ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- וירא
מסעו של אברהם ממשיך בפרשתנו: " לֶךְ לְךָ אֶל אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה וְהַעֲלֵהוּ שָׁם לְעֹלָה " (שם כב, ב).
בדברינו לפרשת לך לך תשפ"ה, הסברנו כי חלקו הראשון של המסע, רב השלבים, היה בהר הבית, שם אברהם הבין מה פירוש הביטוי: אַרְאֶךָּ, והגדיר מה הבין ומה ראה: "וַיִּקְרָא אַבְרָהָם שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא ד' יִרְאֶה אֲשֶׁר יֵאָמֵר הַיּוֹם בְּהַר ד' יֵרָאֶה " (שם כב, יד).
מה פשר מסקנתו של אברהם?
נפנה את תשומת לבם של קוראינו הנאמנים כי הביטוי יִרְאֶה שהתחלף ליֵרָאֶה , כבר הופיע קודם לכן בסיפור העקידה. יצחק שאל את אברהם: "וְאַיֵּה הַשֶּׂה לְעֹלָה " (שם ז) וענה לו אביו "אֱלֹקים יִרְאֶה לּוֹ הַשֶּׂה לְעֹלָה..." (שם ח).
בציווי לעלות להר בית ד' נוקטת התורה בלשון: "שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה יֵרָאֶה כָּל זְכוּרְךָ אֶל פְּנֵי הָאָדֹן ד' " (שמות כג, יז) המצווה היא להיראות. התורה חוזרת פעמיים נוספות על ביטוי זה באותו הקשר (שמות לד, כג. דברים טז, טז).
(לחזרה משולשת של ביטוי בתורה יש משמעות של הדגשה ורמז עמוק).
דברי אברהם אבינו מבטאים מהפך מ"אֱלֹקים יִרְאֶה לּוֹ הַשֶּׂה" ל"בְּהַר ד' יֵרָאֶה ".
הר המוריה, ה"מָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחָר ד' ", הוא המקום בו בניהם ובני בניהם של אברהם העוקד, יצחק הנעקד ויעקב הנכד, צריכים להיראות "אֲשֶׁר יֵאָמֵר הַיּוֹם בְּהַר ד' יֵרָאֶה".
עם ישראל - כנסת ישראל, מתראים עם קודשא בריך הוא בקודש הקודשים של בית המקדש, שבנוי בְּהַר בֵּית ד' (ישעיהו ב, ב). שם מתבררת החיבה המיוחדת, המבוטאת גם היא בפרשתנו " כִּי יְדַעְתִּיו לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה אֶת בָּנָיו וְאֶת בֵּיתוֹ אַחֲרָיו וְשָׁמְרוּ דֶּרֶךְ ד' לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט לְמַעַן הָבִיא ד' עַל אַבְרָהָם אֵת אֲשֶׁר דִּבֶּר עָלָיו" (שם יח, יט). כִּי יְדַעְתִּיו בלשון הכתוב, משמעותו הקירבה המקסימלית, הכי אינטימית. בפסוק קודם נאמר: "וְאַבְרָהָם הָיוֹ יִהְיֶה לְגוֹי גָּדוֹל וְעָצוּם וְנִבְרְכוּ בוֹ כֹּל גּוֹיֵי הָאָרֶץ " (שם יח, יח).
(השימוש גם כאן בביטויים המופיעים בתחילת פרשת לך לך, מחזק את הקשר בין הפרשיות, מה גם שהם יופיעו שוב בסוף פרשת העקדה, כפי שנצטט בהמשך).
מתי ניתנה לראשונה הבטחה זו? כפי שציטטנו לעיל, ההבטחה ניתנה בצמוד לציווי: " לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ" " וְאֶעֶשְׂךָ לְגוֹי גָּדוֹל וַאֲבָרֶכְךָ וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ וֶהְיֵה בְּרָכָה " (שם יב, ב).
המהפך ברור! בדרך הלוך אל העקידה נראה היה כי הקרבת הקורבן היא העיקר והיא המטרה. לכן, שאל יצחק: "וְאַיֵּה הַשֶּׂה"? והתשובה היתה: "אֱלֹקים יִרְאֶה לּוֹ הַשֶּׂה". אבל עם הופעת המלאך, שמנעה את הקרבת יצחק, התברר שהמטרה העיקרית היא לְהֵרָאוֹת! להתקרב ולא דווקא להקריב. זה המקום שבו עם ישראל יֵרָאֶה, ובו תתגלה חיבתו לפני המקום. עם ישראל הוא זה שיחדש לעולם את הדרך, "וְשָׁמְרוּ דֶּרֶךְ ד' לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט".
האנושות תילמד, רק אז, על הטוב שהביא עם ישראל לעולם. העם הקטן בכמות, ילמד את כל בני האדם שיעור באיכות. גלי השנאה והאנטישמיות יהפכו לגלי אהבה והערכה, והעולם כולו יבין שהדרך לקבלת ברכת ד', עוברת דרך בניו אהוביו " וַאֲבָרֶכְךָ וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ וֶהְיֵה בְּרָכָה ", " וַאֲבָרֲכָה מְבָרְכֶיךָ וּמְקַלֶּלְךָ אָאֹר וְנִבְרְכוּ בְךָ כֹּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה " (שם יב, ג). ברכות אלו מקבלות תוקף נוסף לאחר העקדה "כִּי בָרֵךְ אֲבָרֶכְךָ וְהַרְבָּה אַרְבֶּה אֶת זַרְעֲךָ (גוי גדול) ... וְהִתְבָּרֲכוּ בְזַרְעֲךָ כֹּל גּוֹיֵי הָאָרֶץ " (כב, יז-יח).
שונאי ישראל שלא יפנימו מסר זה, על ראשם יחול המסר: "וּמְקַלֶּלְךָ אָאֹר", והם יעלמו מתחת שמי ד'.
נודה לקב"ה על ההתקדמות הגדולה בהחלמתו של יקירנו: איתמר חיים בן צפורה ,
שנפצע אנושות בקרב בלבנון.
נמשיך להתפלל לרפואה שלימה,
לכל הפצועים ועל חזרת כל החטופים למשפחותיהם ולארצם.
נאחל לכל העקורים חזרה בטוחה לבתיהם,
ונחמה לכל משפחות הגיבורים שמסרו נפשם למען כלל ישראל.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
