ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- יום ירושלים
- שיחות ליום ירושלים
ואכן, נוהג מקובל הוא, (וכך לצערנו נוהגים קברניטי המדינה במאורעות האחרונים), שעל ההצלחות כולם אוהבים לקחת קרדיט, אך בכישלונות כולם מאשימים את כולם.
את הפתגם הזה כולם מכירים, אך שימו לב לתובנת העומק הבאה, שהיא הצד השני של הפתגם – כשיש אבות רבים – יש הצלחה, אך כשהיזם נותר יתום – יש כישלון!
כלומר - מי שחכם ורוצה להצליח, מחבר אנשים נוספים לעשייה שלו, והם עוזרים ומסייעים לו, כי גם הם רוצים להיות מאבות ההצלחה. אך מי שרוצה שההצלחה תהיה נחלתו הבלעדית, סופו שנותר יתום ללא עזרה, ואז יש כישלון...
עיקרון זה מסייע במצבים נוספים.
למשל, בעבר נהגו מלכים מסויימים, להתחתן עם בנות מלכים אחרים, וכך המדינות הפכו להיות שותפות, נמנעו מלחמות, ובני המדינה השכנה אהדו את המלך, שהרי – הוא משלנו!
ואולי כאן גנוז מהלך עמוק המחובר מאוד לעיר קדשנו ירושלים.
כולנו יודעים שעם ישראל מורכב משבטים וחלקים שונים. שני בתי ישראל המרכזיים הם בית רחל ובית לאה, ובגאולת העתיד הם מיוצגים גם על ידי שני משיחים (משיח הוא מלך, מלך המשיח, שנמשח בשמן המשחה) – משיח בן יוסף מרחל, ומשיח בן דוד מלאה.
בתחילה נמשח שאול למלך על ישראל. שאול הוא משבט בנימין, בית רחל אימנו, ומייצג את משיח בן יוסף המקדים את משיח בן דוד.
אולם, חטא שאול, ודוד בן שבט יהודה, מבית לאה אימנו, נמשח למלך. כעת נפתחה הדלת למשיח בן דוד, אך תפקידו של מלך לאחד סביבו את כל העם, ולכן כחלק ממלכותו עליו לחבר אליו גם את בני רחל, המונהגים בידי משיח בן יוסף, כנבואת יחזקאל (לז) לעתיד: "הִנֵּה֩ אֲנִ֨י לֹקֵ֜חַ אֶת־עֵ֤ץ יוֹסֵף֙ אֲשֶׁ֣ר בְּיַד־אֶפְרַ֔יִם... וְנָתַתִּי֩ אוֹתָ֨ם עָלָ֜יו אֶת־עֵ֣ץ יְהוּדָ֗ה וַֽעֲשִׂיתִם֙ לְעֵ֣ץ אֶחָ֔ד... וְעַבְדִּ֤י דָוִד֙ מֶ֣לֶךְ עֲלֵיהֶ֔ם וְרוֹעֶ֥ה אֶחָ֖ד יִהְיֶ֣ה לְכֻלָּ֑ם...".
שאול שמרגיש שדוד עתיד לרשת אותו, רודף את דוד, אך דווקא היורשים העתידיים, ילדיו של שאול, אוהבים מתחברים לדוד. יהונתן בן שאול כורת ברית עם בית דוד (שמואל א, כ) ומיכל בת שאול אוהבת את דוד ומתחתנת איתו (שמואל א, יח, כ). בכך גנוזה תקוות האחדות.
אולם, שאול רודף את דוד, ובזה מפסיד למעשה את ההמשכיות שלו. דווקא בגלל שהוא רצה להיות האב היחידי למלכות, לצערנו נותרנו עם כישלון יתום.
בהמשך שאול מנסה להכות את דוד בחנית, מיכל בת שאול מבריחה את דוד מהבית, והאחדות מתפרקת. באותה שעה נס דוד אל שמואל. הבריחה לשמואל מבטאת את הבנתו של דוד שדרושה כאן אחדות. שמואל הוא מי שהמליך את שניהם, ולכן הוא הדמות המאחדת את שניהם.
והנה, דווקא בשעת הבריחה, רגע קשה של פירוד, הולכים שמואל ודוד ל – ניות ברמה. דורשים על כך חז"ל (זבחים נד), כיוון שבתורה כתוב שיום אחד יבנה בית המקדש ב"מקום אשר יבחר ה'", אך לא כתוב היכן הוא אותו מקום, צללו באותה שעה שמואל ודוד לעומק הסוגיא, לברר היכן הוא מקום המקדש, המכונה ניות – נויו של עולם.
נמצא, שבאותה שעה, כשלא זכינו לאחדות המלכים, זיכו אותנו שמואל ודוד בירושלים ומקום המקדש, "עיר שחוברה לה יחדיו", עיר שמאחדת אותנו ו"עושה את כל ישראל חברים".
ועדיין נותר החלום, שבכל זאת יתאחדו שני הבתים איחוד מוחלט. אם היינו זוכים, אולי היה נולד בן לדוד ומיכל, בן לבית דוד ונכד לבית שאול, והמלך המשותף היה מאחד את כל בית ישראל, וכולם היו אומרים – הוא משלנו!
והנה מגיע הרגע הגדול. דוד הופך למלך, מיכל בת שאול חוזרת אליו, הוא כובש את ירושלים, ומעלה אליה את ארון ברית ה'. ירושלים תהפוך להיות 'תלפיות – תל שכל פיות פונים אליו', נקודת האחדות של ישראל.
אך מה עם הנסיך המשותף?
באותה שעה, דוד מפזז לפני ארון ה', ומיכל בת שאול משקיפה בעד החלון, וחשה שדוד לא נוהג כבית אביה. הוא לא מכבד מספיק את המלכות, ונוהג כאחד הריקים. היא גוערת בדוד, והוא עונה לה, שלפני ה' גם המלך מבטל את כבודו.
ועל כך נאמר (שמואל ב ו, כג) – " מיכל בת שאול לא היה לה ילד עד יום מותה". (יש שיטות בחז"ל שביום מותה או לפני כן היה לה בן, אך יש מהמפרשים שם שסוברים שלא היה לה כלל).
זכינו בירושלים. לא זכינו בעוונותינו למלך משותף, נחלקנו לשתי ממלכות, ויצאנו לגלות ארוכה.
אך התקווה עודה מפעמת בליבנו. זכינו ושבנו לירושלים, ומכוחה בעזרת ה' עוד נזכה ויתגלה בה ארון האלוקים, והמלך המשותף שיאחד את בית יוסף ובית דוד, והיו לאחדים בידיו!
שיחות ליום ירושלים "נגילה ונשמחה בך" הודייה על כל הטובות כולם
מתוך עצרת יום ירושלים בישיבת מרכז הרב התשע"ד
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
