ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- שמות
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
יונתן חיים בן תמר
פעם אחת שאלו את הנצי"ב: כיצד אתה נרדם בלילה, והלא מבית המדרש בוקע רעש אדיר?
ענה הנצי"ב: אמשול לכם משל. בעל טחנת קמח, שטחנתו טוחנת בכל שעות היממה. כל זמן שהוא שומע את רעש עבודת הטחנה, הוא ישן טוב בלילה. אולם, אם תשבות הטחנה מעבודתה באמצע הלילה, הוא יתעורר בבהלה, מתוך חשש לפרנסתו.
כך אני, קול התורה בישיבה הוא תמצית חיי, ולכן אני ישן טוב רק כשאני שומע את קול התורה בוקע ברמה מהיכל הישיבה.
זה סיפור המלמד על אדם גדול, שחי לא למען כסף או כבוד, אלא תכלית חייו היא עניין גדול ונעלה, ושכר עבודתו הוא שאותו עניין גדול ונעלה חי וקיים.
ברוך ה', בימינו אלה... אנשים רבים חיים כך למען התורה.
וברוך ה'... מדרגה זו של חיים שאינם אנוכיים, אלא למען מטרה גדולה ונשגבת מתגלה גם בהמוני חיילים. כל מי שמוכן להילחם ולחרף נפשו מנגד למען חיי עם ישראל בארץ ישראל, ואף למות על קידוש ה' עם קדושי ישראל הי"ד, הרי שכרו היא התקיימות מטרה נעלה זו.
עד היום מהדהדים דבריו של רס"ן מוש זילברשמידט הי"ד, מפקד גוש עציון במלחמת השחרור, שבלוייתם של 12 חללים קדושים הי"ד, שנפלו בקרב ונקברו בגוש עציון הנצור, ספד להם על הקבר הפתוח, ואמר: "מה אנו? מה חיינו? העיקר הוא המפעל ובו אנו חיים... תשובתנו נחושה: נצח ירושלים".
והלא, כשאנו קוראים את מכתביהם של חיילים כה רבים, שנפלו לאחרונה, אלו דבריהם. הם לא נלחמים למען כסף או מעמד, כי אם למען עם ישראל ונצח ירושלים!
ובאמת, עניין זה כבר נרמז בפרשתנו. המיילדות העבריות השליכו נפשם מנגד, הפרו את הוראותיו המפורשות של פרעה, וסייעו לנשות ישראל להעמיד צאצאים רבים.
ומה היה שכרם? במבט ראשון הם קיבלו פרס אישי, ככתוב: "...כי יראו המילדות את האלוקים, ויעש להם בתים", ומפרש רש"י: "בתי כהונה ולויה ומלכות שקרויין בתים... כהונה ולויה מיוכבד (אהרון הכהן ומשה רבינו היו בני יוכבד – נ.י.), ומלכות ממרים (דוד המלך היה צאצא של מרים – נ.י.).
אולם, בהתבוננות נוספת בתורה נגלה, שלפני השכר האישי יש שכר אחר, כי לפני הפסוק שעוסק בבתים נאמר פסוק נוסף – "וייטב אלוקים למיילדות, ויירב העם ויעצמו מאוד". כלומר, הטובה הגדולה של המיילדות ששאיפתם ומסירות נפשם להגדלת העם, הצליחה, והעם התרבה.
הם לא חיפשו שכר אישי, הם חיפשו לשם שמיים לעשות רצון ה', ולהעמיד ילדים רבים, ושכרם שהעם גדל.
ויהי רצון, שבזכות מסירות נפשם של כל הפועלים ומוסרים נפשם לשם שמיים, נזכה לניצחון גדול במלחמה, ובא לציון גואל!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
