ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- שמיטה
- שמיטת כספים
- הלכה מחשבה ומוסר
- תפילה ובית כנסת
- נוסחי תפילה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב אברהם בן ציון ב"ר שבתי זצ"ל
ב. כשראה הלל הזקן שנמנעו מלהלוות זה את זה ועוברין על הכתוב בתורה "השמר לך פן יהיה דבר" וכו' התקין פרוזבול כדי שלא ישמט החוב וכו'. זה גופו של פרוזבול: "מוסרני לכם פלוני ופלוני הדיינים שבמקום פלוני שכל חוב שיש לי שאגבנו כל זמן שארצה" (רמב"ם שם הלכה טז ויח).
ג. לדעת הרמב"ם והשו"ע אין עושים פרוזבול אא"כ בפני בי"ד חשוב ומומחה לרבים. ולדעת הרמ"א בכל בי"ד, ועכ"ז צריך שיהא בי"ד של שלשה ת"ח ולא סתם שלשה אנשים.
ד. כיום רוב בני אדם צריכים לעשות פרוזבול, חלקם מעיקר הדין וחלקם מהיות טוב.
ה. מאחר וקשה לנשת לביה"ד החשוב ולמסור לו או לאמר לו את נוסח הפרוזבול, התקין הגאון העצום והאדיר בעל החק"ל זיע"א נומס מיוחד, המוסר את הדברים בפני עדים לבי"ד חשוב, וזה מיוסד על פי השוייע בחויימ (סימן סז, סעיף כא-כ"ב) וכן נהנו בארץ ישראל מקדמת דנא.
ו. בזמן הזה הקפת חנות משמטת, ושכר שכיר משמט.
ז. חשבון בבנק או חסכון בבנק שיכול לפדות מתי שרוצה ואין לו זמן קבוע אחר ר"ה תשס"ב. וכן הפקדה בבנק שמשלמים לו עליה רווחים אפילו עם היתר עיסקא, או מי שקבל שיק שזמן פרעונו לפני ר"ה ורוצה לפדותו אחר ר"ה, כל אלו משמטים וצריך לעשות עליהם פרוזבול.
ח. בנקים הנותנים הלוואה לאנשים אע"פ שזמן ההלוואה קבוע אם עבר זמן פרעון לפני ר"ה ולא פרע - משמט, וצריכים לעשות פרוזבול.
ט. מי שהלוה לחבירו וקבע זמן פרעון אחר ר"ה אינו משמט.
י. מי שקבל משכון אינו משמט.
יא. כל הלואה אפילו עם שטר, או ערבים, או עם אחריות, משמטת.
יב. אדם שהלוה לחמישה אנשים מספיק פרוזבול אחד. חמישה אנשים שהלוו לאדם אחד צריכים חמישה פרוזבולים, לכל מלוה פרוזבול.
יג. קופות צדקה וגמ"ח אינם משמטים שהרי הם כמו שמסרו לבי"ד, ויש מחמירים.
יד. אין שביעית משמטת אלא בסופה, היינו בערב ר"ה של שנת תשס"ב.
טו. אם המלוה נמצא בחו"ל והלוה בארץ, עדיף שהמלוה יעשה את הפרוזבול לפי שעון ארץ ישראל.
טז. אפשר לכתוב פרוזבול בלילה, ואפשר לעשות שליח לכתיבת פרוזבול. העדים יהיו כשרים, ועדיף לא קרובים.
יז. פרוזבול תוקפו ביום חתימתו, ולמפרע, ולא להבא.
יח. אשה שנתנה לשכנתה ככר לחם ע"מ להחזיר לה, או מצרך אחר שאינו חוזר בעינו אלא תמורתו בכסף או שוה כסף, משמט. אא"כ התנתה עם השכנה שתחזיר לה אחרי ר"ה.
יט. אם הלוה בא אחרי ר"ה למלוה שלא עשה פרוזבול והביא את סכום החוב, חייב לאמר לו המלוה:"משמט אני וכבר אתה פטור מלשלם לי" . ואם אמר לו הלווה: "אעפ"כ אני נותן לך במתנה" מותר למלוה לקבל. ולווה העושה כן רוח חכמים נוחה ממנו.
