאו שלשה חדשים, עד שאמר להם כל מה שאתם רוצים הריני עמכם והשיבו אותו, לפיכך כתיב ויקם מלך חדש".
גם מדרש זה מדבר על כך שפרעה הוא לא המלך הגדול, שעושה מה שבא לו, אלא שהוא בעצמו משועבד לאחרים ועושה מה שמכתיבים לו.
נמצאנו למדים, שפרעה ושאר אנשי העולם הם עבדים לפחד שלהם, וכך אחד מפחיד את השני, וכולם עבדים.
אז מי הם בני החורין האמיתיים?
יום אחד מחליט פרעה להמשיך במסע ההפחדה. הוא קורא למיילדות העבריות ומאיים עליהם: "בילדכן את העבריות, וראיתם על האבניים, אם בן הוא והמיתן אותו...".
ואז למרבה הפלא, הוא מגלה שיש בעולם אנשים שונים, שלא פועלים לפי הכללים הרגילים – "ותיראן המיילדות את האלוקים, ולא עשו כאשר דבר אליהן מלך מצריים". המיילדות לא מפחדות מעכבר, אפילו אם קוראים לו פרעה, הם יראות את האלוקים, ומי שיירא מה' הוא בן חורין ששובר את מחסום הפחד והעבדות.
וכך הביאו המיילדות את בשורת החירות לעולם, המהדהדת עד היום ומביאה לכל צאצאיהן חיים – "ותחיין את הילדים"!
בואו ונקשיב לבשורת החירות הזו, נירא את ה' ולא נפחד מהנשים, ונזכה לחיים!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
