ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- מרן הרב אברהם יצחק הכהן קוק
נקדים ונזכיר שהסבא, רימ"ט (הרב יחיאל מיכל טוקצינסקי זצ"ל), נמנה עם מקורביו ומוקיריו הגדולים של מרן הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל. דבר זה לא רק שהוא מן המפורסמות, אלא שגם קל להוכיחו, ונסתפק במועט. ראש לכול, עוד לפני שהם מכירים כדבעי, רימ"ט חתום על כתב המינוי לרבנותו הראשונה של הרב קוק בארץ ישראל. זו הייתה ההתחלה, ואולם מאז שהכירו מוסיף והולך. רימ"ט היה "ספרא רבה" שהוציא מתחת ידיו שפע חיבורים חשובים, וברבים מהם הוא מציין אמירות הלכתיות ששמע מהראי"ה. כך בספר ארץ ישראל וכך בספר גשר החיים (שם הובאה שמועה גם בשם הרב צבי יהודה זצ"ל, שמועה שהרצי"ה הכחישה נמרצות). כך בספר עיר הקודש והמקדש (שם גם ציין הבן, הרב ניסן אהרן, את הראי"ה בכבוד רב) וכך גם בספרים נוספים. גם 'הלוח לארץ ישראל', נשוא ענייננו כאן, כולל הערות הלכתיות של הראי"ה ועל שמו, במגוון נושאים.
יתרה מזאת, את ספר השמיטה הלכות שביעית הגיש רימ"ט לראי"ה קודם הוצאתו לאור. הרב העיר עליו לא מעט הערות חשובות, ואלה שובצו על ידי רימ"ט במקומן בספר. בפתחו של החיבור כתב רימ"ט: "לקחתי דברים בנוגע להלכות החמורות עם הגאונים הגדולים... ומוהר"ר אברהם יצחק הכהן קוק שליט"א, והואילו גם הם להעיר ולהוסיף במקצוע זה... ושיבצתים בתור הערות על שמותם". לא למותר לציין כי לימים זכה רימ"ט בפרס הרב קוק לספרות תורנית (תשי"ב).
לא בכדי נמנה רימ"ט עם קבוצת "גאוני ישראל וגדוליה" שניצבה סמוך למיטת הרב קוק עם הסתלקותו, ואף מתועד כי "הרב יחיאל מיכל טיקוצינסקי בירך ברכת ברוך דיין האמת והקהל כולו פרץ בגעייה של זעקה ובכייה". לא ארכו הימים ולקובץ אזכרה (חלק ה'), שראה אור אחר הסתלקות הראי"ה, רימ"ט צירף מאמר שבראשו כתב כך: "בספר הזיכרון למרן הגאון מוהרא"י קוק זצ"ל, אני מציע לפני רבני ארץ ישראל חקירה למעשה בדבר שרבני ארץ ישראל, ומרן זצ"ל בכללם, נתחבטו בו". וכל האמור אינו אלא מקצת.
על רקע זה מקוממת מאוד ההשוואה בין המבוא שערך הבן וראה אור לפני עשרים שנה (לוח תשס"ה), ובין המבוא שערך הנכד וראה אור השנה (לוח תשפ"ה). במסגרת פירוט שמות גדולי ישראל קדומים שעשו שימוש בלוח, במבוא הקודם נמנו: הגר"ש סלאנט, האדר"ת, הגר"ח ברלין, הגר"י מלצאן, "הגרא"י קוק זצ"ל הרב הראשי לאר"י", הגרי"ח זוננפלד, הגרצ"פ פרנק ועוד. כל אלה שבו ונמנו בפרוטרוט בלוח הנוכחי - תשפ"ה, להוציא אחד: מרן הרב אברהם יצחק הכהן זצ"ל.
והיה ויטען הטוען כי השוואה דקדקנית מעלה שיש רבנים נוספים שהושמטו – השב לו שלא מחוכמה טען זאת. כל יתר הרבנים ששמם הושמט (ולטעמי - שלא בצדק) כיום אינם מוכרים לרבים, ולכן אזכורם כמי שעשו שימוש בלוח אינו מוריד אך גם אינו מעלה. וכי טענה כזו יכולה להיאמר על מרן הרב קוק זצ"ל, שלכולי עלמא "פקיע שמיה"?
השמטת הראי"ה, לא זו בלבד שהיא מבזה את הסב ואת האב, יש בה גם משום כפיות טובה כלפי הרב קוק, שנענה בשעתו לבקשת רימ"ט והוציא (בכ"א באלול תרצ"א) מכתב תמיכה בלוח זה עצמו: "לכבוד אלופי הגבאים של בתי הכנסיות בארץ הקודש ובכל פזורי הגולה... ביטחוני חזק שלא תשנו כולכם את חזקתכם, ותמשיכו לקבל את הלוחות המוחזקים, שלא להפסיק את החזקה הקבועה, וכדי להיות בטוחים בדינים ומנהגים מדויקים ומבלי להיכשל בלוחות שאינם מתוקנים".
חז"ל לימדונו ש"לא חרבה ירושלים אלא בשביל שביזו בה תלמידי חכמים", והוסיפו ש"כל המבזה תלמיד חכם אין לו רפואה למכתו" (שבת קיט ע"ב; רמב"ם, הלכות תלמוד תורה פ"ו הי"א). כך גם סופר על מרן הראי"ה זצ"ל עצמו, שלצד היותו ככלל מתון וחנון, סובלן וארך אפיים, בכל זאת "בהיותו במקום הרחצה דובלן, נזדמן שבעל בית נכבד אחד פגע בהעלבה ברבים בכבודו של רב אחד, שאז אומנם לא היה מפורסם אבל הוא הכירו לתלמיד חכם חשוב. מיד קם ודן בקנאה גדולה לאותו המעליב כדין זילתא דצורבא מרבנן. ניגש מיד לאותו עשיר, סטר לו על לחיו ואמר: בפניי אין מבזים תלמידי חכמים" (שבחי הראי"ה עמ' 99-98, ושם על ההשתלשלות שקרתה לימים בשל אותו אירוע).
ומאחר שאסור לאדם להשהות בביתו ספר שאינו מוגה (כתובות יט ע"ב, רמ"א יורה דעה רעט), אמליץ לכל רוכשי הלוח המצוין שיצמידו אליו את האמור, ויהיה זה תיקון פורתא.
מתוך העיתון 'בשבע'
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
