ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חנוכה
- ישראל ויוון
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רויטל בת לאה
בבית שני, כשמלכו יון, גזרו גזרות על ישראל, ובטלו דתם, ולא הניחו אותם לעסוק בתורה ובמצות, ופשטו ידם בממונם ובבנותיהם, ונכנסו להיכל ופרצו בו פרצות, וטמאו הטהרות, וצר להם לישראל מאד מפניהם, ולחצום לחץ גדול, עד שריחם עליהם אלהי אבותינו והושיעם מידם והצילם, וגברו בני חשמונאי הכהנים הגדולים והרגום, והושיעו ישראל מידם, והעמידו מלך מן הכהנים, וחזרה מלכות לישראל יתר על מאתים שנה עד החורבן השני.
ויש צורך להבין לשם מה מביא הרמב"ם תיאור זה, ומדגיש שהדבר אירע בימי בית שני? הרי הרמב"ם עוסק כאן בהלכות, ולא בתיאור היסטורי 2 .
וכן יש לשאול על דברי הרמב"ם בהלכות עבודת יום הכיפורים 3 :
בימי בית שני צץ המינות בישראל, ויצאו הצדוקין מהרה יאבדו, שאינן מאמינין בתורה שבעל פה...
יסוד הדברים הוא, שחנוכה מהווה יום טוב של תורה שבעל פה.
הגמרא במסכת יומא 4 אומרת:
למה נמשלה אסתר לשחר? לומר לך: מה שחר סוף כל הלילה, אף אסתר סוף כל הנסים; והא איכא חנוכה; ניתנה לכתוב קא אמרינן" וכו'.
למדנו מדברי הגמרא, שנס החנוכה אינו כלול בין הנסים שניתנו להיכתב. הגיע שלב שבו אין כותבים יותר את הנסים, וזאת מכיוון שנסתתמה הנבואה.
לשם כתיבת כתבי הקודש יש צורך בנבואה, ואם כי בזמן אנשי כנסת הגדולה היו עדיין נביאים כחגי זכריה ומלאכי, מכל מקום הם היו הנביאים האחרונים (כפי שאומרת הגמרא במסכת סוטה 5 ) ואצלם כבר נחלשה הנבואה, והיה צורך לשאול אותם האם הם מבינים את מראי עיניהם; ולאחר מכן בטלה הנבואה לגמרי, ושוב אי אפשר היה יותר לכתוב את הנסים בכתבי הקודש. בתקופת הבית הראשון היו נביאים, והיתה כתיבה של כתבי הקודש, ואילו בתקופת הבית השני בטלה הנבואה, ופסקה כתיבת כתבי הקודש, והתורה הפכה להיות תורה שבעל פה.
מאידך גיסא, בתקופה זו ביטלו אנשי כנסת הגדולה את יצר הרע של עבודה זרה, כפי שאומרת הגמרא במסכת יומא 6 שתוקפו של יצר הרע של עבודה זרה לפני כן היה גדול ביותר, וכפי שמביאה הגמרא במסכת סנהדרין 7 את דברי המלך מנשה, שאם רב אשי היה קיים בזמנו, הוא היה מגביה את שולי גלימתו ורץ אחרי העבודה זרה. ואנשי כנסת הגדולה ביטלו יצר זה, ויצרו מהפכה בעולם.
הגר"א 8 עומד על כך ששני השינויים הללו קשורים האחד לשני. במדרש סדר עולם נאמר: "עד כאן היו הנביאים מתנבאים ברוח הקדש, מכאן ואילך הט אזנך ושמע דברי חכמים" וכו', וכותב על כך הגר"א בביאוריו: "עד כאן היו הנביאים - פירוש משהרגו את היצר הרע, בטלה הנבואה". בעולם הבחירה קיים איזון בין הכוחות הרוחניים, וממילא כשקטן הכח השלילי של העבודה זרה - קטן במקביל גם הכח החיובי של הנבואה. לכן אז החל גילויה של התורה שבעל פה, שחנוכה הוא החג הראשון שחל בתקופתה 9 .
ולפי זה ניתן יהיה להבין, שהרמב"ם מדגיש הן בהלכות עבודת יום הכיפורים והן בהלכות חנוכה, שהדבר נעשה בימי בית שני, ובזאת בשל הקשר של הלכות אלו לתורה שבעל פה.
בהלכות עבודת יום הכיפורים עוסק הרמב"ם במינות ובצדוקיות, הכופרות בתורה שבעל פה, והוא מדגיש שהן צצו דווקא בימי בית שני, מכיוון שאז החל זמנה של התורה שבעל פה. עד אז היו שכפרו בתורה, אך לא היו שחילקוה לשניים, ורק בשעת הופעת התורה שבעל פה קמו כתות אלו ברצון לחלק את התורה.
