ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חנוכה
- ישראל ויוון
- מדורים
- קוממיות
- בימה תורנית
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
לאה בת אשר
-----------
הרב שמואל יניב שליט"א - גבעת שמואל
אמירה פוגעת
טעות גדולה היא לחשוב שהחילוני הוא מתייוון, וזאת מפאת שתי סיבות:
1. המתיוונים היו שונאי המכבים, שלחמו בעד שחרור ארץ ישראל מעול היוונים, ואילו החילונים לוחמים בחירוף נפש בעד ריבונות ממשלת ישראל על ארץ ישראל. אם כן מבחינה עובדתית החילונים עושים בדיוק מה שתלמידי הגאון מווילנא עשו - לוחמים על ארץ ישראל.
2. המתיוונים לא קיימו את מצוות ברית מילה, משכו בערלה - בכך ביטאו את התנתקותם מהלאומיות היהודית. לעומתם אחינו החילונים שומרים על ברית המילה, ואפילו מזדהים עם המכבים בחג החנוכה, ובכך מבטאים את קישורם ללאומיות הישראלית.
אמנם נכון, שהמתיוונים חפצו בהעלאת היופי למעמד של הקדושה, הגבורה והחכמה, וכך גם החילוני רוצה בתרבות נטולת אלוקים, ובכך הוא מתרחק מהדרך היהודית, שאומרת שהקדוש הוא יפה ולא שהיפה הוא הקדוש. אך גם זה איננו מדויק לחלוטין, שכן לעומת תרבות הכח היוונית ההרסנית, החילוני המצוי קובר את מתו ולא משליכו חלילה לחיות בספארי, בכך הוא מעיד על אמונתו בנשמה האלוקית שבאדם. חשוב גם לזכור, שלרוב הוא גם מקפיד לצום ביום כיפור.
לאור עובדות אלו ניתן לקבוע, שהאמירה שהחילוני הוא מתיוון מגמתה רק לפגוע ולהעליב ולא לקרב.
יתכן, שאם היה מוקם כיום בית המקדש, החילוני היה מתנהג כמתיוון, ולא היה חפץ במקום הקדוש, אבל בנושא הקישור למקום הקדוש יש גם הרבה בעלי כיפות, שזקוקים לעידוד ולהרבות אור בנשמתם. החילוניות, קרי התרבות המערבית, שהיא תופעה זרה לרוח היהודית כמו ההתיוונות, פוגעת לצערנו בכל המגזרים. יש בציבור החרדי שמתלבשים ומתקשטים בסגנון לא יהודי, וישנם אנשים שיושבים בחוץ לארץ ונהנים ממנעמי המערביות במקום לבוא ולהתחבר לשורשיות היהודית בארץ ישראל. זהו מאבק תמידי - להיצמד לדרך היהודית של אברהם, דוד המלך והגר"א עד "ועלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשיו והיתה לה' המלוכה".
עלינו להתחזק באור המכבים, שפעלו במסירות נפש למען השבת וטיהור המקדש, (מתתיהו בגימטריה בית המקדש). שנזכה להיות חשמונאים .
-----------
הרב מרדכי גרינברג - ראש ישיבת כרם ביבנה
תקופה אחרת
ראשית, עלינו להגדיר מהי התייוונות לפי מעשיהם של המתייוונים. וכך מסופר בספר מכבים (א' א'): "בימים ההם יצאו מקרב ישראל בני בלייעל, וידיחו רבים לאמר, נלכה ונכרתה ברית את הגויים אשר סביבותינו... ויבנו גמנסיון בירושלים כמשפטי הגויים, ויעשו להם ערלה, ויעזבו ברית קודש, ויצמדו לגויים ויתמכרו לעשות רע". עוד מסופר שם שהמרד פרץ לאחר שמתתיהו ראה, "שקרב איש יהודי לעיני כולם לזבוח על הבמה במודיעים במצות המלך".
אם כן המתייוונים היו אנשים שבגדו בעמם ובתורתם, והצטרפו לגרועים שבאויבי האומה.
רוב רובם של המכונים בלשוננו "חילוניים" - מתענים ביום הכיפורים, חוגגים את ליל הסדר, ולא מעלים על דעתם לכתוב על קרן השור "אין לנו חלק באלוקי ישראל" או לא למול את בניהם. אמנם הם עוברים על רבות ממצוות התורה ביד רמה, אך "דיינינן להו כאנוסים וכתינוק שנשבה" (חזון איש אבהע"ז קי"ח ו'), וכל הדינים שנאמרו על מומרים, כמו "מורידים ולא מעלים", אינם נוהגים בזמן הזה, "ועלינו להחזירם בעבותות אהבה" (חזו"א יו"ד י"ב).
