ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שו"ת "במראה הבזק"
(מתוך ח"ד)
טריאסט, איטליה Trieste, Italy
אייר, ה'תשנ"ה
שו"ת "במראה הבזק" (608)
רבנים שונים
517 - איסור "החזרת פניו ריקם" בעני גוי
518 - בדיני מקווה
519 - גיור אישה החיה כגויה עם כהן ומתעתדת להמשיך לחיות עימו לאחר הגיור
טען עוד
בדיני מקוה
שאלה
במקווה שבעיר פירנצה, שהיתה בחזקת כשרות שנים רבות, נתעוררו חששות שונים.
מבנה המקווה הוא כזה:
בור מי גשמים פשוטה (מחזיק כ-500 ליטר מים בערך) מחובר לבור הטבילה ע"י חור סגור בדרך כלל ע"י פקק גומי, וממלאים בור הטבילה ישר מברז של מים, של העיריה, וכשנתמלאת פותחים וסוגרים הפקק, והמים נכשרים ע"י השקה לבור מי גשמים.
מוציאים המים שבבור הטבילה ע"י פקק מבורג שנמצא בקרקעית המקווה (ע"י שנפתח כלי המיועד לכך). הפקק עצמו (התקע) עשוי מחומר פלסטיק, והמברג שבתחתית המקווה (השקע) עשוי ממתכת.
א. האם יש להקפיד שפקק ההשקה ישאר פתוח בשעת הטבילה (הנשים מתלוננות שמי הבור לא נקיים), כי הדבר גורם ללכלוך במקווה.
ב. האם יש להקפיד שהמים מהעיריה יהיה מטמפרטורה פחות מכדי שהיד סולדת?
ג. האם ההברגה התחתית נחשבת ל"הווייתו ע"י דבר המקבל טומאה"?
ד. האם ראוי שהמים מהברז יעבר המשכה על דבר שאינו מקבל טומאה, לפני נפילת המים באשבורן.
ה. מתברר שהפקק שבקרקעית המקווה אינו סגור הרמטית ובשל כך המקווה מפסידה כשני מילמטרים מגובהה ביום. האם זה נחשב לזחילה?
תשובה
א. לכתחילה טוב להחמיר שנקב-ההשקה ישאר פתוח גם בשעת הטבילה 1 , אך אם נשים תמנענה מלטבול מכיון שמי-הבור אינם נקיים, ניתן לסתום את נקב-ההשקה אחרי שהמים שב"מקוה" הושקו לבור מי-הגשמים 2 .
ב. יש להקפיד שבזמן ההשקה לבור מי-הגשמים, יהיו המים בטמפרטורה פחותה מ"יד סולדת בו" 3 .
ג. ההברגה ממתכת המחזיקה את הפקק שפוקק את המקוה, ראוי שתהיה מסוג ההברגות המיועדות להיקבע בקרקע 4 , או שיִקנו את ההברגה כדי לקבעה בקרקע 5 , ואז לא נחשב ל"הוייתו ע"י דבר המקבל טומאה".
בדיעבד ניתן להכשיר המקוה אף אם ההברגה אינה מסוג המיועד להיקבע בקרקע, וגם לא קנו אותה כדי לקבעה בקרקע 6 .
ד. ראוי שהמים יעברו המשכה על דבר שאינו מקבל טומאה באורך ג' טפחים 7 וברוחב טפח אחד 8 . מקום ההמשכה צריך להיות ראוי לבלוע מים, דהיינו לא רצפת-אבנים וכיו"ב 9 , ונהגו לעשות תעלה מבטון רזה (מתערובת מלט וחול ביחס 12:1) שדינו כקרקע הראויה לבלוע 10 .
ה. מקוה שמימיו נוטפים מעט מעט או נבלעים בקרקע מעט מעט - כשר, לפי שאין זחילתן ניכרת 11 , ואף למחמירים 12 , הפסד של 2 מ"מ גובה ליום - סביר להניח שאינו מזחילה, אלא מאידוי המים עקב חום החדר או חום המים 13 .
אך יש להעיר אודות מה שכתב הרב שבור מי-הגשמים מחזיק כ500- ליטר. הנה שיעור המקוה צריך להיות אמה על אמה ברום ג' אמות, דהיינו שיעור ג' אמות מעוקבות, ובשיעור 500 ליטר יש לפי זה ג' אמות מעוקבות לפי 55 ס"מ לאמה בלבד. והנה ע"פ דעת ה"חזון איש" נקבע לחומרא ששיעור מקוה יהיה לא פחות מ750- ליטר 14 , ובזה יש ג' אמות מעוקבות גם לשיטה שאמה = 62.4 ס"מ, וכיום בארץ נוהגים לקבוע את שיעורו של מקוה במטר מעוקב (1000 ליטר), מכיון שהמים מתמעטים ע"י סיבות שונות 15 . על כן יש לבדוק את האפשרות למלא את אוצר מי-הגשמים ביותר מ500- ליטר, אם אמנם הוא יכול להכיל יותר. אם אינו יכול להכיל יותר, יש להניח שבבנייתו סמכו להקל, על-פי השיטות שאמה היא אינה יותר מ55- ס"מ.
^ 1. ש"ך יורה דעה (סי' רא ס"ק קיב).
^ 2. שו"ע יורה דעה (סי' רא סעיף נב).
