ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- מרן הרב אברהם יצחק הכהן קוק
נקדים ונזכיר שהסבא, רימ"ט (הרב יחיאל מיכל טוקצינסקי זצ"ל), נמנה עם מקורביו ומוקיריו הגדולים של מרן הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל. דבר זה לא רק שהוא מן המפורסמות, אלא שגם קל להוכיחו, ונסתפק במועט. ראש לכול, עוד לפני שהם מכירים כדבעי, רימ"ט חתום על כתב המינוי לרבנותו הראשונה של הרב קוק בארץ ישראל. זו הייתה ההתחלה, ואולם מאז שהכירו מוסיף והולך. רימ"ט היה "ספרא רבה" שהוציא מתחת ידיו שפע חיבורים חשובים, וברבים מהם הוא מציין אמירות הלכתיות ששמע מהראי"ה. כך בספר ארץ ישראל וכך בספר גשר החיים (שם הובאה שמועה גם בשם הרב צבי יהודה זצ"ל, שמועה שהרצי"ה הכחישה נמרצות). כך בספר עיר הקודש והמקדש (שם גם ציין הבן, הרב ניסן אהרן, את הראי"ה בכבוד רב) וכך גם בספרים נוספים. גם 'הלוח לארץ ישראל', נשוא ענייננו כאן, כולל הערות הלכתיות של הראי"ה ועל שמו, במגוון נושאים.
יתרה מזאת, את ספר השמיטה הלכות שביעית הגיש רימ"ט לראי"ה קודם הוצאתו לאור. הרב העיר עליו לא מעט הערות חשובות, ואלה שובצו על ידי רימ"ט במקומן בספר. בפתחו של החיבור כתב רימ"ט: "לקחתי דברים בנוגע להלכות החמורות עם הגאונים הגדולים... ומוהר"ר אברהם יצחק הכהן קוק שליט"א, והואילו גם הם להעיר ולהוסיף במקצוע זה... ושיבצתים בתור הערות על שמותם". לא למותר לציין כי לימים זכה רימ"ט בפרס הרב קוק לספרות תורנית (תשי"ב).
לא בכדי נמנה רימ"ט עם קבוצת "גאוני ישראל וגדוליה" שניצבה סמוך למיטת הרב קוק עם הסתלקותו, ואף מתועד כי "הרב יחיאל מיכל טיקוצינסקי בירך ברכת ברוך דיין האמת והקהל כולו פרץ בגעייה של זעקה ובכייה". לא ארכו הימים ולקובץ אזכרה (חלק ה'), שראה אור אחר הסתלקות הראי"ה, רימ"ט צירף מאמר שבראשו כתב כך: "בספר הזיכרון למרן הגאון מוהרא"י קוק זצ"ל, אני מציע לפני רבני ארץ ישראל חקירה למעשה בדבר שרבני ארץ ישראל, ומרן זצ"ל בכללם, נתחבטו בו". וכל האמור אינו אלא מקצת.
על רקע זה מקוממת מאוד ההשוואה בין המבוא שערך הבן וראה אור לפני עשרים שנה (לוח תשס"ה), ובין המבוא שערך הנכד וראה אור השנה (לוח תשפ"ה). במסגרת פירוט שמות גדולי ישראל קדומים שעשו שימוש בלוח, במבוא הקודם נמנו: הגר"ש סלאנט, האדר"ת, הגר"ח ברלין, הגר"י מלצאן, "הגרא"י קוק זצ"ל הרב הראשי לאר"י", הגרי"ח זוננפלד, הגרצ"פ פרנק ועוד. כל אלה שבו ונמנו בפרוטרוט בלוח הנוכחי - תשפ"ה, להוציא אחד: מרן הרב אברהם יצחק הכהן זצ"ל.
והיה ויטען הטוען כי השוואה דקדקנית מעלה שיש רבנים נוספים שהושמטו – השב לו שלא מחוכמה טען זאת. כל יתר הרבנים ששמם הושמט (ולטעמי - שלא בצדק) כיום אינם מוכרים לרבים, ולכן אזכורם כמי שעשו שימוש בלוח אינו מוריד אך גם אינו מעלה. וכי טענה כזו יכולה להיאמר על מרן הרב קוק זצ"ל, שלכולי עלמא "פקיע שמיה"?
השמטת הראי"ה, לא זו בלבד שהיא מבזה את הסב ואת האב, יש בה גם משום כפיות טובה כלפי הרב קוק, שנענה בשעתו לבקשת רימ"ט והוציא (בכ"א באלול תרצ"א) מכתב תמיכה בלוח זה עצמו: "לכבוד אלופי הגבאים של בתי הכנסיות בארץ הקודש ובכל פזורי הגולה... ביטחוני חזק שלא תשנו כולכם את חזקתכם, ותמשיכו לקבל את הלוחות המוחזקים, שלא להפסיק את החזקה הקבועה, וכדי להיות בטוחים בדינים ומנהגים מדויקים ומבלי להיכשל בלוחות שאינם מתוקנים".
חז"ל לימדונו ש"לא חרבה ירושלים אלא בשביל שביזו בה תלמידי חכמים", והוסיפו ש"כל המבזה תלמיד חכם אין לו רפואה למכתו" (שבת קיט ע"ב; רמב"ם, הלכות תלמוד תורה פ"ו הי"א). כך גם סופר על מרן הראי"ה זצ"ל עצמו, שלצד היותו ככלל מתון וחנון, סובלן וארך אפיים, בכל זאת "בהיותו במקום הרחצה דובלן, נזדמן שבעל בית נכבד אחד פגע בהעלבה ברבים בכבודו של רב אחד, שאז אומנם לא היה מפורסם אבל הוא הכירו לתלמיד חכם חשוב. מיד קם ודן בקנאה גדולה לאותו המעליב כדין זילתא דצורבא מרבנן. ניגש מיד לאותו עשיר, סטר לו על לחיו ואמר: בפניי אין מבזים תלמידי חכמים" (שבחי הראי"ה עמ' 99-98, ושם על ההשתלשלות שקרתה לימים בשל אותו אירוע).
ומאחר שאסור לאדם להשהות בביתו ספר שאינו מוגה (כתובות יט ע"ב, רמ"א יורה דעה רעט), אמליץ לכל רוכשי הלוח המצוין שיצמידו אליו את האמור, ויהיה זה תיקון פורתא.
מתוך העיתון 'בשבע'
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
