ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת השבת
בשבועות האחרונים אנו עוסקים במעשר הכספים. בשבוע שעבר התחלנו לברר מהן מטרות ראויות למעשר כספים. התמקדנו בשאלה אם כספי המעשר יכולים לשמש עבור סיוע לאחרים לקיים מצווה. מסקנתנו, באופן כללי, הייתה שלא נכון להשתמש כך במעשר הכספים , אך מותר לתת מעשר כספים כדי לאפשר לאחריםלקיים מצווה, כגון לקנות תפילין לילד שמשפחתו דלת אמצעים ואיננה יכולה לעמוד בהוצאה זו, יש בכך קיום מצוות צדקה של הנותן בבחינת "די מחסורו אשר יחסר לו".
בסוף הסימן העוסק בחיוב מתן צדקה, השולחן ערוך (יורה דעה סימן רמט סעיף טז) פוסק "יש מי שאומר שמצוות בית הכנסת עדיפה ממצוות צדקה".
היה מקום לומר שכוונתו שיש בכך מצווה גדולה יותר, גם אם אין בכך קיום של חובת מתן מעשר כספים. יתכן שבמדרג המצוות ניתן למצוא מצוות רבות החשובות יותר ממצוות צדקה, אין זה אומר בהכרח שניתן להשקיע בהן את מעשר הכספים.
אך כאמור, סעיף זה מובא בסוף הסימן העוסק בחובת הצדקה. קשה לומר שהשולחן ערוך אינו מתכוון שיש בכך מטרה ראויה למעשר כספים, בה הוא פתח את הסימן.
חמדת השבת (104)
הרב בצלאל דניאל
82 - חמדת הברכות: הוצאת מעשר כספים על מצוות
83 - חמדת הברכות: בניית בתי כנסיות ממעשר כספים
84 - חמדת התפילה: מצוות הסובבות את מצוות הצדקה
טען עוד
לחידוד הדברים, ראוי לסקור את הטעמים לבניית בית כנסת.
פסק הרמב"ם (הלכות תפילה פרק יא הלכה א):
כל מקום שיש בו עשרה מישראל צריך להכין לו בית שיכנסו בו לתפלה בכל עת תפלה ומקום זה נקרא בית הכנסת, וכופין בני העיר זה את זה לבנות להם בה"כ ולקנות להם ספר תורה נביאים וכתובים.
האחרונים חלקו בגדר ומשמעות דבריו:
א. צורך טכני, כשאר צרכי העיר
בשו"ת דברי חיים (חלק א אורח חיים סימן ג) מדייק בדברי הרמב"ם שמנסח ש"צריך" להכין בית כנסת שייכנסו בו לתפילה. משמע שזהו צורך, ולא מצווה. המשמעות היא שהציבור צריכים מקום לתפילה, וכשם שניתן לכפות את אנשי העיר לשלם עבור סלילת כבישים ושאר צרכי הציבור, כך ניתן לכפות אותם לבנות בית כנסת. משמע מדבריו שזהו צורך טכני בלבד, אך חשוב להבין שהוא אינו פחות חשוב מכל צורך ציבורי אחר. בשדי חמד (כללים אות ב סימן מד) ציטט שורת פוסקים מהם גם משמע שהצורך הוא צורך ציבורי-טכני, ולא יותר מכך.
ב. לצורך התפילה
במסכת ברכות (דף ו) האמוראים מצטטים שורת מימרות מהן עולה שמעלת התפילה בבית הכנסת גדולה ממעלת התפילה במקום אחר. מפורסם המדרש על הקובע מקום לתפילתו אלוקי אברהם בעזרו (והרחבה על כך ניתן למצוא ביחידת מורנו העוסקת בכך). היו מן הפוסקים שהבינו שהרמב"ם לומד מכך שיש חובה לקבוע מקום לתפילת הציבור. כך פוסק בשו"ת מנחת אלעזר (חלק ד סימן לח). הרב אשר וייס (מנחת אשר במדבר סימן נד) נוטה לכיוון זה, ומעצים אותו מעט. מכיוון שהקב"ה מתרצה יותר בתפילה שבבית הכנסת, ממילא הרמב"ם לומד שרצון ה' הוא שיהיה לציבור בית כנסת שיעצים את התפילות.