^ 3. ספר "לחם ושמלה" לר' שלמה גנצפריד (סי' רא, שמלה אות צג), ע"פ שיטת רש"י במס' חולין (קה ע"ב ד"ה סולדת) שמים שהיד סולדת בהם נשתנו מתורת מים, ואף בדיעבד חייבים להשיקם שנית לבור מי-הגשמים אחרי שיצטננו לפחות מ"יד סולדת בו", וכן פסק בס' "טהרת מים" עמ' קיט ועמ' רמ).
ועל-כן, כדי לפתור בעיה זו תוך כדי מניעת הסיכון שישכחו להשיק מי-ה"מקוה" לאוצר מי-הגשמים, אפשר לנקוט אחת מהאפשרויות דלהלן:
(א) להכין ה"מקוה" סמוך לטבילת הנשים במים פושרים ומיד לעשות את ה"השקה"; (ב) להתקין ב"מקוה" רדיאטורים שישמרו על חום פושר, בלא צורך למלא את המקוה ברותחים ולחכות עד שהמים יתקררו מעט. (ג) למלא ברותחים, אך לוודא שהרב/הבלנית יסירו את הפקק לפני בוא הנשים לטבילה (אפשר להציב שלט מול פתח המקוה "להסיר הפקק", שיזכיר לרב/לבלנית להסיר את הפקק מיד עם בואם למקוה, לפני בוא הנשים לטבילה). אפשרות זו היא בעדיפות האחרונה, מכיוון שיש בה סיכון של שכחה, דבר שיגרום לטבילה במים שאובים בלבד.
^ 4. "דגול מרבבה" לשו"ע (יורה דעה סי' רא סעיף מח). "פתחי תשובה" (שם ס"ק לג).
^ 5. "נודע ביהודה" (מהד' תנינא, יורה דעה סי' קלז) על-פי "משנה למלך" (הל' כלים פ"ב הל' א), וכן פסק בס' "טהרת מים" (עמ' לו).
^ 6. דבפשטות דברי השו"ע (יורה דעה סי' רא, סעיף מח) מכשיר בכל מחובר לקרקע, ועוד דלחתם סופר יו"ד סימן רי"ח מיקרי "הוייתו בטהרה" כשאינו כלי-תשמיש בפני עצמו, וכן פסק ב"פתחי תשובה" (יורה דעה סי' רא סוף ס"ק לה).
^ 7. שו"ע (יורה דעה סי' רא, סעיף מה).
^ 8. "פרשת מרדכי" (סי' יח, הובא בס' "טהרת מים" עמ' קג).
^ 9. רמ"א (יורה דעה סי' רא, סע' מו).
^ 10."ספר מקואות" לאדריכל יוסף שנברגר (עמ' 66) על-פי "דרכי תשובה" (יורה דעה רא, ס"ק רו, רמד); "חזון איש" (הל' מקואות, יורה דעה סי' קכג ס"ק א) ו"חשב האפוד" (סי' קנ). ואף שלפי דעת המחבר (יו"ד סי' רא סע' מד) אין מכשירים מקוה שהומשך כולו, ורק כשהומשך רובו כשר, ניתן להמשיך את מיעוטה, מכל מקום, מכיוון שלשיטת רי"ף (פ"ב דשבועות הי"ב) על-פי ר"ן, רמב"ן ורשב"א מכשירין אף בהומשך כולו, ולרעק"א (לשו"ע יו"ד סי' רא, סע' מד) אף לראב"ד, כשר בהומשך כולו ע"י אדם בלא כלים, ע"כ ראוי שהמים מן הברז יעברו המשכה על דבר שאינו מקבל טומאה לפני נפילתם למקום הטבילה.
במידת הצורך נוכל לייעץ לרב, כיצד לעשות זאת בצורה אסטתית גם מבחינה טכנית ע"פ הנסיון שנרכש בארץ.
^ 11.שו"ע (יו"ד סי' רא, סע' נא).
^ 12.ביאור הגר"א (שם ס"ק צו), "חזון איש" מקוואות (יו"ד סי' קמ ס"ק ג).
^ 13."דרכי תשובה" (ס"ק רפב) בשם שו"ת "בעי חיי" התיר אף בשיעור גד ול מזה, ועיין בס' "טהרת מים" (עמ' לה).
^ 14.ספר "שיעורין של תורה" ע"פ ה"חזון איש".
^ 15."ספר מקואות" לאדריכל יוסף שנברגר (עמ' 61).
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.

יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.

אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.

נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.

עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.

עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.

נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.

רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.

בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא

אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.

נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי

מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.










