ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חגים וזמנים
- חגי תשרי
- מדורים
- יש שואלים
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ציפורה בת דוד
המצוה הראשונה בחודש תשרי היא מצות שופר, שענינה הוא שמיעה, וכפי שאנו מברכים "לשמוע קול שופר". נפסק להלכה שמצוות השופר אינה מצוה אקטיבית של עשיית פעולת התקיעה, אלא מצוה פסיבית של הקשבה. במצוות השופר אנו מקשיבים לקול השופר, שמזכיר לנו את השופר של הר סיני, את השופר שלעתיד לבוא, את קול השופר ההולך בכל הדורות, ואת קול ה' הנשמע דרך השופר הזה.
במבט ראשון היה נראה שמצוה שעושים אותה באופן אקטיבי היא הרבה יותר חזקה ועוצמתית מאשר מצוה פסיבית, אבל כשמתבוננים עוד רואים שההיפך הוא הנכון, מצוה שהאדם פחות פועל בה היא יותר רוחנית ופחות מגושמת. על ידי שמיעת השופר האדם נפתח לקול ה' ולדבר ה'.
ממצוות השופר שבראש השנה אנחנו עוברים אל מצוות יום הכיפורים, שבו אנחנו עוד יותר פסיביים. אין ביום הכיפורים שום מצווה על האדם הפרטי שתוכנה הוא לעשות משהו, אלא רק מצווה לענות את הנפש: להימנע מאכילה, משתיה ומהנאות. כל תוכן המצוה הוא לא לעשות, לצאת מהצמצום ומהשעבוד לאכילה ולענינים הגשמיים, ועל ידי כך להתעלות למדרגה יותר רוחנית עליונה, למדרגה של התבטלות כלפי הגובה הרוחני וכלפי דבר ה' היותר פנימי.
בשלב הבא אנחנו מגיעים אל חג הסוכות, שהמצוה בו היא לשבת בסוכה. המצוה בישיבת סוכה כוללת גם את השינה בסוכה, ונמצא שבחג הסוכות האדם מקיים מצוה בלי שום דעת, כשהוא ישן. גם ביום הכיפורים אנחנו נמנעים מלעשות, אבל ההימנעות באה מתוך דעת, הכרה ועירנות, ואילו בסוכות אנו מקיימים מצוה בלי שום כוונה והקשבה. במידה מסוימת, מצוות השינה בסוכה היא אף יותר יסודית מאשר מצוות האכילה בסוכה, וזאת משום שהשינה היא הכרחית יותר. משום כך אדם רשאי לאכול אכילת עראי מחוץ לסוכה, אבל לא לישון שינת עראי. בשינה האדם מתרומם בחוסר דעת אל ה', ובכך הוא מקיים את מצות ה'. יש בכך עליה למדרגה עוד יותר פנימית.
אחרי חג הסוכות אנו חותמים את חגי תשרי בשמיני עצרת, בשמחת התורה. איני זוכר אם הרב צבי יהודה נגע גם ביום הזה, יום שאין בו שום מצוה, ובו הדביקות בקב"ה היא דבקות עצמית. האדם אינו מחוייב לעשות שום פעולה, כדי להידבק בריבונו של עולם, אפילו לא הקשבה או שינה.
נמצא שסדר המצוות של חודש תשרי הוא סדר מיוחד של התרוממות, ומצוותיו הן סוג מיוחד של מצוות המרוממות אותנו אל דבקות עליונה בריבונו של עולם.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