אך למעלה מזה, התקופה השונה גורמת . באחת מהאגרות שנשלחו לאב מודאג ומתייסר על שבניו פנו עורף ליהדות והצטרפו לתנועות הסוציאליסטיות, ואף ניתקו עצמם מכל זיקה לאומית ציונית, הדריך הרב קוק זצ"ל את האב לקרבם ולסייע להם מבחינה כלכלית, כדי שברבות הימים ישובו למקורם (ושמעתי שאכן כך קרה). הרב קובע שם, שכיום לאחר אלפי שנים שהתורה השפיעה על האנושות, "כבר אין לנו אותה המינות הארורה אשר כל באיה לא ישובון" (אגרות הראיה קי"ג). באגרת נוספת (של"ב) פירש את דבריו, שאמנם הדורות האחרונים ירדו לעומת הדורות הקודמים, אך כל זה אינו אלא מצד פרטיות הנשמות, אבל מצד הפנימיות, היינו כללות האומה, כל דור מוסיף על קודמו, מפני שהקדושה מצטרפת, "והרבה מהם דבקים באומה בכללה ומתפארים בשם ישראל, אף על פי שאינם יודעים בעצמם מפני מה ולמה".
ובעינינו חזינו מסירות נפש במלחמה האחרונה, "ודור כזה היוצא ליהרג בעוז נפש בשביל מטרות שהן נשגבות לפי דעו... לא יוכל להיות שפל, אפילו הן לגמרי מוטעות, אבל רוחו הוא נשגב גדול ואדיר" (מאמר הדור מאת הרב קוק זצ"ל). ברור אם כן, שאין כל דמיון בין חילוניות שבדורנו להתייוונות שבימיהם.
-----------
הרב יצחק הלוי - רב הישוב קרני שומרון
תשיבו בעצמכם
האם החילוניים בני דורנו מתיוונים?
לשאלה זו ישנן ארבע תשובות אפשריות: 1. קריאת המשפט הנ"ל בסימן שאלה. 2. קריאתו בסימן שאלה וקריאה- הייתכן?! 3. קריאתו בסימן קריאה, בהשמטת "האם". 4. לאפשר לחילונים לקבוע את ההטעמה.
אני מוכן לנדב סימני דרך. בדרך כלל, כשאנחנו מדברים על המכבים מצטיירת לעיננו דמות של צעירים חסונים, "פייטרים" שזופי שמש עם בלורית המתבדרת ברוח, גברתנים גבוהי קומה עם סנדלים תנ"כיות, בוגרי סיירות, פרופיל 97, צברים, "מלח הארץ". הכל נכון! אבל חשוב לציין כי הגיבור שבהם היה דווקא הישיש ממודיעין, שערף את צווארו של המתייוון, ובכך הרים את נס המרד, מתתיהו הזקן. זאת ועוד, הרקע למלחמה לא היה שטחים! לא סגירת מיצרי טיראן! לא הטיית מי הירמוך! זו הייתה מלחמת דת! מלחמה על צביונה הרוחני של האומה!
מסקנה: המכבים היו אנשים "דתיים" ... שומרי תורה ומצוות, המדקדקים על קלה כבחמורה. חרדתם לשמירה על כל פרטיה ודקדוקיה של התורה, היא זו שהפיחה בהם את אש המרד! היא זו שהוציאה אותם מבית המדרש אל שדה הקרב! היהודים של פעם מסרו את נפשם על כל תג ותג שבתורה. עם ישראל לדורותיו התייצב ו"עמד על רגליו האחוריות" כל אימת שניסו הגויים לכפות עליו "ליישר קו".
ישנו קשר ישיר בין שקיעה רוחנית לקיפול דגלים. יש קשר בין זהות יהודית לבין הנכונות לצאת למאבק על אותם הדברים שזהות זו מייצגת. וכך כותב הרש"ר הירש: "ויאבק איש עמו" - בשעה שיעקב נופל הרי סיבת נפילתו אינה במיעוט כוחו החומרי. הוא נופל מתוך שלא השכיל לקיים לעצמו את שמירת אלוקיו. בשעה שישראל עומד, הרי סוד עמידתו, הוא לא בסעד החומרי האיתן, אלא בכח אלוקיו, הנושאו על כנפי נשרים.
הרמב"ן בפרושו לתורה (פרשת 'ויחי') מדגיש: החשמונאים, שמלכו בבית שני, היו חסידי עליון! ואלמלא הם, נשתכחו התורה והמצוות מישראל!
מכאן, שלא יתכן "יהודי של זיגזג"! יעקב אבינו בשובו מן "הבית הלבן" משתבח: "עם לבן גרתי, ותרי"ג מצוות שמרתי"! מול לבן אשר מותח קו לבן על חלק מהמצוות, לבן אשר שומר על "קשר עין" עם רבונו של עולם אך בעירבון מוגבל, מצהיר יעקב - כי ליהודי של "בערך" אין הרבה ערך! מעתה, כל אחד ואחד יכול "לעמוד מול המראה" ולהחליט בעצמו בכנות גמורה, איך לקרוא את משפט הכותרת בפיסוק המדבר אליו.
----------
מתוך המדור "בימה תורנית".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
