- הלכה מחשבה ומוסר
- למהלך האידאות בישראל
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
אֲבָל רַק הָרוּחַ הַלְּאֻמִּי בְּיִחוּשׂוֹ הַכְּלָלִי הִתְרוֹמֵם לְמִדַּת־גָּבְהוֹ בַּיָּמִים הַטּוֹבִים הָהֵם שֶׁל הַהִתְעַלּוּת הַהִיסְתּוֹרִית, וְיִחֵשׂ אֶת מְקוֹר־חַיָּיו וְקֶרֶן־יִשְׁעוֹ בְּתֹכֶן הַהוֹפָעָה שֶׁל הָרַעְיוֹן הָאֱלֹהִי.
הַמּוּסָר הַפְּרָטִי עוֹד לֹא נִזְדַּכֵּךְ לָבוֹא לִידֵי מִדָּה זוֹ, וְתָכְנִית־הַחַיִּים שֶׁל הַיְחִידִים לֹא יָכְלָה לְהַתְאִים גַּם הִיא אֶל הַהַרְמוֹנְיָה הָעֶלְיוֹנָה הַזֹּאת.
למהלך האידאות בישראל (39)
הרב אליהו ברין
25 - היחס בין האידאות - מבריאת העולם עד ימי שלמה
26 - ירידת עם ישראל אחרי תקופת שלמה
27 - למרות הירידה - תמיד יש ניצוץ אלוקי בישראל
טען עוד
מַמְלְכוֹת־הָאֱלִיל, עִם כָּל קִסְמֵי הַקוּלְטוּרָה הָאֱלִילִית, הִתְנַשְּׂאוּ וַיְּעוֹרְרוּ אֶת הַחֹשֶׁךְ, וּבְהִתְלַהֲבוּת אִמּוּץ־הַחַיִּים הִתְנַעֲרוּ הַתְּשׁוּקוֹת הַגַּסּוֹת וְהַמִּדּוֹת הָרָעוֹת הִתְעוֹרְרוּ.
הִתְגָּעֲשָׁה חַיַּת־הָאָדָם, וַיִּגְדַּל שִׁוְיוֹן־הָרוּחַ וְרִפְיוֹן־הַחֵפֶץ לְכָל נִשָּׂא וְנֶאֱצָל, לְכָל מָרוֹם וְקָדוֹשׁ, לְכָל מַה שֶּׁלְּמַעְלָה מֵהַחוּשִׁים הַחָמְרִיִּים וְהַדִּמְיוֹן הַגַּס הַנִּשְׁעָן רַק עֲלֵיהֶם.
כְּקִיר־בַּרְזֶל וְכַעֲנָנִים כְּבֵדִים עָמְדוּ כָּל אֵלֶּה נֶגֶד זְרִיחַת הָאוֹרָה הָאֱלֹהִית הָעֶלְיוֹנָה, שֶׁחָדְרָה כְּבָר בְּקַרְנֶיהָ אֶל תּוֹךְ־תּוֹכָהּ שֶׁל הַנְּשָׁמָה הַלְּאֻמִּית, וַתָּחֵל לַהֲאִירָהּ בִּכְבוֹדָהּ.
וְכִמְעַט שֶׁחָלְפָה לָהּ בְּמֶשֶׁךְ זְמַן מִצְעָר הָאוֹרָה הַמַּבְהֶקֶת שֶׁל הָאִידֵאָה הַלְּאֻמִּית, בְּיִחוּשָׂהּ לַהַשְׁפָּעָה הַגְּלוּיָה וְהַכַּבִּירָה שֶׁל הָאִידֵאָה הָאֱלֹהִית עָלֶיהָ.
מִן אָז הֵחֵל לְהִתְנוֹדֵד זֶה הַכִּסֵּא הָאֵיתָן אֲשֶׁר הֻקַם עָל, כִּסֵּא ד' לְבֵית־דָּוִד.