כ. תיקן הגאון הרי"ח הטו"ב זיע"א שמצוה על אדם להלוות לחבירו סכום מסוים לפני ר"ה ע"מ שיחזיר לו לפני השקיעה בער"ה, או אפילו אם הלוה לו סתם, אנן סהדי שלכך התכוון. ואחרי ר"ה כשיחזיר לו את החוב יאמר:"משמט אני" . וכן תעשה אשה שתלוה לחברתה סוכר, לחם וכו'.
כא. מי שנמנע מלהלוות לחבירו קודם שמיטה שמא יתאחר החוב שלו וישמט עבר בלא תעשה שנאמר: "השמר לך" וכו', וחטא גדול הוא, שהרי הזהירה עליו תורה בשני לאוין שנאמר: "השמר לך פן..." וכל מקום שנאמר השמר, או פן, או אל, הרי זה מצות לא תעשה, והתורה הקפידה על מחשבה רעה זו וקראתו בליעל. והרי הוסיף להזהיר ולצוות שלא ימנע אלא יתן, שנאמר: "נתן תתן לו ולא ירע לבבך בתתך לו", והבטיח הקב"ה בשכר מצוה זו בעולם הזה שנאמר: "כי בגלל הדבר הזה יברכך" וכו' (הרמב"ם שם הלכה ל).
אופן וסדר עשיית פרוזבול לספרדים
(שימו לב! נוסח זה חובר בשנת תשס"א. בכל שנה יש להזכיר את הדיינים המכהנים באותה השנה בבית הדין בירושלים, ולא כפי הנוסח המופיע כאן).
א. המלוה מכין שטר פרוזבול.
ב. המלוה מכין שני עדים כשרים.
ג. אחד העדים מכין מטפחת.
ד. המלוה תופס את המטפחת ואומר: "אתם העדים קנו ממני קנין גמור ושלם שאני מזכה על ידכם קרקע כל שהוא לכל אחד מבעלי חובות שחייבים לי, שאין להם קרקע לכתוב עליו פרוזבול" (מפסיק לאחוז במטפחת).
ה. אח"כ ממשיך ואומר: "הוו עלי סהדי שאני מוסר כל חוב שיש לי לביה"ד אשר בירושלים תובב"א הרבנים הראשון לציון הרה"ג מרדכי אליהו שליט"א, הרה"ג שלום משאש שליט"א, הרה"ג אברהם אלמליח שליט"א שאגבנו כל זמן שארצה" (יזכיר שמות הדיינים דלעיל).
ו. העדים חותמים על שטר הפרוזבול ומוסרים אותו למלוה. ויזהרו העדים שהתאריך יהיה מדויק.
ז. אין צורך לפרט שמות האנשים שחייבים לו (אם רוצה להחמיר על עצמו ולפרט את שמות החייבים לו יכול לרשום שמם מאחורי שטר הפרוזבול).
אופן וסדר עשיית פרוזבול לאשכנזים
א. המלוה מכין שטר פרוזבול.
ב. אחד הדיינים מכין מטפחת.
ג. המלוה אומר לפני הרבנים (הדיינים) "הן שנה זו וכוי... עד כל זמן שארצה".
ד. כשאומר "ונותן לכם במתנה בקנין ארבע אמות קרקע מאדמה שיש לי" יתן לו הדיין מטפחת, ואח"כ ימשיך לאמר עד "שארצה".
ה. הדיינים חותמים על הפרוזבול ומוסרים אותו למלוה.
ו. הרוצה להחמיר ירשום המלוה שמות הלווים מעבר לדף.
הערה:
א. מלוה אשכנזי שלא מוצא שלושה ת"ח יכול להשתמש בפרוזבול נוסח ספרד, לפי ההוראות שם.
ב. אם אין אפשרות לכתוב השמות מעבר לפרוזבול, אפשר להדביק שם נייר ולכתוב את השמות.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
