ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת השבת
- שבת ומועדים
- הלכות שבת
- הלכות כלליות
לדוגמא: הגמרא (מסכת שבת דף קז ע"ב) אומרת שאין איסור דאורייתא בצידת חיה שאין במינה ניצוד, כלומר אין בה שימוש לבני האדם.
לאור הדברים, נשאלתי אם מותר לסגור זבובים בתוך קופסה, מפני שיש כאן שני צדדים להיתר: א. אין במינו ניצוד – אין לאדם שימוש בזבוב. ב. הסגירה בקופסה אינה מנגישה את הזבוב. ברגע שיפתח את הקופסה ללא ספק הזבוב מיד יעוף החוצה. הסבירות לתפוס את הזבוב, גם אחרי סגירתו בקופסה, נמוכה ביותר.
הטור (בסימן שטז) מדבר על בית שיש בו זבובים, ויש שם קופסה שהזבובים מטיילים בה. בעל התרומות אוסר לסגור את הקופסה, מפני שיש כאן איסור צידה מדרבנן. אך הטור חולק עליו, משני טעמים: א. "שאין הזבובים ניצודין בתיבה, שאם בא לפתוח התיבה וליטלם – יברחו". ב. אין כאן כוונה לצוד.
חמדת השבת (104)
הרב בצלאל דניאל
35 - חמדת השבת: לחם משנה קפוא
36 - חמדת השבת: סגירת זבובים וספק פסיק רישא
37 - חמדת השבת: ברכת 'שעשה נסים לאבותינו'
טען עוד
הבית יוסף דוחה את דבריו, ומכריע כדברי בעל התרומות. בשולחן ערוך (אורח חיים סימן שטז ג) הוא פוסק שאסור לצוד זבובים, הרמ"א מזכיר את המחלוקת, כותב בסתם שאסור לסגור קופסא שיש בה זבובים, ומוסיף שיש מקלים אם סביר שכאשר יפתח את הקוספא הזבובים יצליחו לברוח ממנו.
בילקוט יוסף, לאור פסיקת הרב עובדיה ביביע אומר, פוסק כדברי הטור, אם הזבובים מציקים לו, מפני שיש כאן שני דרבננים (שאין דרכו להיות ניצוד, ושהצידה לא יעילה מפני שלא יוכל לתפוס את הזבובים) בהקשר בו מעוף הזבובים מצער אותו.
הט"ז מבאר את הטור בצורה שונה: אם יש זבובים בקופסא, גם הטור מסכים שאסור לסגור את הקופסא. הטור מדבר על מצב בו הוא אינו בטוח אם יש זבובים בקופסא. למעשה הט"ז מתיר לנפנף להעיף את הזבובים הנראים ואז לסגור את הקופסא, גם אם יתכן ונותרו שם זבובים.
לכאורה הדבר מפתיע: אם לא נותרו זבובים, אין שום סיבה לאסור. מדוע הט"ז חושב לאסור? מפני שהוא יודע שיתכן ויש שם זבובים. ואם יש שם זבובים, הוא צד. אם כך, מדוע מותר לו לסגור את הקופסא?
בכדי להסביר את דבריו, נשווה את הדברים לדיני דבר שאינו מתכוון:
אדם גורר ספסל על גבי קרקע. יתכן ויהיה לו מידע מספיק על הכובד של הספסל והצפיפות וקשיחות של הקרקע בכדי לדעת אם הוא יותיר אחריו חריץ. אם הוא יודע שלא, ודאי שזה מותר. אם הוא יודע שזה יותיר חריץ, הדבר אסור בוודאי, שכן זהו פסיק רישא. ואם הוא אינו יודע? היה מקום לדרוש ממנו לכאורה להביא סיסמוגרף ופיזיקאים ולהכריע אם הספסל יותיר חריץ או לא, ורק לאחר מכן יידע אם מותר לו לגרור את הספסל. אך אנו לא דורשים את זה ממנו. כל עוד הוא בספק אם יש כאן פסיק רישא, זה כבר לא נקרא פסיק רישא, אלא דבר שאינו מתכוון.
אומר הט"ז: מוכח מכאן שכל עוד אין לאדם ידיעה אם יש פסיק רישא, הדבר מותר. אם כך, הוא הדין לסגירת הקופסא: אין לאדם מידע שסגירת הקופסא תכלא זבובים, מפני שהוא לא בטוח אם יש זבובים. לכן מותר לסגור את הקופסא.
בדרך כלל דבר שאינו מתכוון הוא דבר שאין לנו כלים סבירים לבחון את המציאות. הט"ז מרחיב את ההגדרה לדברים שניתן לראות בעיניים אנושיות, לא מוטל על האדם להתחיל לחפש את הבעיות. מכיוון שהתורה התירה דבר שאינו מתכוון, מותר לו, לא לחפש את האיסורים. ולכן פסיק רישא המוטל בספק זהה לדבר שאינו מתכוון.
נראה שהדבר מבוסס על הבנת מושג פסיק רישא. התורה אינה אוסרת לעשות פעולה, גם אם תתכן תוצאת מלאכה אסורה ממנה. אך אם התוצאה וודאית, אסור. מדוע? הרי גם במקרה בו התוצאה וודאית האדם אינו מתכוון לתוצאה הזאת?
התשובה היא שאם התוצאה וודאית, האדם אינו יכול להתחבא מאחורי חוסר הכוונה. הוא מודע לתוצאה, שבהכרח תבוא, ולכן אנו משייכים אליו את התוצאה.
מחדש הט"ז שאת זה נאמר רק אם האדם באמת יודע. כל עוד חסר לו מידע התוצאה נידונה כנעשתה בחוסר כוונה.
המרדכי על מסכת עבודה זרה מביא את הדין שכתבו ראשוני אשכנז, שאסור לחתות את האש שתחת קדירה של נכרים, שמא הנכרים הכניסו בשר וחלב, ונמצא שהוא בישל בשר בחלב. שואל רע"א: מדוע, הרי אין לו כוונה לבשל בשר בחלב? אומר רע"א: בגלל שיש הבדל בין ספק שניתן להכריע על ידי התבוננות נוכחית וספק שניתן לברר רק בעתיד. את השאלה אם הספסל ישאיר חריץ אדם רגיל יכול להכריע רק בעזרת ניסוי. אך האם הגוי הכניס בשר וחלב אפשר לברר כבר עכשיו. אם כך, יש כאן ספק פסיק רישא, שצריכים לדון בו לאיסור, בשונה מדבר שאינו מתכוון, המותר.
אם כך, גם במקרה של הזבובים קורה דבר דומה: אם יש זבובים, ודאי שיש איסור. האדם יכול לברר את מציאות הזבובים כבר עכשיו, ולכן רע"א יאסור, כדברי הבית יוסף בניגוד לט"ז.
למעשה הביאור הלכה מכריע כדברי הט"ז, לכל הפחות לעניין מלאכת צד, ובוודאי לעניין צידת דבר שאין במינו ניצוד.
אם כך למעשה: לפי הרב עובדיה מותר לסגור את התיבה גם אם הזבובים נמצאים בה. לפי הביאור הלכה מותר לסגור את התיבה רק אם אינו יודע אם יש שם זבובים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