הָרַעְיוֹן הַלְּאֻמִּי הֵחֵל לְהִפָּרֵד מִיְּנִיקָתוֹ הָעַזָּה מִשְּׁדֵי הָרַעְיוֹן הָאֱלֹהִי.
אָמְנָם הָאֱנוֹשִׁיּוּת בִּכְלָלָהּ לֹא הִפְרִידָה אָז עֲדַיִן בְּהֶחְלֵט אֶת הֶעָנָף הַלְּאֻמִּי מִשָּׁרְשׁוֹ הַטִּבְעִי, וְהַתְּכוּנוֹת הַלְּאֻמִּיּוֹת עִם הַנְּטִיּוֹת הָאֱלֹהִיּוֹת שִׁמְּשׁוּ בְּעִרְבּוּבְיָה בַּהֲמוֹן עַמִּים רַבִּים.
אֲבָל מֶה הָיְתָה תְּכוּנַת עֶרְכָּהּ שֶׁל נְטִיָּה זוֹ, לָאֱנוֹשִׁיּוּת בְּמֶרְחֲבֵי שְׂדֵרוֹתֶיהָ? נְטִיָּה עֲכוּרָה פִּרְאִית, מְלֵאָה רֶשַׁע וְכֶסֶל וְשִׁפְלוּת חָמְרִית, אֲשֶׁר אַךְ נִיצוֹץ קָלוּשׁ בִּלְתִּי־נִרְגָּשׁ שֶׁל אוֹרָה כֹּחָנִית מְחַיֶּה אוֹתָהּ תַּחַת גַּלֵּי הַזֻּהֲמָא הָרַבִּים אֲשֶׁר כִּסּוּהָ.
וּכְנֶסֶת־יִשְׂרָאֵל מְחֻבֶּרֶת הִיא בְּעוֹרָקִים יְדוּעִים לַגְּוִיָּה הָאֱנוֹשִׁית הַכְּלָלִית וְסוֹבֶלֶת אֶת מַכְאוֹבֶיהָ, כָּל זְמַן שֶׁלֹּא תִּתְנַשֵּׂא לִסְלֹל מְסִלָּתָהּ הָאֱלֹהִית הַמְיֻחֶדֶת לָהּ, אֲשֶׁר עַל־יָדָהּ תִּהְיֶה קְשׁוּרָה בַּגְּוִיָּה הַכְּלָלִית קִשּׁוּר שֶׁל הַשְׁפָּעָה רוּחָנִית לְטוֹבָה וְלֹא שֶׁל קַבָּלָה גַּם לְרָעָה.
וּבְסוּר יִשְׂרָאֵל מֵאֹרַח־חַיָּיו הַמְּקוֹרִיִּים לֹא עָצַר עוֹד כֹּחַ לְהַחֲזִיק מַעֲמָד בִּלְאֻמִּיּוּת יְבֵשָׁה וּמֻפְרֶדֶת מִמְּקוֹר הַנְּטִיָּה הָאֱלֹהִית בִּכְלָלָהּ, שֶׁזֶּהוּ מַעֲמָד־שֶׁל־חַיִּים הָעוֹמֵד כְּצַר נֶגֶד הַמַּהֲלָךְ הַהִיסְתּוֹרִי הַכְּלָלִי.
מִתּוֹךְ הַבַּקָּשָׁה הַטִּבְעִית לְהַרְטִיב אֶת הַלְּאֻמִּיּוּת הִקְסִימָה גַּם אוֹתוֹ אוֹתָהּ הַהַשְׁפָּעָה הַמּוּעֶטֶת שֶׁל הַנְּטִיָּה הָאֱלֹהִית, הַנִּמְצֵאת גַּם תַּחַת מַעֲטֵה־הָעֲרָפֶל שֶׁל הָמוֹן דִּמְיוֹנוֹת, שֶׁהָיוּ יְכוֹלִים לָקַחַת לֵב כָּל קִבּוּץ חֶבְרָתִי, לְפִי מַעֲמַד הַחַיִּים הָרוּחָנִיִּים אָז.
