ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- שופטים
א. הגברת התנועה שכבר קיימת, של לא יהודים שרוצים לשמור שבע מצוות בני נח
ב. עידוד גרי צדק, המעוניינים באמת ובתמים להצטרף לעם ישראל לשם שמים, ולא, ח"ו, כדי ליהנות משולחן מלכים. הבאנו גם את דברי הריטב"א שכתב, שגם בימי דוד ושלמה קיבלו גרים שכאלה, כמובאר בסוגיא יבמות (דף עט ע"א).
נביא עתה ראיות נוספות לכך שגם בימי דוד המלך קיבלו גרים שהצטרפו לעם ישראל בכל לבבם ובכל נפשם, והיו מוכנים גם למסור את נפשם במלחמת השחרור בהנהגת דוד המלך, לפני שלשת אלפי שנים.
הנביא מספר לנו מי הצטרף לדוד כאשר ברח מירושלים בעקבות מרד אבשלום. וז"ל הכתוב: "וְכָל עֲבָדָיו עֹבְרִים עַל יָדוֹ וְכָל הַכְּרֵתִי וְכָל הַפְּלֵתִי וְכָל הַגִּתִּים שֵׁשׁ מֵאוֹת אִישׁ אֲשֶׁר בָּאוּ בְרַגְלוֹ מִגַּת עֹבְרִים עַל פְּנֵי הַמֶּלֶךְ" (שמו"ב טו, יח). החלק הבא של הפסוק לא ברור "וְכָל הַגִּתִּים שֵׁשׁ מֵאוֹת אִישׁ אֲשֶׁר בָּאוּ בְרַגְלוֹ מִגַּת". מי הם הגיתיים, מהיכן באו, מתי באו ומה פירוש בְרַגְלוֹ?
כידוע, גת היא עיר פלשתית, שבראשה מלך אכיש. הראשונים הציעו כמה הסברים.
יונתן תירגם: "וְכָל גִתָּאֵי שִׁית מְאָה גַבְרָא דְאָתָן עִמֵיהּ מִגַת". הרד"ק הבין שיונתן תירגם "בְּרַגְלוֹ" במשמעות של "דְּאָתָן עִמֵיהּ", כלומר, 'אלו שעמו', כשהכוונה היא לאיתי הגיתי שעמד בראשם.
אחרי בקשת המחילה, הבנתו של הרד"ק, איננה מוכרחת, שהרי הפסוק עוסק בדוד ולא באיתי, ואז משמעותו היא שאותם שש מאות איש באו עם דוד מגת לפני שנים רבות, כאשר דוד נטש את אכיש מלך גת ועלה למלוך בחברון.
יונתן לא חיווה את דעתו בשאלה האם הגיתים הללו היו נכרים-פלישתים, שגרו במקור בגת והצטרפו אל דוד, או ישראלים, שגרו שם ונקראו על שם מקומם? גם אם מדובר בנכרים, יתכן בהחלט שהם התגיירו לאחר שהושפעו מאישיותו המיוחדת של דוד.
מדברי רב נחמן בסוגיה בעבודה זרה (מד, ע"א): "איתי הגיתי בא וביטלה" (כלומר איתי בא וביטל עבודה זרה והתירה בהנאה מעשה שרק אינו יהודי יכול לעשות), מוכח שהבין שאיתי ואנשיו נשארו בגיותם (לפחות עד המלחמות כנגד בני עמון).
הרד"ק הביא דעה זו, אבל הוסיף: "ולפי דעתי כי ישראלים היו, שהיו מתגוררים בגת ובאו עתה לעזרת דוד". לדעתו, "בָּאוּ בְרַגְלוֹ" פירושו: 'בעבורו', כמו: "וַיְבָרֶךְ ד' אֹתְךָ לְרַגְלִי" (בראשית ל, ל) – "בעבורי".
