ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- דרכים בפיתוח האישיות
- בין אדם לחברו
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- גזל ונזיקין
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
דבורה בת מרים שתח'
חכמים פטרו את הפועלים העושים אצל בעל-הבית מברכת המוציא ומברכות אחרונות של ברכת המזון. אפילו בקריאת-שמע לא חייבים להתבטל ממלאכתן, אלא בפרשה ראשונה בלבד. קל-וחומר בן בנו של קל-וחומר לדבר רשות, שכל שכיר אסור בו, שלא לבטל מלאכתו של בעל-הבית, ואם עבר - הרי זה גזלן.
אכן, בזמן הזה, השתנה המצב, ויש להניח שבעל-הבית אינו מקפיד על הפועלים שלא יברכו וכדומה. אך גם היום, מה שמותר - מותר, אבל מה שבעל הבית מקפיד ואינו מסכים, אסור לשכיר לעשות, ואין זה משנה אם הוא מרוצה מהמשכורת או לא. גם אם הוא חושב שהוא מקופח, אין כל היתר לפועל להתבטל מעבודתו בשל כך. אין כל היתר לשנות מסדרי העבודה שהוא קיבל על עצמו. אין זה משנה אם הוא עובד במפעל פרטי, מפעל ציבורי או במפעל ממלכתי. איסור הגזל אינו משתנה. אין הבדל בין פקיד או פועל.
הנה אבא חלקיה שהיה שכיר והיה באמצע העבודה, ובאו אליו תלמידי-חכמים, והוא אפילו שלום לא השיב להם, שלא להתבטל ממלאכת רעהו. ויעקב אבינו ע"ה אומר: "הייתי ביום אכלני חרב וקרח בלילה ותידד שנתי מעיני". יעקב עבד את עבודתו ללבן בנאמנות ובמסירות, אף על פי שלבן לא נהג כלפיו כהוגן.
כמובן גם בעל-הבית צריך להיות הגון לשכיריו ולא לנצל אותם שלא בצדק, ולשלם להם שכר הוגן ביחס לעבודתם. ואם הוא מנצל את העובדה שאין למצוא עבודה, והוא משלם שכר נמוך ולא הוגן לפי המקובל, והוא מתעשר על חשבון הפועלים, אמנם אין זה גזל גמור, אבל מאבק-גזל הוא לא ניצל, ומשאר האיסורים הכרוכים בזה.
על עבירות אלו שבין אדם לחבירו, אין יום-הכיפורים מכפר, עד שירצה את חבירו. ואם בעל-הבית לא מחל על גניבת הזמן של הפועלים - אינו מחול, וכן אם הפועלים לא מחלו על הניצול המופרז ללא תשלום בהתאם - אינו מחול.
אפילו אם אדם עושה מצוה בזמן מלאכתו - לא לצדקה תחשב לו, אלא עבירה היא בידו. וכן אומר הפסוק: "אני ד' אוהב משפט שונא גזל בעולה". שונא קורבן עולה הבא מן הגזל. ועוד אמרו חז"ל: "הרי שגזל סאה חיטים וטחנה ואפאה ומברך - אין זה מברך אלא מנאץ, שנאמר: "בוצע ברך נאץ ד'". וכמו שהגוזל חפץ ועושה בו מצוה, אין זו מצוה אלא עבירה, כך הגוזל זמן ועושה בו מצוה, אין זו מצוה אלא עבירה.
אם כן, צריך להתרגל להתרחק מכל אבק של גזל, וכל-שכן מגזל ממש. במקום שאדם יחמוד ממון שאינו שלו, אדם צריך לפתח שנאה ותחושה של מאיסה כלפי לקיחת ממון שאינו שלו. שיהיה ממון שאינו שלו מוקצה מחמת מיאוס אצלו, ולא יוכל ליהנות ממנו כלל, אלא הנאתו תהיה רק מממונו שהשיג בצדק וביושר, ביגיע כפיו.
כיון שהגזל מאוס כל-כך בעיני האלקים, "תועבת ד' אלקיך כל עושה אלה", לא די בכך שלא יקח זמן וממון של אחרים, אלא מעשה כזה צריך להיות מאוס בעיניו ואז מובטח לו שיתרחק ממנו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