אָמְנָם אֶת הַנֶּפֶשׁ הַיַּלְדוּתִית שֶׁל הָעַמִּים, גּוֹיֵי הַתְּקוּפָה, שֶׁתְּבִיעָתָם הַטִּבְעִית לְאוֹרָה רוּחָנִית הָיְתָה קְלוּשָׁה, – אוֹתָהּ הִשְׂבִּיעָה אָז אוֹרָה זוֹ בְּכֹחַ מְזוֹנָהּ הָרוּחָנִי הַמּוּעָט, בִּכְדֵי סִפּוּקָם הַמְצֻמְצָם לִימֵי חַיֵּיהֶם הַקְּצָרִים, שֶׁהָיוּ קְצוּבִים לָהֶם עַל בָּמַת הַתּוֹלָדָה.
אֲבָל לֹא יָכְלָה לְסַפֵּק אֶת הַצֹּרֶךְ הָרוּחָנִי שֶׁל הַגּוֹי הַגָּדוֹל וְהָאֵיתָן הַזֶּה, שֶׁכֹּחַ־חַיָּיו הוּא כֹּחַ עֲנָקִי וְזֶרֶם חֵפֶץ לְבָבוֹ וּמְעוֹף רִגְשׁוֹתָיו מַקְבִּילִים לְעֻמַּת אֲרִיכוּת יָמָיו וְהַשְׁפָּעָתוֹ הַכַּבִּירָה עַל תֵּבֵל וּמְלֹאָהּ, וַאֲשֶׁר נַפְשׁוֹ כְּבָר הִתְרַחֲבָה מֵהַשְׁפָּעָה רַבַּת־זִיו שֶׁל אוֹרָה אֱלֹהִית אַדִּירָה, שֶׁכְּבָר זָרְחָה עָלָיו בְּשִׁפְעַת עָשְׁרָהּ בִּימֵי עֲלוּמָיו.
עַל כֵּן יָרַד אָז יְרִידָה נוֹרָאָה.
מְקוֹר הָרַעְיוֹן הָאֱלֹהִי הַנִּשָּׂא דָּלַל וְחָרַב בּוֹ, מִתֹּכֶן הָרַעְיוֹן הַלְּאֻמִּי שֶׁלּוֹ, מַבּוּעַ הַמּוּסָר חָדַל לְפַכּוֹת, הוֹד הָאֲצִילוּת הוּעַם וְהָאִידֵאָה הַלְּאֻמִּית חָדְלָה תֵּת פִּרְיָהּ.
וַיְהִי לְ"גֶפֶן בּוֹקֵק יִשְׂרָאֵל".
קשר הלאומיות עם האידאה האלוקית - בישראל, ומתוך כך בעולם
למהלך האידאות בישראל, עמ' קד - קה
הרב הראל כהן | כ' סיון תשפ"ד
מתוך החושך יוצא האור
למהלך האידאות בישראל פרקים ה-ו
הרב אליהו ברין | כ"א אדר א תשע"ו
רקע ופתיחה למהלך האידאות בישראל
הרב הראל כהן | כ"ט ניסן תשפ"ד
התרחקות האנושות מהאידאה ה"דתית"
למהלך האידאות בישראל, עמ' קיד-קטו
הרב הראל כהן | כ"ה חשון תשפ"ה
ראש השנה בשבת: מה מחליף את התקיעות?
מה צריך לעשות בשביל לבנות את בית המקדש?
מתנות בחינם
מהי המצווה "והלכת בדרכיו"?
שלוש המצוות שנצטוו ישראל בכניסתם לארץ ישראל
מה הייעוד של תורת הבנים?
מהו החידוש הכי גדול שיש בתורה?
זמן הדלקת נרות חנוכה
איך עושים קידוש?
סוד ההתחדשות של יצחק
למה לשמור על הקדושה?
