בית המדרש

  • הלכה מחשבה ומוסר
  • למהלך האידאות בישראל
קטגוריה משנית
לחץ להקדשת שיעור זה
undefined
2 דק' קריאה 39 דק' צפיה
מאמר למהלך האידיאות בישראל, סוף פרק ד

וְכַמָּה כּוֹאֶבֶת וּנְמוֹגָה הִיא כָּעֵת הָאִידֵאָה הַלְּאֻמִּית הַיִּשְׂרְאֵלִית, שֶׁכָּל רוֹמְמוּתָהּ וְאוֹרָהּ, תִּפְאַרְתָּהּ וּגְבוּרָתָהּ, מִתְגַּלִּים בָּהּ רַק בְּהוֹפָעָתָהּ הַמְּלֵאָה שֶׁל הָאִידֵאָה הָאֱלֹהִית בְּקִרְבָּהּ בְּכָל שִׁכְלוּלֶיהָ, – וְהִנֵּה הִיא שָׁבְתָה וְנִתְעַלְּפָה לְגַמְרֵי מִשִּׁפְלוּת עַבְדוּתִית, בְּזוּיָה וְנִמְאָסָה, מֵאֶפֶס נִשְׁמַת חַיִּים, אֲוִיר לִנְשִׁימָה וּמָזוֹן לְקִיּוּמָהּ וְהַמְשָׁכַת־חַיֶּיהָ.

חָדְלוּ הַיְחִידִים הַפְּזוּרִים לִחְיוֹת חַיֵּי־עַם, וְהַחַיִּים הַלְּאֻמִּיִּים, עִם כָּל הַרְגָּשׁוֹתֵיהֶם הָאַמִּיצוֹת וְהָאַדִּירוֹת, מְלֵאוֹת הַהוֹד הָעֹז וְהַגָּאוֹן, נִשְׁכְּחוּ כְּמֵת מִלֵּב.

וְרַק תַּמְצִיתָן שֶׁל הַהַרְגָּשׁוֹת הָאֵלֶּה, הַנּוֹטָה לְצַד הַמּוּסָר וְהִתְרוֹמְמוּת הָרוּחַ וְסִדּוּר חַיֵּי הַחֶבְרָה, הִיא שֶׁנִּקְלְטָה – עַל־יְדֵי הַצַּד הַפְּנִימִי הַנִּסְתָּר שֶׁל הָאִידֵאָה הַלְּאֻמִּית שֶׁהוּא בָּלוּעַ בְּעֶצֶם הָאִידֵאָה הָאֱלֹהִית – עִם הָאוֹרָה הָאֱלֹהִית בַּמִּדָּה הַמֻּקְטֶנֶת שֶׁנִּשְׁאֲרָה, בְּמִקְדָּשׁ מְעַט שֶׁל חַיִּים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם קִיּוּם מִצְווֹת וְתַלְמוּד־תּוֹרָה.

נִקְלְטוּ בְּאוֹתָהּ מִדָּה שֶׁכֹּחַ־הַחַיִּים הַמּוּעָט, הַנִּשְׁאָר גַּם בְּתוֹךְ מַאֲפַל הַגָּלוּת, יוּכַל לְשֵׂאתָן וּלְקַבֵּל הַשְׁפָּעָתָן, בְּגָאוֹן מִצַּד הֶעָבָר וּבְנִחוּמִים לֶעָתִיד בִּצְפִיָּה לִישׁוּעָה, לְעֵת יְנַחֵם ד' אֶת עַמּוֹ וְגָאַל אֶת יַעֲקֹב וְהֵשִׁיבוֹ אֶל נָוֵהוּ.



רַק טְהוֹרֵי־נְשָׁמָה מְשַׁעֲרִים אֶת עֹמֶק הַמַּכְאוֹב וְהַיָּגוֹן הַזֶּה, הַצַּעַר הָעוֹלָמִי הַמַּקִּיף וְהַכּוֹלֵל וְהַחוֹדֵר בִּפְרָטֵי־פְּרָטֵי הַחַיִּים הָאֻמְלָלִים הַמְלֵאִים חֲמַת ד'29, – שֶׁל פֵּרוּד הַדְּבֵקִים וְהַקְטָנַת הַמְּאוֹרוֹת.



