ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- בהר
שב האיש לביתו, ובעצת אשתו, מכר את ביתו ורכושו, נטל את כל חסכונותיו, ובמאמץ גדול הצליח לגייס את כל הסכום הנדרש. שמח וטוב לב, יצא האיש לטירתו של האציל, ובידו סכום הכסף הכולל את כל רכושו.
והנה, באמצע הדרך, הוא שומע בכי קורע לב. הוא פונה למקור הקול, ומגלה אישה ושבעה יתומים קטנים, המקוננים על אביהם שהסתלק בדמי ימיו, וכעת גם נשבר מטה לחמם והם שרויים בחרפת רעב.
באותו הרגע, הוציא האיש את כל כספו ונתנו לאלמנה, שנדהמה ושמחה למראה הסכום הגדול, שיפרנס אותה ואת משפחתה לתקופה ארוכה.
באותה שעה, נעשה רעש גדול בשמיים, והוחלט לתת לו שכר גדול על מעשהו המופלא, אך כתנאי לכך עליו לעמוד קודם בניסיון נוסף.
והיהודי, שוויתר במסירות נפש על כל כספו ועל העשירות המופלגת שכמעט ונפלה בחלקו, החליט לצאת לנדוד בדרכים, בתקווה שימצא בסוף את פרנסתו. במהלך נדודיו, הגיע לעיר אחת, ונכנס לבית הכנסת, שם פגש יהודי זקן וחביב, שהתעניין במצבו, והיהודי סיפר לו על המעשה הנאצל שעשה לאחרונה.
התפעל הזקן מהמעשה המופלא, והציע ליהודי למכור לו את זכות המצווה בעד סכום כסף מכובד. סירב היהודי למכור את הזכות הגדולה, והזקן הציע לקנות בכסף רב חלקיק מזכות המצווה, אך גם לכך סירב היהודי.
גילה לו הזקן, שהוא אליהו הנביא, שירד לנסותו, וכעת שזכה בניסיון, ביכולתו לבחור עושר או ילדים וכו', והיהודי בחר לזכות בילדים. הבטיח לו הזקן, שיזכה בבן צדיק וקדוש שיאיר עיניהם של ישראל, הלא הוא רבי מנחם מנדלי מרימנוב, (שיום ההילולא שלו ב- יט אייר). (מעשיהם של צדיקים, שמות, 119).
מעניין, שרבי מנדלי מרימנוב מפורסם כיום בעם ישראל, בזכות הסגולה לפרנסה לומר פרשת המן ביום שלישי פרשת בשלח. (יש גם סגולה להדליק נר לעילוי נשמתו ביום ההילולא שלו ולבקש ישועה, ויש שכל פעם שצריכים פרנסה, מדליקים נר לעילוי נשמתו וקוראים פרשת המן). רבי מנדלי דרש בחייו מידי שבת, במשך 22 שנים רצופות, על פרשת המן. מתאימים הדברים לסיפור לידתו, שבאה בעקבות מסירות נפש לדאוג לפרנסתם של יהודים.
ובאמת, סיפור זה מאיר נקודה בפרשתנו. התורה כורכת בפרשייה אחת שתי מצוות. היא פותחת – "וכי ימוך אחיך, ומטה ידו עימך, והחזקת בו... וחי עימך". מפסוק זה, למד הרמב"ם מתנות עניים י, ז), שמתוך שמונה המעלות שיש בצדקה, המעלה הגבוהה ביותר "זה המחזיק ביד ישראל שמך (נהיה עני), ונותן לו מתנה או הלואה או עושה עמו שותפות או ממציא לו מלאכה כדי לחזק את ידו עד שלא יצטרך לבריות לשאול, ועל זה נאמר והחזקת בו גר ותושב וחי עמך, כלומר החזק בו עד שלא יפול ויצטרך".
יש כאן חידוש גדול. מדובר כאן באדם שמלווה כסף, שעתיד לחזור אליו, או מספק לאדם אחר עבודה, ובכל זאת זו לעיתים מעלה גדולה ממי שנותן את כספו לצמיתות, כי הוא מעמיד את הנצרך מראש על רגליו. וכפי שאמרו חז"ל (רש"י שם), שכשמעמידים אדם לפני שהתמוטט, קל יותר לשקם אותו.
יש כאן קריאות כיוון לחסד המועדף – לדאוג לאנשים מראש, לפני שהבעיה גדלה, ובנוסף – להשתדל להפוך אותם לאנשים שמחזיקים את עצמם.
יחד עם זאת, טבעו של עולם, שבסוג חסד כזה, יש פחות סיפוק נפשי, כי כביכול אין תחושה שפתרת בעיה קריטית, "והצלת את העולם". זו מצווה, שפחות 'מצטלמת' עם תמונות מזעזעות של מקרר ריק, שהרי הבעיה נפטרה מראש.
והנה, דווקא פרשייה זו, ממשיכה עם איסור ריבית – "אל תיקח מאיתו נשך ותרבית"...". ונשאלת השאלה – מה הקשר בין מצוות הצדקה הייחודית של העמדת אדם על רגליו, לאיסור ריבית?
אפשר לומר, כיוון שמדובר כאן בלווה העומד על רגליו ומשתקם, והמלווה לא חווה סיפוק נפשי גדול מהמצווה, יכול המלווה להתפתות ולהמיר את זכות המצווה הרוחנית, ברווחים כספיים של ריבית, ואף למצוא צידוק בכך שהלווה השתקם ויש ביכולתו לתת ריבית.
מצווה אותנו התורה, לעשות חסד אמיתי לשם שמיים, וחלילה לא להמיר את המעלה הרוחנית ברווחים כספיים!
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.

מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.

שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.

גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.

מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.

נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.

שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.

שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.

יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.















