ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- צו
והנה, כעבור תקופה קצרה, בעת ששהה באחד מבתי הכנסת, שמע שני יהודים פשוטים שעוסקים בנושא בו התקשה, ואחד מהם שואל את חבירו את השאלה העמוקה בה התקשה שנים רבות.
הבית יוסף היטה אוזנו כאפרכסת לשמוע מה יתרץ החבר, ואז לתדהמתו העצומה... תירץ החבר בקלות רבה את אותו תירוץ עמוק עליו עמל הוא עצמו במשך שנים רבות.
חלשה דעתו של הבית יוסף, עד שגילה לו האר"י הקדוש את סוד העניין. וכך אמר האר"י: דע לך, שבשמיים יש קושיות ותירוצים, לכל קושיא יש תירוץ. כדי לחבר את התירוץ לקושיא, צריך עמל גדול וגדלות בתורה, אולם משהתחבר התירוץ לקושיא, כל אחד יכול למצוא את התירוץ בקלות.
אני יכול להעיד בעצמי, שפעם אחת קראתי סיפור שסיפר הרב טרופר על הגאון הרב משה פיינשטיין מגדולי הפוסקים, שבזמן הילוכו היה משנן כל העת משניות, כדי לנצל את זמנו ללימוד תורה.
והנה במשך מספר שבועות הפסיק הרב פיינשטיין לשנן משניות, מפני שהיה טרוד למצוא פתרון הלכתי לבעייתה של אישה אחת. אותה אישה עברה ניתוח מורכב בראש, ונאסר עליה להרטיב את ראשה במים, והתעוררה שאלה – כיצד תטבול במקווה?
לאחר תקופה שבה עיין בשאלה חמורה זו, מצא גדול הדור את הפתרון. המשנה אומרת שכל שנברא מהמים דינו כמים ואפשר לטבול בו, לכן הציע הרב שיעשו מעור של דג כובע אטום למים, וכיוון שהדג דינו כמים נמצא שאישה הטובלת עם כובע זה לראשה, נחשבת כמי שטבלה במים.
סיפרתי סיפור זה לתלמיד חכם אחד, והנה מיד כשסיפרתי על השאלה, הוא הציע בעצמו את התשובה. נמצא שעל אותה תשובה שעליה עמל גדול הדור במשך זמן רב, הציע אותו תלמיד חכם מיידית.
(העיקרון הוא שיש בעולם צורת חשיבה. קשה להיות מי שהוגה דרך חשיבה חדשה, אך אחרי שאותה צורת חשיבה באה לעולם, היא הופכת להיות נחלת הכלל).
עניין זה מתחבר לנקודה רוחנית שמופיעה פעמיים בפרשתנו, וחשובה מאוד לעבודת ה'.
פעם ראשונה - בפרשת צו (ו, יב-טז) נמצאת הפרשייה של 'מנחת חביתין'. זוהי מנחה מיוחדת, שמקריבים אותה "מחציתה בבוקר ומחציתה בערב". אחד הדברים המייחדים מנחה זו, שהכהן הגדול צריך להקריב אותה כל יום. ובנוסף – כל כהן רגיל מקריב אותה ביום שהם מתחנכים ומתחילים לעבוד בבית המקדש.
מנחה זו מלמדת אותנו, שכהן הדיוט זוכה כביכול ביום הראשון לעבודתו להיות במדרגת הכהן הגדול. כלומר בהתחלה הוא מתרומם למקום גבוה עם כוחות עצומים, ואמנם אין ביכולתו להגיע למדרגה זו כל ימי חייו, אך העוצמה של ההתחלה וודאי תסייע לו ותדחף אותו כלפי מעלה כל חייו.
פעם שנייה – מצאנו בפרשה שמבשר קרבן השלמים נותנים לכוהנים לאכול את החזה ואת שוק הימין (ז, לד). זהו חלקם של הכוהנים בקרבן זה, וחלק מכפרתו של האדם תלוייה בכך שהכוהנים אוכלים את אותם חלקים מהקרבן, כפי שנאמר: "כוהנים אוכלים ובעלים מתכפרים".
והנה, בהמשך הפרשה מסופר על הימים שבהם הקימו את המשכן, המכונים – 'ימי המילואים'. בימים אלו שימש במשכן משה רבינו ככהן, ואהרון ובניו נחשבו כבעליהם של הקרבנות. גם בימים אלו הוקרב קרבן שלמים, אך היה בו ציווי מיוחד. משה הצטווה ככל כהן לאכול את החזה, אך את שוק הימין היה עליו להקריב על המזבח (ח, כה-כט). הייתה זו הפעם היחידה בתולדות המקדש, שבה הוקרב על המזבח שוק של שלמים (רש"י שם).
גם עניין זה מלמד אותנו, שכמו 'סטרטר של רכב', בהתחלה דרוש כוח רוחני עצום, שמכוחו גם בהמשך בזמנים הרגילים, נתעלה תדיר. וכך ביסוד המשכן השוק היה שייך למזבח, ומכוח אותו שוק המילואים, כשהכוהנים בכל הדורות אכלו את השוק, הם ידעו שאכילתם היא כעין אכילת המזבח, אכילה מרוממת בקדושה וטהרה, שבכוחה לכפר על הבעלים.
וכך בעבודת ה', עלינו להשתדל ולהתרומם רוחנית בזמנים קדושים ומיוחדים של התחלה, כזמנים של ברית מילה, בר מצווה וחתונה, וכן בזמני החגים. ועלינו גם לדעת, שאין בכוחינו לחיות כך תדיר, אך ביכולתינו לקחת נקודות מסויימות מכוח אותה קדושה לכל הזמנים הרגילים!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