וכך הוא גם לגבי הלכות החנוכה. מלכות יוון, בניגוד לשאר שלוש המלכויות, נלחמה בעם ישראל על ידי שגזרה על התורה. כל שאר המלכויות נלחמו נגד גופו של עם ישראל, ואילו מלכות יוון נלחמה נגד רוחו של עם ישראל. היא נלחמה נגד התורה: "להשכיחם תורתיך ולהעבירם מחוקי רצוניך" (כלשון תפילת "על הניסים"). בכל שאר הגלויות הוגלה עם ישראל מארצו, ואילו בגלות יוון עם ישראל נשאר בארצו, ואף על פי כן הוא היה בגלות, מכיוון שעם ישראל בלא תורה שלמה איננו עם 10 , וכפי שכותב רס"ג 11 , ש"אומתנו איננה אומה כי אם בתורותיה" - בשתי תורותיה: תורה שבכתב ותורה שבעל פה - ומתוך נצחיותו של עם ישראל הוא מוכיח את נצחיות התורה. היוונים נלחמו בעם ישראל דרך מלחמתם בתורה, והם רצו להשכיח את התורה, שכן על ידי השכחת התורה שוב לא יהיה עם יהודי.
ולכן הרמב"ם מדגיש שהדבר אירע בימי בית שני, מכיוון שאז החלה התורה להופיע בשלמותה, התורה שבכתב עם התורה שבעל פה. אין זה עניין היסטורי שבתחילה היה בית ראשון ולאחר מכן בית שני, אלא עניין מהותי, שהגזרה נגזרה דווקא בבית השני, ואילו בבית הראשון לא היתה גזרה כזאת יכולה להיגזר. הכוחות החיוביים מופיעים בעולם יחד עם הכוחות השליליים, וכפי שביטול הנבואה בא יחד עם ביטול יצר הרע של העבודה זרה, כך הופעת התורה שבעל פה באה יחד עם הופעת המינות והצדוקיות. ואת זאת בא הרמב"ם להשמיע בדבריו אצלנו. הרמב"ם בא להשמיע שיחד עם התורה שבעל פה צצו גם מינות וצדוקיות, ואף ההתיוונות הייתה חלק מתופעה זו, ומתוך כך החלו אף היוונים ללחום בתורה שבעל פה. הרמב"ם בא להשמיע כי חנוכה הוא יסוד תורה שבעל פה.
-------------------------
מתוך הספר "שיעורי מרן הגר"א שפירא למסכת כתובות וקידושין", בעריכת הרב בנימין רקובר שליט"א.
^ 1 פרק ג, הלכה א.
^ 2 נראה לבאר את כוונת הרב, שאף שכדי להודות יש צורך לדעת על מה מודים, אין בכך הסבר מדוע פירט הרמב"ם את כל המאורעות, ודי שהיה כותב שמצוות חנוכה ניתקנה לזכר ההצלה מהיוונים - כשם שכתב לגבי פסח שנתקן זכר ליציאת מצרים, ולא תיאר בפירוט בהלכותיו את כל הגזירות שגזרו המצרים ואת כל תהליך ההצלה (הערת העורך).
^ 3 פרק א, הלכה ז.
^ 4 כט ע"א.
^ 5 סוטה מח ע"ב.
^ 6 סט ע"ב.
^ 7 קב ע"ב.
^ 8 בביאוריו ובהגהותיו לסדר עולם, פרק ל, ס"ק יב.
^ 9 וראה פרי צדיק לחנוכה, ס"ק ב, ד"ה ואז, וס"ק ז.
^ 10 ראה נר מצוה למהר"ל, דף סח ע"א.
^ 11 אמונות ודעות, מאמר ג, פרק ז.
^ 2 נראה לבאר את כוונת הרב, שאף שכדי להודות יש צורך לדעת על מה מודים, אין בכך הסבר מדוע פירט הרמב"ם את כל המאורעות, ודי שהיה כותב שמצוות חנוכה ניתקנה לזכר ההצלה מהיוונים - כשם שכתב לגבי פסח שנתקן זכר ליציאת מצרים, ולא תיאר בפירוט בהלכותיו את כל הגזירות שגזרו המצרים ואת כל תהליך ההצלה (הערת העורך).
^ 3 פרק א, הלכה ז.
^ 4 כט ע"א.
^ 5 סוטה מח ע"ב.
^ 6 סט ע"ב.
^ 7 קב ע"ב.
^ 8 בביאוריו ובהגהותיו לסדר עולם, פרק ל, ס"ק יב.
^ 9 וראה פרי צדיק לחנוכה, ס"ק ב, ד"ה ואז, וס"ק ז.
^ 10 ראה נר מצוה למהר"ל, דף סח ע"א.
^ 11 אמונות ודעות, מאמר ג, פרק ז.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
