ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- חיי שרה
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אשר בן חיים
הכתוב מקשר בין אדניה לאבשלום בדרך מיוחדת וז"ל הכתוב:
"וַאֲדֹנִיָּה בֶן חַגִּית מִתְנַשֵּׂא לֵאמֹר אֲנִי אֶמְלֹךְ וַיַּעַשׂ לוֹ רֶכֶב וּפָרָשִׁים וַחֲמִשִּׁים אִישׁ רָצִים לְפָנָיו: וְלֹא עֲצָבוֹ אָבִיו מִיָּמָיו לֵאמֹר מַדּוּעַ כָּכָה עָשִׂיתָ וְגַם הוּא טוֹב תֹּאַר מְאֹד וְאֹתוֹ יָלְדָה אַחֲרֵי אַבְשָׁלוֹם" (מלכים א א' ה-ו).
פעמיים משוה הכתוב בין אדניה לאבשלום.
בפעם הראשונה על ידי ציון העובדה "וַיַּעַשׂ לוֹ רֶכֶב וּפָרָשִׁים וַחֲמִשִּׁים אִישׁ רָצִים לְפָנָיו" שהרי זו אותה לשון בדיוק שהכתוב נקט בתארו את מעשיו של אבשלום בדרכו אל כתר המלוכה: "וַיַּעַשׂ לוֹ אַבְשָׁלוֹם מֶרְכָּבָה וְסֻסִים וַחֲמִשִּׁים אִישׁ רָצִים לְפָנָיו" (שמואל ב ט"ו א).
בפעם השניה כאשר הכתוב נוקט בביטוי הקשה: "וְאֹתוֹ יָלְדָה אַחֲרֵי אַבְשָׁלוֹם". הרי לכל אחד מהם אמא אחרת? לכן צריך להסביר "וְאֹתוֹ יָלְדָה (חגית) אַחֲרֵי (שמעכה ילדה את) אַבְשָׁלוֹם". מטרת הכתוב בנוקטו סגנון זה היא כנראה להשוות בין שני הבנים של דוד. כך מסביר את העניין המדרש וז"ל:
"וכן הוא אומר ואותו ילדה אחרי אבשלום, וכי אמו של אבשלום ילדה לאדוניהו, והלא זה בן מעכה, וזה בן חגית, אלא מה זה רכב ופרשים למרוד באביו, אף זה עשה כן, מה זה בעל מחלוקת, אף זה כן, מה זה וחמשים איש רצים לפניו, אף זה כן" (מדרש תהלים מזמור ב, ט).
רבי צדוק הכהן מלובלין ב"פרי צדיק" לפרשתנו טוען כי אדניה היה המועמד המושלם וז"ל:
"וזה היה חסרון אדניהו דכתיב ביה "וְלֹא עֲצָבוֹ אָבִיו מִיָּמָיו לֵאמֹר מַדּוּעַ כָּכָה עָשִׂיתָ" וחלילה לדוד שלא יוכיחו מדוע ככה עשית, אלא ודאי שלא עשה אדניהו דבר שירע בעיני דוד מימיו שיוכיחו על זה".
אבשלום הפך לסמל לדורות כ"בן סורר ומורה" ובצדק וז"ל המדרש:
"וכן אתה מוצא בדוד ... יצא ממנה אבשלום בן סורר ומורה" (פסיקתא זוטרתא דברים פרשת תצא דף לו עמוד א).
השאלה היא כיצד יתכן שרוב עם ישראל תמך במועמד שכזה מול המלך, שהפך לדורות, הסמל של המלכות האידאלית.
התשובה נמצאת פרק אחד קודם, גם שם נמצא תיאור של אבשלום וז"ל הכתוב:
"וּכְאַבְשָׁלוֹם לֹא הָיָה אִישׁ יָפֶה בְּכָל יִשְׂרָאֵל לְהַלֵּל מְאֹד מִכַּף רַגְלוֹ וְעַד קָדְקֳדוֹ לֹא הָיָה בוֹ מוּם: וּבְגַלְּחוֹ אֶת רֹאשׁוֹ וְהָיָה מִקֵּץ יָמִים לַיָּמִים אֲשֶׁר יְגַלֵּחַ כִּי כָבֵד עָלָיו וְגִלְּחוֹ וְשָׁקַל אֶת שְׂעַר רֹאשׁוֹ מָאתַיִם שְׁקָלִים בְּאֶבֶן הַמֶּלֶךְ" (שמואל ב, י"ד כה-כו).
גם כאן ההשוואה לאדניה מאוד בולטת. אצל אדניה כתוב "וְגַם הוּא טוֹב תֹּאַר מְאֹד" "וְגַם" כמו אבשלום שעליו נאמר "וּכְאַבְשָׁלוֹם לֹא הָיָה אִישׁ יָפֶה בְּכָל יִשְׂרָאֵל לְהַלֵּל". אם כך נוכל להשוות גם את הביטויים הבאים "וְלֹא עֲצָבוֹ אָבִיו מִיָּמָיו לֵאמֹר מַדּוּעַ כָּכָה עָשִׂיתָ" ל"מִכַּף רַגְלוֹ וְעַד קָדְקֳדוֹ לֹא הָיָה בוֹ מוּם". כשם שאדניה על פי פירושו של ה"פרי צדיק" היה מושלם, כך גם האח הגדול, היה ללא דופי. שלמות זו שבאה לידי ביטוי גם ביופי חיצוני הופנתה בשלב ראשון כלפי מעלה. אבשלום נוהג בשערו כנזיר כדעת רבי יהודה בתוספתא "ר' יהודה הנשיא אומר אבשלום נזיר עולם היה" (סוטה פרק ג הלכה טז).
שני הבנים המושלמים של דוד סבלו מבעיה שהפילה את שניהם. הגאווה שיסודה בפוטנציאל האדיר וההרגשה של "אלהים לשלטון בחרתנו" משחיתה את היופי הפנימי וגוררת בעקבותיה שחיתות ושפלות. מי שהיה אמור להיות מורה לדורות הפך להיות בן סורר ומורה.
הבה נתפלל כי גם בדורנו, דור ה"רייטינג", נזכה למנהיגים שידעו להפנות את הפוטנציאל שלהם כלפי מעלה ושלא יהיו מעלותיהם חסרונותיהם.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
