בית המדרש

  • הלכה מחשבה ומוסר
  • למהלך האידאות בישראל
קטגוריה משנית
לחץ להקדשת שיעור זה
undefined
35 דק' צפיה
למהלך האידיאות בישראל פרק א

הַהֲכָנָה לָרַעְיוֹן הָאֱלֹהִי נִמְצֵאת הִיא, בְּאֵיזֶה אֹפֶן גָּלוּי אוֹ נִסְתָּר, יָשָׁר אוֹ מְעֻוָּת, בְּכָל הַלְּבָבוֹת שֶׁל הָאֱנוֹשִׁיּוּת, לְכָל פְּלַגּוֹתֶיהָ, מִשְׁפְּחוֹתֶיהָ וְגוֹיֶיהָ, הִיא מְחוֹלֶלֶת דָּתוֹת וְרִגְשֵׁי־אֱמוּנָה שׁוֹנִים, סְדָרִים וְנִימוּסִים, הַמְסַבְּבִים גַּם הֵם הָמוֹן מַעֲשִׂים כַּבִּירִים בְּכֹחַ אֵיתָן בְּחַיֵּי גּוֹי וְאָדָם, בְּסִדְרֵי הַחֶבְרָה וּבְמַהַלְכֵי הַפּוֹלִיטִיקָה, רוֹקְמִים וְאוֹרְגִים בְּסֵתֶר וּבְגָלוּי עֲלִילוֹת נוֹרָאוֹת לְאֵין־חֵקֶר בְּרוּחַ הָאָדָם וּבְמַהוּת תָּאֳרֵי־חַיָּיו.

אֵלֶּה הֵם שְׁלַבֵּי הַתְּנוּעָה לְצַד הַהִשְׁתַּלְּמוּת שֶׁל הָרַעְיוֹן הָאֱלֹהִי וְהִתְבָּרְרוּתוֹ וּמְעוֹף הַהִתְנַשְּׂאוּת אֶל הַחַיִּים הַמְּלֵאִים, בִּלְשַׁד מְקוֹרִיּוּתָם, בַּהֹוֶה וּבַנֵּצַח.



בְּלֶכְתָהּ, מִמַּעְלָה לְמַטָּה וּמִמַּטָּה לְמַעְלָה, חוֹלְלָה הֲכָנָה זוֹ מְכוֹנוֹת לְאֻמִּיּוֹת שׁוֹנוֹת, מְכֻוָּנוֹת לְמַצָּבָהּ, בְּכָל קִבּוּץ אֱנוֹשִׁי וּבְכָל מַצָּב גֵיאוֹגְרָפִי, לְפִי עֶרְכָּם.

הִיא מָצְאָה תָּמִיד אֵי אֵלֶּה מַכְשִׁירִים חָמְרִיִּים, שֶׁכְּבָר הִסְפִּיקוּ לְכוֹנֵן אֵיזֶה חֹמֶר רָפֶה לְפָחוֹת לְתַכְסִיס עֲמָמִי, וְעַל־יְדֵי הַשְׁפָּעָתָהּ הָעֶלְיוֹנָה נֻפְּחָה נִשְׁמַת חַיִּים בְּאוֹתוֹ הַגֹּלֶם.

הַחֵפֶץ, הַמֶּרֶץ, הָאָמָּנוּת, הַדִּמְיוֹן וְהַשֵּׂכֶל, צָרְכֵי־הַחַיִּים וְכָל נְטִיּוֹת הָרוּחַ בִּכְלָל הִתְלַכְּדוּ יַחַד וַיִּהְיוּ לְרוּחַ־וּגְוִיָּה.

וַיָּקוּמוּ לָנוּ קִבּוּצִים חֶבְרָתִיִּים וּלְאֻמִּיִּים, שֶׁכְּשֶׁאָנוּ מִסְתַּכְּלִים בָּהֶם בְּעַיִן פְּקוּחָה הִנְנוּ רוֹאִים אֶת כָּל הַסִּבּוֹת הַחֲזָקוֹת הַהוֹלְכוֹת וּמַשְׁפִּיעוֹת עַל סִדְרֵי הֲוָיָתָם וְחַיֵּיהֶם – שֶׁהֵן כֻּלָּן נִמְזָגוֹת וְנִבְלָלוֹת מֵהַהֶכְשֵׁר הַפְּנִימִי שֶׁל מִזּוּג הָרַעְיוֹן הָאֱלֹהִי עִם הַנְּטִיָּה הַקִּבּוּצִית שֶׁבַּצּוּרָה הַלְּאֻמִּית.

אָמְנָם אַחֲרֵי שֶׁיָּרְדָה הָאַחֲרוֹנָה לָרֶשֶׁת אֶרֶץ הִתְרַחֲבָה וְהִתְאַמְּצָה, וְתִקְּנָה לָהּ הֲוָיָה שְׁלֵמָה וַחֲטִיבָה מְיֻחֶדֶת, וְלִפְעָמִים גַּם תְּנַסֶּה כֹּחָהּ לְהִנָּתֵק מִשֹּׁרֶשׁ חִבּוּרָהּ הַיְסוֹדִי, מִתֹּכֶן הָרַעְיוֹן הָאֱלֹהִי.

אֲבָל אֵין בְּיַד הַהִיסְתּוֹרְיָה הָאֱנוֹשִׁית לְהַרְאוֹת, שֶׁנִּסָּיוֹן זֶה מַצְלִיחַ לָצֵאת לַפֹּעַל, וְרוֹאִים אָנוּ שֶׁהַתְּכוּנָה הָעֶלְיוֹנָה הָאֱלֹהִית שֶׁבָּאָדָם, אֲפִלּוּ בִּהְיוֹתָהּ בְּתַכְלִית שִׁפְלוּתָהּ וּבְצוּרַת נְקֻדָּה הַיּוֹתֵר זְעִירָה וְכֵהָה, שֶׁגַּם אָז הִיא רַק "מִתְעַלֶּפֶת, מִתְבַּטֶּלֶת וְלֹא מֵתָה וְגָוְעָה", – הִיא נוֹתֶנֶת אֶת הָעָצְמָה הַיּוֹתֵר פְּנִימִית לְכָל דְּחִיפוֹת־ הַחַיִּים.
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il