ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- יתרו
ברצוני לשתף אתכם בסיפור ששמעתי פעם.
לפני מספר שנים, נסע יהודי ניצול שואה לבקר בעיר הולדתו. הוא הסתובב בין הבתים והזיכרונות עד שלפתע פנה אליו אחד הגויים ואמר לו:
"יהודי, מה אתה עושה כאן? למה חזרת?
לפני השואה, כשהיו כאן יהודים, לא יכולנו לגנוב ולשקר ולעשות כרצוננו. המוסריות שלכם פשוט לא נתנה לנו. לא הרגשנו נעים.
אחרי שהלכתם, יכולנו לעשות סוף סוף ככל העולה על רוחנו.
עכשיו, אם תחזרו, שוב תעיקו עלינו בדרישות המוסריות שלכם?"
העולם כולו יודע שהיהודי הוא המוסר, ואף הצורר הנאצי ימח שמו, כתב על כך. וכך, ככל נוכל, שמנסה להראות למי שמטיף לו מוסר, שבעצם כולם מושחתים, מנסים הגויים להטיף ליהודים מוסר, אך אסור לנו להתבלבל, עלינו לזכור כל העת שמשה אמת ועם ישראל הולך בדרכי האמת והצדק, ורשעי אומות העולם הם הרשעים ואל לנו להתרגש מהטפותיהם הצדקניות והצבועות.
ועניין זה מתחבר לפרשת השבוע שלנו, בה אנו זוכים להתגלות האלוקית בהר סיני, המצווה עלינו את תורת האמת והצדק.
ידועים דברי רבי יהודה הלוי בספר הכוזרי על ההבדל המהותי בין היהדות לשאר הדתות. כל הדתות מספרות על ניסים ונפלאות שאירעו מול אנשים מעטים, וסיפור כזה אפשר להמציא ולכחש בו. תורתנו הקדושה, לעומת זאת, מספרת על התגלות אלוקית מול עם שלם, וסיפור כזה אי אפשר לבדותו, ומכאן מוכח שתורתנו אמת וצדק. וכך כתב גם הרמב"ם שכולנו עדים על אמיתתה של תורת משה. (המעיין בכוזרי יראה שיש כאן עומקים נוספים, אך אין כאן המקום להאריך).
ממשיך הכוזרי ומבאר, שאם ה' דורש מהאדם דת מסויימת, הרי עליו לספק לו את ההוכחה לכך שדת זו היא אמיתית. נמצא שאם ה' התגלה בהר סיני רק לעם ישראל, ומעמד הר סיני הוא הראיה לאמיתות התורה, הרי שהתורה מחייבת רק את ישראל ולא את הגויים. ואכן, כולנו יודעים שהיהדות אינה מסיונרית, וגויים פטורים מלקיים את מצוות התורה.
אלא שכאן צפה ועולה שאלה גדולה על דברי הכוזרי – אם כך, מדוע הגויים חייבים לקיים שבע מצוות בני נוח, והלא כיוון שהם לא היו במעמד הר סיני, אף פעם ה' לא התגלה אליהם?
והתשובה נעוצה בנקודה בה פתחנו. אמת, הגויים לא היו במעמד הר סיני, אבל הם ראו שעם ישראל היה במעמד הר סיני. כלומר, הם ראו שעם ישראל הוא עם שמניף את דגל האמת והמוסר, ואט אט הם נוכחים לדעת שהעם הזה צודק, ועליהם ללמוד ממנו כמה אמיתות יסוד, הלא הם שבע מצוות בני נוח.
ואכן, במהלך הדורות קיבלו אט אט אומות העולם ערכים רבים מעם ישראל. דרכנו התפשטה בעולם הידיעה שיש אלוקים אחד ולא אלילים רבים, מאיתנו למדו שאסור לרצוח ולגנוב ועוד ועוד.
זה היבט נוסף בהבנת המדרש (שמות רבה יתרו פרשה כט) "אמר רבי אבהו בשם ר' יוחנן: כשנתן הקדוש ברוך הוא את התורה צפור לא צווח עוף לא פרח שור לא געה אופנים לא עפו, שרפים לא אמרו קדוש קדוש, הים לא נזדעזע, הבריות לא דברו, אלא העולם שותק ומחריש ויצא הקול - אנכי ה' אלקיך... כשדבר הקדוש ברוך הוא על הר סיני השתיק כל העולם כדי שידעו הבריות שאין חוץ ממנו, ואמר אנכי ה' אלקיך".
כלומר - כל העולם הרגיש במעמד הר סיני, וחש שישראל מקבלים תורה שבאה ללמד את העולם כולו שה' אחד ושמו אחד, ואלוקי ישראל ותורתו אמת.
מול אומות העולם, שנוכחנו ברשעתם בחודשים האחרונים, עלינו לזקוף קומה ולהילחם בשם ה' להפצת דבר אלוקינו, דבר האמת והצדק!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
