בית המדרש

  • מדורים
  • שו"ת "במראה הבזק"
קטגוריה משנית
לחץ להקדשת שיעור זה
undefined
4 דק' קריאה
תשובה פה

(מתוך ח"ד)

טריאסט, איטליה Trieste, Italy
אייר, ה'תשנ"ה

בדיני מקוה

שאלה
במקווה שבעיר פירנצה, שהיתה בחזקת כשרות שנים רבות, נתעוררו חששות שונים.
מבנה המקווה הוא כזה:
בור מי גשמים פשוטה (מחזיק כ-500 ליטר מים בערך) מחובר לבור הטבילה ע"י חור סגור בדרך כלל ע"י פקק גומי, וממלאים בור הטבילה ישר מברז של מים, של העיריה, וכשנתמלאת פותחים וסוגרים הפקק, והמים נכשרים ע"י השקה לבור מי גשמים.
מוציאים המים שבבור הטבילה ע"י פקק מבורג שנמצא בקרקעית המקווה (ע"י שנפתח כלי המיועד לכך). הפקק עצמו (התקע) עשוי מחומר פלסטיק, והמברג שבתחתית המקווה (השקע) עשוי ממתכת.
א. האם יש להקפיד שפקק ההשקה ישאר פתוח בשעת הטבילה (הנשים מתלוננות שמי הבור לא נקיים), כי הדבר גורם ללכלוך במקווה.
ב. האם יש להקפיד שהמים מהעיריה יהיה מטמפרטורה פחות מכדי שהיד סולדת?
ג. האם ההברגה התחתית נחשבת ל"הווייתו ע"י דבר המקבל טומאה"?
ד. האם ראוי שהמים מהברז יעבר המשכה על דבר שאינו מקבל טומאה, לפני נפילת המים באשבורן.
ה. מתברר שהפקק שבקרקעית המקווה אינו סגור הרמטית ובשל כך המקווה מפסידה כשני מילמטרים מגובהה ביום. האם זה נחשב לזחילה?

תשובה
א. לכתחילה טוב להחמיר שנקב-ההשקה ישאר פתוח גם בשעת הטבילה 1 , אך אם נשים תמנענה מלטבול מכיון שמי-הבור אינם נקיים, ניתן לסתום את נקב-ההשקה אחרי שהמים שב"מקוה" הושקו לבור מי-הגשמים 2 .
ב. יש להקפיד שבזמן ההשקה לבור מי-הגשמים, יהיו המים בטמפרטורה פחותה מ"יד סולדת בו" 3 .
ג. ההברגה ממתכת המחזיקה את הפקק שפוקק את המקוה, ראוי שתהיה מסוג ההברגות המיועדות להיקבע בקרקע 4 , או שיִקנו את ההברגה כדי לקבעה בקרקע 5 , ואז לא נחשב ל"הוייתו ע"י דבר המקבל טומאה".
בדיעבד ניתן להכשיר המקוה אף אם ההברגה אינה מסוג המיועד להיקבע בקרקע, וגם לא קנו אותה כדי לקבעה בקרקע 6 .
ד. ראוי שהמים יעברו המשכה על דבר שאינו מקבל טומאה באורך ג' טפחים 7 וברוחב טפח אחד 8 . מקום ההמשכה צריך להיות ראוי לבלוע מים, דהיינו לא רצפת-אבנים וכיו"ב 9 , ונהגו לעשות תעלה מבטון רזה (מתערובת מלט וחול ביחס 12:1) שדינו כקרקע הראויה לבלוע 10 .
ה. מקוה שמימיו נוטפים מעט מעט או נבלעים בקרקע מעט מעט - כשר, לפי שאין זחילתן ניכרת 11 , ואף למחמירים 12 , הפסד של 2 מ"מ גובה ליום - סביר להניח שאינו מזחילה, אלא מאידוי המים עקב חום החדר או חום המים 13 .

אך יש להעיר אודות מה שכתב הרב שבור מי-הגשמים מחזיק כ500- ליטר. הנה שיעור המקוה צריך להיות אמה על אמה ברום ג' אמות, דהיינו שיעור ג' אמות מעוקבות, ובשיעור 500 ליטר יש לפי זה ג' אמות מעוקבות לפי 55 ס"מ לאמה בלבד. והנה ע"פ דעת ה"חזון איש" נקבע לחומרא ששיעור מקוה יהיה לא פחות מ750- ליטר 14 , ובזה יש ג' אמות מעוקבות גם לשיטה שאמה = 62.4 ס"מ, וכיום בארץ נוהגים לקבוע את שיעורו של מקוה במטר מעוקב (1000 ליטר), מכיון שהמים מתמעטים ע"י סיבות שונות 15 . על כן יש לבדוק את האפשרות למלא את אוצר מי-הגשמים ביותר מ500- ליטר, אם אמנם הוא יכול להכיל יותר. אם אינו יכול להכיל יותר, יש להניח שבבנייתו סמכו להקל, על-פי השיטות שאמה היא אינה יותר מ55- ס"מ.