ג. מקדש מעט
בזוהר במספר מקומות (פרשת בשלח, פרשת נשא) משמע שמקיימים את מצוות "ושכנתי בתוכם" בכך שבונים בית כנסת. במסכת מגילה (דף כט ע"א) נאמר שבגלות ישראל, בהעדר מקדש, יש קיום של "מקדש מעט",בבניית בית כנסת. אך קשה לומר שבית כנסת הוא תחליף למקדש בלבד, מפני שבמספר מקומות בש"ס (לדוגמא מסכת יומא דף סח ע"ב) משמע שהיו בתי כנסיות לתפילה עוד בזמן שהמקדש עמד על תילו. מכאן אנו רואים שישנה מצווה לבנות בית כנסת בכדי לקיים את מצוות "ושכנתי בתוכם". כך משמע בביאור הלכה (סימן קנא סעיף יא ד"ה לא מהני). הגר"ש קלוגר (חלק "פרט ועוללות" תשובה א) מתלבט אם בניית בית כנסת הוא חלק ממצוות התפילה או זכר למקדש. הוא אף מציע שזו מצווה דאורייתא!
באגרות משה (אורח חיים חלק ב סימן מד) מדייק מלשון הרמב"ם שצריכים "בית כנסת". אם הנושא הוא מקום תפילה, מדוע לכתוב שיש צורך בבית כנסת, בדווקא? משמע שישנה מצווה לבנות בית כנסת, כמטרה בפני עצמה, ולא בכדי להעצים את התפילה בלבד.
לשיטות הללו, כאמור, בניית בית כנסת היא מצווה בפני עצמה, ולא רק נועדה להעצים את התפילה.
במנחת אשר (שם) מקשה מספר קושיות על השיטות הללו. ואם נשוב לראש דברינו, מעט מפתיע שהשו"ע מזכיר את המצווה הזאת בסוף הסימן על מצוות צדקה. לכאורה מצווה זו מתאימה לסימן קנ"א באורח חיים, סימן העוסק בקדושת בית כנסת, ולא בהלכות צדקה!
ונלענ"ד ליישב את כל הקושיות כך:
במהלך ספר בראשית, אבותינו הקדושים בונים מזבחות או מצבות וקוראים בשם ה'. הרעיון של מעשה זה הוא הנכחת הקב"ה בכל מקום במציאות: בכל מקום יישוב בו אדם עובר, ישנה תזכורת לנוכחות האלוקית. כמובן שמרכז הדבר הזה הוא בית המקדש בתפארתו. בהעדר מקדש, נכון לייחד מבנה מיוחד המזכיר את הנוכחות האלוקית. "בהעדר מקדש" אינו רק כאשר בעוונותינו חרב המקדש, אלא גם כאשר בית המקדש עומד על תילו, הוא רחוק מרוב העם, ולכן נכון לייחד מקום שכזה בכל מקום. בזמן היתר הבמות יתכן ואף יבנו שם מזבח ויקריבו לשם שמיים. בזמן שאסור להקריב מחוץ למקדש, מקום זה מיוחד לתפילה. אך התפילה אינה הנושא. הנושא הוא מקום המיוחד לשם ה', המזכיר לכולם את הנוכחות האלוקית. ממילא המקום הנכון ביותר להתפלל הוא במקום הזה. אבל חשוב לשים לב: חלק מהפוסקים הבינו שהמטרה היא מקום לתפילה, ומתוך שייחדו מקום לתפילה חלה עליו קדושה. טענתי היא להיפך: יש צורך לייחד מקום לקדושה. וממילא המקום הנכון ביותר להתפלל בו הוא המקום בו אנו קוראים בשם ה', כפי שעשו האבות. נוסיף עוד כי שייחוד המקומות בזמן האבות לתפילה היה גם בבחינת קביעת מקום ללימוד וחיזוק אמונת הייחוד נושא שהיה מרכזי מאוד בתקופת האבות.
כאשר יעקב אבינו יצא לחרן, הוא נדר "כל אשר תתן לי, עשר אעשרנו לך". עסקנו בעבר בשאלת המקור למעשר הכספים, וההשלכות של היות זה מקור לחובה זו. הצגנו שככל הנראה השולחן ערוך נוטה לשיטת הרמב"ם, ואינו רואה בפסוק זה את המקור המרכזי למצוות מעשר כספים.
אך יתכן ובכל זאת השלחן ערוך אינו מתעלם ממקור זה לחלוטין, אלא רואה אותו כמקור פחות מרכזי.
וכאן נשוב ונשאל: לאיזה צרכים חשב יעקב אבינו להשתמש במעשר אותו הפריש? כאמור שם, יעקב בנה מזבחות ומצבות וקרא בשם ה'. לפי דברינו, זו עיקר מטרת בניית בית כנסת. לכן השולחן ערוך, אחרי שקבע שעיקר הפסיקה היא כשיטת הרמב"ם, בכל זאת אומר שבניית בתי כנסיות היא תחליף והשקעה ראויה למעשר הכספים.
ניתן ליצור קשר עם הכותבים דרך: [email protected]
ארץ חמדה – קישור לשיעורי "מורנו" ביוטיוב
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
