ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- מטות
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- מסעי
מעשה בנער מבית חרדי, שלא עלינו, פרץ לבית וניסה לגנוב ממנו כסף. הנער נתפס 'על חם', ונעצר על ידי המשטרה.
לאחר חקירה, נקראו הוריו לבוא ולשחררו בערבות. ההורים השבורים הזעיקו את הרב יעקובסון, וביקשו ממנו לשוחח עם בנם. הרב בא בדברים עם הנער, והצליח אט אט להגיע עימו לשיחה כנה ופתוחה.
לפתע, התפרץ הנער ואמר: דע לך, כבוד הרב, שמעתי בחיי המון דרשות על גודל חשיבות לימוד התורה, אבל אני יודע את האמת. האמת היא, שהדבר הכי חשוב בחיים זה - כסף!
הרב קלט, שהנער הציף כאן נקודת עומק, ופנה לשוחח על כך בזהירות עם הוריו. כשסיפר את הדברים להורים, הם התפלאו מאוד, מפני שהחינוך בבית עסק תמיד בחשיבות לימוד התורה. יתר על כן, אבי המשפחה עבד בתחילה במשרה עם משכורת גבוהה מאוד, אך בהמשך עזב את עבודתו והקדיש את חייו ללימוד תורה, כדי להטביע בילדים את התודעה, שתורה היא הדבר החשוב ביותר.
המשיך הרב לדובב את ההורים, עד שעלה על הנקודה. התברר שבעקבות הצעד המיוחד של האב, הבית נכנס למצוקה כלכלית חריפה, והדבר הטריד מאוד את ההורים, והפך למוקד שיח כיצד לקמץ בהוצאות הכספיות וכו'. כך סבב הבית רבות סביב המצוקה הכספית, והילד קיבל את התחושה המוטעית, שכסף הוא הדבר החשוב ביותר.
כלומר, בחינוך, העיקר הוא לא מה שאנו אומרים באופן 'רשמי' לילדים, אלא המסרים הסמויים שהילדים קולטים ממה שאנו חיים ומרגישים.
בפועל, חינוך הוא עניין מסובך המורכב ממשתנים רבים, ובהחלט בסיטואציה שהצגנו, רוב הילדים היו קולטים מההורים, שהתורה היא החשובה ביותר, שהרי ההורים הקריבו כה רבות למענה, אך חשוב לשים לב לעיקרון הנ"ל.
ילדים קולטים למה ההורים משתוקקים. לעיתים, אב שעבד כל היום לפרנסתו, והלך בערב בהשתוקקות וחיות עצומה ללימוד הדף היומי, יקרין לילדיו יותר אהבת תורה מאב שחזר עייף מלימוד כל היום בבית המדרש, ומקרין לילדיו חלילה שהתורה מעייפת אותו.
עניין זה מצאנו בפרשיות שלנו. בפרשתנו, הצטווינו על חלוקת הארץ לנחלות השבטים. המעיין במפת הנחלות יגלה, ששבט מנשה קיבל נחלה ענקית, באופן חסר פרופורציות לגודלו היחסי. במפקדים השונים בתורה, מנשה אינו אחד השבטים הגדולים, ובכל זאת הוא זוכה בשטחים עצומים משני עברי הירדן
וכאן נשאלת השאלה – מדוע?
תשובות שונות נאמרו בעניין, וביניהם שזה ה'פי שניים' שקיבל מנשה בבכורתו, כבכורו של יוסף שזכה בבכורה.
ואולי, אפשר להציע תשובה נוספת, העולה מפרשיותינו ומספר יהושע (יז). בני מנשה אהבו מאוד את הארץ, והתאוו להרבות בנחלתם, ולכן זכו בנחלה גדולה.
כך מצאנו בפרשת מטות, שבני גד ובני ראובן מבקשים להישאר בעבר הירדן המזרחי, כי האזור מתאים למקנה שלהם. משה ראה בכך פחיתות באהבת הארץ, שהרי בשביל תאוות ממון, הם מוכנים להישאר בחלק הפחות מקודש של הארץ, והוא נוזף בהם בחריפות.
לעומתם, בני מנשה כלל לא ביקשו להישאר בעבר הירדן המזרחי. ובכל זאת, לפתע, משה מעצמו מעניק להם חלקים מהגלעד והבשן. מדוע? נראה שהסיבה כתובה בסוף הפרשה, בני מכיר בן מנשה כבשו בעצמם את האזור, ולכן זכו בו.
גם בנות מנשה חיבבו את הארץ, ולכן בנות צלפחד מבקשות לנחול בתוך אחי אביהן. ומאידך, ראשי השבט חוששים שבנות צלפחד יתחתנו עם בני השבטים האחרים, ונמצאה נחלת השבט חסרה, ולכן הם פונים למשה ומקבלים את תשובת ה', שבת יורשת נחלה תתחתן עם משפחת מטה אביה, וכך תישאר נחלת השבט שלימה.
נמצאנו למדים, שלעומת בקשתם של בני ראובן וגד, הממעטים בתשוקת הארץ, באים בני מנשה ומבקשים שוב ושוב בקשות שכל עניינם חיבת הארץ.
דבר זה בא להם מירושת אבותיהם, ולכן ה' מייחס את בנות צלפחד למנשה ויוסף סביהן, כדברי רש"י (כו, א) "יוסף חיבב את הארץ, שנאמר והעליתם את עצמותי וכו', ובנותיו חיבבו את הארץ...". עניין זה בא להם גם מצלפחד אביהם, שהיה לדעת ריב"ב מן המעפילים (שבת צז), ואף על פי שחיבתו לארץ עברה את הגבול והפכה לחטא ההעפלה שלא במקום, מכל מקום בבנותיו נקלטה תשוקת וחיבת הארץ. (שפתי חכמים כו, י – "ויעפילו בגימטריא צלפחד").
דווקא יוסף הצדיק, שהורחק בכח מארצו, התמלא בגעגועים לארצו, והריחוק הוביל אותו לקרבה וחיבה. את בנו הראשון קרא יוסף בשם 'מנשה', על שנשכח ו'נשה' מבית אביו. את בנו השני 'אפריים', על הצלחתו בארץ מצריים, "כי הפרני אלוקים בארץ עניי". כך זכה מנשה לשם מלא געגועים לארץ ישראל, ואהבת הארץ בערה בו, והובילה את צאצאיו לחיבת הארץ. התורה גם מציינת, שיוסף גידל את בני מכיר בן מנשה (אונקלוס בראשית נ, כג), וכך הם זכו לינוק ממנו ישירות את התשוקה לקדושת הארץ.
בימי בין המצרים הללו, עת גלינו והורחקנו מארצנו ומקדשנו, נהפוך את הריחוק לקרבה וגעגועים, ויהי רצון שאנו וצאצאינו נבער בתשוקה לקודש, ונזכה לשוב ולהגאל ולבנות את מקדשנו!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