אָמְנָם הָאִידֵאָה הָאֱלֹהִית, מֵאֵין לָהּ מָקוֹם אֵיתָן בְּהַרְחָבָתָהּ שֶׁל הָאִידֵאָה הַלְּאֻמִּית הַיִּשְׂרְאֵלִית, אַחֲרֵי גָּלוּת הָעָם וְחֻרְבַּן הַמִּקְדָּשׁ, הִתְנַשְּׂאָה בְּמֶשֶׁךְ זְמַן הַגָּלוּת מֵעַל לִגְבוּל כָּל גּוֹי מְיֻחָד, אֶל מְרוֹמֵי שְׁאִיפַת־הַצֶּדֶק הַמּוּסָרִית, הַמַּדָּע הָעִיּוּנִי וְהַשֵּׂכֶל הַנָּקִי, הַחָכְמָה הַנֶּאֱצֶלֶת וְהַמֻּפְשֶׁטֶת, וּמִשָּׁם תִּשְׁלַח קַרְנֵי־אוֹרָה מְעַטִּים, שֶׁרֻבָּם הָאֵיכוּתִי חוֹדֵר בְּאָהֳלֵי יַעֲקֹב עַל־יְדֵי אוֹר שְׂרִידֵי קְדוּמִים, עַל־יְדֵי פְּלֵטַת מוֹרֶשֶׁת הַתּוֹרָה וְשִׁיּוּרֵי הַשְׁפָּעַת הַנְּבוּאָה וְרוּחַ־הַקֹּדֶשׁ, וְאוֹרוֹת פְּזוּרִים תָּפִיץ פֹּה וָשָׁם בֵּין שְׂרִידִים יְחִידִים דּוֹרְשֵׁי אֱלֹהִים, מְהִירֵי אֱמֶת וָצֶדֶק, שֶׁבְּכָל עַם וְלָשׁוֹן.

בְּדַרְכָּהּ זוֹ עָשְׂתָה אֶת הַחִזָּיוֹן שֶׁל "הַתְּעוּדָה הַיִּשְׂרְאֵלִית", שֶׁנִּצְּחָה אֶת כָּל מְנַצְּחֶיהָ בִּיסוֹדָהּ הָעִקָּרִי.

סוֹף־סוֹף זִכְּכָה מִילְיוֹנֵי לְבָבוֹת לְהָפִיחַ רוּחַ חֲדָשָׁה בְּגוֹיִים וּמַמְלָכוֹת, הֵפִיגָה הַרְבֵּה אֶת רִשְׁעַת הָאָדָם הָאֱלִילִי.

אֲבָל לֹא זֹאת הַמַּרְגֵּעָה.

הַהַשְׁפָּעָה הַקְּלוּשָׁה שֶׁל אִמְרַת־הַמּוּסָר הַחַלָּשָׁה וְהַנֶּאֱנָקָה, בְּאֵין לָהּ מַעֲמָד מְרוֹמָם רִשְׁמִי בְּחַיֵּי עַם וּמֶמְשָׁלָה, שֶׁל הוֹפָעַת הַשְׁפָּעָתָהּ שֶׁל הָאִידֵאָה הַלְּאֻמִּית שֶׁלָּהּ, בְּכָל רוֹמְמוּתָהּ וְשִׂגּוּבָהּ, – בַּמֶּה נֶחְשֶׁבֶת הִיא.

הַצְּלָלִים הַגַּסִּים, הַמְבִיאִים רִשְׁעָה וְטֻמְאָה, מִתְלַוִּים הֵם עִם אוֹרוֹתֶיהָ הַמְפֻזָּרִים שֶׁל הָאִידֵאָה הָאֱלֹהִית, בִּהְיוֹתָהּ מְשׁוֹטֶטֶת בַּלְּאֻמִּים.

וְהַקֶּרַע שֶׁבֵּינָהּ וּבֵין הָאִידֵאָה הַלְּאֻמִּית, שֶׁהוּא גּוֹרֵם כָּל הַמְּהוּמָה וְהָעִרְבּוּבְיָה בָּעוֹלָם הַחֶבְרָתִי וְהַמְּדִינִי, אִי־אֶפְשָׁר שֶׁיִּתְאַחֶה כִּי־אִם בִּמְקוֹם הָאַחְדוּת הַטִּבְעִית שֶׁלָּהֶן, – בְּיִשְׂרָאֵל, בִּתְחִיָּתוֹ הַשְּׁלֵמָה וְהַגְּמוּרָה בְּאַרְצוֹ, בְּשׁוּב מַמְלֶכֶת שַׁדַּי לְאֵיתָנָהּ.
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il