בשיפולי גלימתו נאחז ונוסיף כי מסתבר לפרש "בָּאוּ בְרַגְלוֹ" במשמעות של 'בגללו' וכמו שהצענו לעיל בעקבותיו, אבל לא מסתבר לפרש כי באו עתה, שהרי עזיבת ירושלים נעשתה בחופזה והדרך הארוכה מגת ארכה בוודאי יומיים-שלושה, לכל הפחות. לכן, נחזור להצעתנו, כי איתי ושש מאות הגיבורים שבראשם עמד, היו במקור פלישתים, והם הצטרפו למחנהו של דוד, אם כגרי צדק ואם כגרי תושב (העוברים גם הם תהליך גיור שיש לו משמעות הלכתית, אומנם לא כגיור מלא), שנים רבות לפני מרד אבשלום. בראש הגדוד הגיתי עמד איתי הגיתי הנזכר בפסוק הבא: "וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ אֶל אִתַּי הַגִּתִּי לָמָּה תֵלֵךְ גַּם אַתָּה אִתָּנוּ ..." (שמו"ב טו, יט). דוד הציע לאיתי שלא להצטרף למחנהו, ולהעדיף את טובתו האישית, על פני הצורך הלאומי. איתי סירב להצעתו של דוד והצטרף עם אנשיו למחנהו. כמה חודשים מאוחר יותר העמיד דוד את איתי בראש שליש מן הצבא שהגן על דוד ואנשיו מפני מחנהו הגדול של אבשלום, כמתואר בכתוב: "וַיְשַׁלַּח דָּוִד אֶת הָעָם הַשְּׁלִשִׁית בְּיַד יוֹאָב וְהַשְּׁלִשִׁית בְּיַד אֲבִישַׁי בֶּן צְרוּיָה אֲחִי יוֹאָב וְהַשְּׁלִשִׁת בְּיַד אִתַּי הַגִּתִּי..." (שם, יח ב). נציין כי בראש יחידותיו של דוד עמדו גרים נוספים כמו אֲחִימֶלֶךְ הַחִתִּי (שמו"א כו) ואוּרִיָּה הַחִתִּי (שמו"ב יא, ג ;שם כג, לט) (לא נאריך כאן בסוגיא זו).
נחזור לימינו אלה, ונפנה את תשומת לב הקוראים לציבור של מאות אלפים, שעלו מברית המועצות לשעבר. ציבור שנחלק לשתי קבוצות:
הראשונה, אלה שאינם יכולים להוכיח את יהדותם בגלל השואה הנוראה, ובגלל השלטון הקומוניסטי שרדף כל סממן של יהדות. לעשרות אחוזים מהם הצענו את הפתרון של בדיקות MtDNA שבאמצעותן ניתן להוכיח מוצא משפחתי יהודי, בעזרת סממנים גנטיים מובהקים שעוברים אך ורק דרך האימהות. תשובה מפורטת, שנחתמה אישית גם ע"י הגרז"נ גולדברג זצ"ל, מופיעה בשו"ת במראה הבזק ח"ט תשובה ל'. פתרון זה מיושם בשטח וגם הציבור החרדי מעודד אותו. נתפלל שהשימוש בו ילך ויגבר. תורה בדרכי נעם, שאינה מוותרת בשום פנים ואופן על עקרונות ההלכה, תורה שמאירה פנים והמאור שבה מחזק את שומריה ואת הדבקים בה, תחזק ותעודד כיוון זה.
הקבוצה השנייה היא בעלי אזרחות ישראלית מכח חוק השבות. חלקם הגדול מזרע ישראל, צאצאי הסב או האב היהודי, שאינם יהודים על פי ההלכה, והצטרפותם לעם ישראל תלויה בגיור על כל פרטיו. הם חיים בקרבנו ואם לא נקרב אותם ונציע להם "תורת חסד", שמבטיחה על פי אמונתנו חיים ערכיים מאושרים ונעימים, הם עלולים להיטמע בקרבנו ללא גיור.
הלחימה כתף אל כתף, המתרחשת ביחידות צה"ל, והאמונה שהקרינו סביבם הלוחמים שבאו מעולם התורה, חיברה אליהם רבים מחבריהם היהודים וגם את אלה שאינם. הדרך אל האחדות עוברת גם דרך האיחוד בין הקב"ה לבניו. תורה מאירת פנים תחזק את האחדות מכל הבחינות.
תנאי הכרחי, אומנם בלתי מספיק להשגת האחדות, הוא ההתרחקות מכל סממן של דיבור מפלג. נרבה אהבה של כולם ולא נגרר בשום פנים ואופן למחוזות השנאה, גם של בני פלוגתא.
נציין את יום השנה לרבים שנרצחו ביום שמחת תורה האחרון בהדגשת סממן האחדות וכך נכבד את זכרם. זיכרון ללא אחדות פוגע, ח"ו, בזכרם של הקדושים שנהרגו על ידי רוצחים שונאי ישראל, הרוצים לראות בחורבנה של מדינת ישראל ובקריעת החברה הישראלית לגזרים. לא ניתן להם, חלילה, את מבוקשם!
נתפלל להצלחת חיילי צה"ל וכל כוחות הביטחון, לרפואה שלמה לפצועים, לנחמה למשפחות השכולות ולהחזרת כל החטופים במהרה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
