ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חגים וזמנים
- חגי תשרי
- מדורים
- יש שואלים
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ציפורה בת דוד
המצוה הראשונה בחודש תשרי היא מצות שופר, שענינה הוא שמיעה, וכפי שאנו מברכים "לשמוע קול שופר". נפסק להלכה שמצוות השופר אינה מצוה אקטיבית של עשיית פעולת התקיעה, אלא מצוה פסיבית של הקשבה. במצוות השופר אנו מקשיבים לקול השופר, שמזכיר לנו את השופר של הר סיני, את השופר שלעתיד לבוא, את קול השופר ההולך בכל הדורות, ואת קול ה' הנשמע דרך השופר הזה.
במבט ראשון היה נראה שמצוה שעושים אותה באופן אקטיבי היא הרבה יותר חזקה ועוצמתית מאשר מצוה פסיבית, אבל כשמתבוננים עוד רואים שההיפך הוא הנכון, מצוה שהאדם פחות פועל בה היא יותר רוחנית ופחות מגושמת. על ידי שמיעת השופר האדם נפתח לקול ה' ולדבר ה'.
ממצוות השופר שבראש השנה אנחנו עוברים אל מצוות יום הכיפורים, שבו אנחנו עוד יותר פסיביים. אין ביום הכיפורים שום מצווה על האדם הפרטי שתוכנה הוא לעשות משהו, אלא רק מצווה לענות את הנפש: להימנע מאכילה, משתיה ומהנאות. כל תוכן המצוה הוא לא לעשות, לצאת מהצמצום ומהשעבוד לאכילה ולענינים הגשמיים, ועל ידי כך להתעלות למדרגה יותר רוחנית עליונה, למדרגה של התבטלות כלפי הגובה הרוחני וכלפי דבר ה' היותר פנימי.
בשלב הבא אנחנו מגיעים אל חג הסוכות, שהמצוה בו היא לשבת בסוכה. המצוה בישיבת סוכה כוללת גם את השינה בסוכה, ונמצא שבחג הסוכות האדם מקיים מצוה בלי שום דעת, כשהוא ישן. גם ביום הכיפורים אנחנו נמנעים מלעשות, אבל ההימנעות באה מתוך דעת, הכרה ועירנות, ואילו בסוכות אנו מקיימים מצוה בלי שום כוונה והקשבה. במידה מסוימת, מצוות השינה בסוכה היא אף יותר יסודית מאשר מצוות האכילה בסוכה, וזאת משום שהשינה היא הכרחית יותר. משום כך אדם רשאי לאכול אכילת עראי מחוץ לסוכה, אבל לא לישון שינת עראי. בשינה האדם מתרומם בחוסר דעת אל ה', ובכך הוא מקיים את מצות ה'. יש בכך עליה למדרגה עוד יותר פנימית.
אחרי חג הסוכות אנו חותמים את חגי תשרי בשמיני עצרת, בשמחת התורה. איני זוכר אם הרב צבי יהודה נגע גם ביום הזה, יום שאין בו שום מצוה, ובו הדביקות בקב"ה היא דבקות עצמית. האדם אינו מחוייב לעשות שום פעולה, כדי להידבק בריבונו של עולם, אפילו לא הקשבה או שינה.
נמצא שסדר המצוות של חודש תשרי הוא סדר מיוחד של התרוממות, ומצוותיו הן סוג מיוחד של מצוות המרוממות אותנו אל דבקות עליונה בריבונו של עולם.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
