ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- שמות
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
יונתן חיים בן תמר
פעם אחת שאלו את הנצי"ב: כיצד אתה נרדם בלילה, והלא מבית המדרש בוקע רעש אדיר?
ענה הנצי"ב: אמשול לכם משל. בעל טחנת קמח, שטחנתו טוחנת בכל שעות היממה. כל זמן שהוא שומע את רעש עבודת הטחנה, הוא ישן טוב בלילה. אולם, אם תשבות הטחנה מעבודתה באמצע הלילה, הוא יתעורר בבהלה, מתוך חשש לפרנסתו.
כך אני, קול התורה בישיבה הוא תמצית חיי, ולכן אני ישן טוב רק כשאני שומע את קול התורה בוקע ברמה מהיכל הישיבה.
זה סיפור המלמד על אדם גדול, שחי לא למען כסף או כבוד, אלא תכלית חייו היא עניין גדול ונעלה, ושכר עבודתו הוא שאותו עניין גדול ונעלה חי וקיים.
ברוך ה', בימינו אלה... אנשים רבים חיים כך למען התורה.
וברוך ה'... מדרגה זו של חיים שאינם אנוכיים, אלא למען מטרה גדולה ונשגבת מתגלה גם בהמוני חיילים. כל מי שמוכן להילחם ולחרף נפשו מנגד למען חיי עם ישראל בארץ ישראל, ואף למות על קידוש ה' עם קדושי ישראל הי"ד, הרי שכרו היא התקיימות מטרה נעלה זו.
עד היום מהדהדים דבריו של רס"ן מוש זילברשמידט הי"ד, מפקד גוש עציון במלחמת השחרור, שבלוייתם של 12 חללים קדושים הי"ד, שנפלו בקרב ונקברו בגוש עציון הנצור, ספד להם על הקבר הפתוח, ואמר: "מה אנו? מה חיינו? העיקר הוא המפעל ובו אנו חיים... תשובתנו נחושה: נצח ירושלים".
והלא, כשאנו קוראים את מכתביהם של חיילים כה רבים, שנפלו לאחרונה, אלו דבריהם. הם לא נלחמים למען כסף או מעמד, כי אם למען עם ישראל ונצח ירושלים!
ובאמת, עניין זה כבר נרמז בפרשתנו. המיילדות העבריות השליכו נפשם מנגד, הפרו את הוראותיו המפורשות של פרעה, וסייעו לנשות ישראל להעמיד צאצאים רבים.
ומה היה שכרם? במבט ראשון הם קיבלו פרס אישי, ככתוב: "...כי יראו המילדות את האלוקים, ויעש להם בתים", ומפרש רש"י: "בתי כהונה ולויה ומלכות שקרויין בתים... כהונה ולויה מיוכבד (אהרון הכהן ומשה רבינו היו בני יוכבד – נ.י.), ומלכות ממרים (דוד המלך היה צאצא של מרים – נ.י.).
אולם, בהתבוננות נוספת בתורה נגלה, שלפני השכר האישי יש שכר אחר, כי לפני הפסוק שעוסק בבתים נאמר פסוק נוסף – "וייטב אלוקים למיילדות, ויירב העם ויעצמו מאוד". כלומר, הטובה הגדולה של המיילדות ששאיפתם ומסירות נפשם להגדלת העם, הצליחה, והעם התרבה.
הם לא חיפשו שכר אישי, הם חיפשו לשם שמיים לעשות רצון ה', ולהעמיד ילדים רבים, ושכרם שהעם גדל.
ויהי רצון, שבזכות מסירות נפשם של כל הפועלים ומוסרים נפשם לשם שמיים, נזכה לניצחון גדול במלחמה, ובא לציון גואל!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