^ 1. ש"ך יורה דעה (סי' רא ס"ק קיב).
^ 2. שו"ע יורה דעה (סי' רא סעיף נב).
^ 3. ספר "לחם ושמלה" לר' שלמה גנצפריד (סי' רא, שמלה אות צג), ע"פ שיטת רש"י במס' חולין (קה ע"ב ד"ה סולדת) שמים שהיד סולדת בהם נשתנו מתורת מים, ואף בדיעבד חייבים להשיקם שנית לבור מי-הגשמים אחרי שיצטננו לפחות מ"יד סולדת בו", וכן פסק בס' "טהרת מים" עמ' קיט ועמ' רמ).
ועל-כן, כדי לפתור בעיה זו תוך כדי מניעת הסיכון שישכחו להשיק מי-ה"מקוה" לאוצר מי-הגשמים, אפשר לנקוט אחת מהאפשרויות דלהלן:
(א) להכין ה"מקוה" סמוך לטבילת הנשים במים פושרים ומיד לעשות את ה"השקה"; (ב) להתקין ב"מקוה" רדיאטורים שישמרו על חום פושר, בלא צורך למלא את המקוה ברותחים ולחכות עד שהמים יתקררו מעט. (ג) למלא ברותחים, אך לוודא שהרב/הבלנית יסירו את הפקק לפני בוא הנשים לטבילה (אפשר להציב שלט מול פתח המקוה "להסיר הפקק", שיזכיר לרב/לבלנית להסיר את הפקק מיד עם בואם למקוה, לפני בוא הנשים לטבילה). אפשרות זו היא בעדיפות האחרונה, מכיוון שיש בה סיכון של שכחה, דבר שיגרום לטבילה במים שאובים בלבד.
^ 4. "דגול מרבבה" לשו"ע (יורה דעה סי' רא סעיף מח). "פתחי תשובה" (שם ס"ק לג).
^ 5. "נודע ביהודה" (מהד' תנינא, יורה דעה סי' קלז) על-פי "משנה למלך" (הל' כלים פ"ב הל' א), וכן פסק בס' "טהרת מים" (עמ' לו).
^ 6. דבפשטות דברי השו"ע (יורה דעה סי' רא, סעיף מח) מכשיר בכל מחובר לקרקע, ועוד דלחתם סופר יו"ד סימן רי"ח מיקרי "הוייתו בטהרה" כשאינו כלי-תשמיש בפני עצמו, וכן פסק ב"פתחי תשובה" (יורה דעה סי' רא סוף ס"ק לה).
^ 7. שו"ע (יורה דעה סי' רא, סעיף מה).
^ 8. "פרשת מרדכי" (סי' יח, הובא בס' "טהרת מים" עמ' קג).
^ 9. רמ"א (יורה דעה סי' רא, סע' מו).
^ 10."ספר מקואות" לאדריכל יוסף שנברגר (עמ' 66) על-פי "דרכי תשובה" (יורה דעה רא, ס"ק רו, רמד); "חזון איש" (הל' מקואות, יורה דעה סי' קכג ס"ק א) ו"חשב האפוד" (סי' קנ). ואף שלפי דעת המחבר (יו"ד סי' רא סע' מד) אין מכשירים מקוה שהומשך כולו, ורק כשהומשך רובו כשר, ניתן להמשיך את מיעוטה, מכל מקום, מכיוון שלשיטת רי"ף (פ"ב דשבועות הי"ב) על-פי ר"ן, רמב"ן ורשב"א מכשירין אף בהומשך כולו, ולרעק"א (לשו"ע יו"ד סי' רא, סע' מד) אף לראב"ד, כשר בהומשך כולו ע"י אדם בלא כלים, ע"כ ראוי שהמים מן הברז יעברו המשכה על דבר שאינו מקבל טומאה לפני נפילתם למקום הטבילה.
במידת הצורך נוכל לייעץ לרב, כיצד לעשות זאת בצורה אסטתית גם מבחינה טכנית ע"פ הנסיון שנרכש בארץ.
^ 11.שו"ע (יו"ד סי' רא, סע' נא).
^ 12.ביאור הגר"א (שם ס"ק צו), "חזון איש" מקוואות (יו"ד סי' קמ ס"ק ג).
^ 13."דרכי תשובה" (ס"ק רפב) בשם שו"ת "בעי חיי" התיר אף בשיעור גד ול מזה, ועיין בס' "טהרת מים" (עמ' לה).
^ 14.ספר "שיעורין של תורה" ע"פ ה"חזון איש".
^ 15."ספר מקואות" לאדריכל יוסף שנברגר (עמ' 61).



את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il