ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- בהר
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- בחוקותי
פעם אחת, מצבם הכלכלי היה קשה מאוד, והגיעו לחרפת רעב עד כדי כך שבמשך שלושה ימים לא הגיע אוכל לפיו. אשתו ניגשה לאחת החנויות, ובקשה לקנות בהקפה אוכל, אך המוכר סירב לבקשתה וניצל את מצוקתה כדי לסחוט אותה ולהשיג תמורה אחרת.
הוא הציע לה לקנות אוכל תמורת עולם הבא שלה...
החליטה האישה למסור את עצמה למען בעלה הצדיק, קנתה את האוכל תמורת עולם הבא שלה, והביאה את האוכל לרבי מנדלי. השיב רבי מנדלי את נפשו באכילה זו, ואישתו שפכה לפניו את מר ליבה, וסיפרה לו שמכרה את העולם הבא שלה...
ניחם אותה רבי מנדלי, וסיפר לה שהיה כבר ממש בסכנת נפשות, ונמצא שבמעשה זה הצילה נפש מישראל, והלא "כל המקיים נפש אחת מישראל - מעלה עליו הכתוב כאילו קיים עולם מלא" (סנהדרין לז.). אם כן זכתה בעולם מלא חדש, עולם הבא חדש, ולמה לה העולם הבא הישן?
הרי העולם הבא החדש גדול מהישן...
בסיפור הזה, האישה וויתרה על עולם הבא, מתוך מסירות נפש, וזכתה לעבוד את ה' בשביל עניין גבוה יותר. מהו העניין 'החדש' הגבוה מהעולם הבא 'הישן'?
מצאנו במסילת ישרים (פרק ד) לגבי התמריצים שממריצים אדם להיזהר במצוות ובעבודת ה', שיש שלוש דרגות בכך:
א. ההמון נזהר במצוות, כשמתברר לו שיש שכר ועונש על המצוות הללו, כשבעיקר הוא מבין שיהיה שכר ועונש פה בעולם הזה.
ב. הרמה הגבוהה יותר הם אלו שנזהרים במצוות, כי הם רוצים כבוד, שזה כבר עניין רוחני יותר. והכבוד האמיתי הוא בעולם הבא, ששם ככל שאדם יהיה במקום גבוה יותר מבחינה רוחנית, כך יהיה במקום נעלה מחבירו בגן עדן.
ג. שלימי הדעת נזהרים במצוות כי הם שואפים לשלימות, מצד האמת, והתברר להם שעל ידי המעשים הטובים והמידות הטובות זוכים לשלימות.
אם כן, כבר שלימי הדעת עובדים את ה' במדרגה גבוהה יותר ממי שעובד את ה' לשם עולם הבא. ובתמצית - יש כאן שלוש מדרגות בכוונה לעבודת ה' – טוב בעולם הזה. טוב בעולם הבא. שלימות.
אך בפרק יט מלמד אותנו המסילת ישרים, שיש מדרגה רביעית גבוהה משלושת המדרגות הנ"ל, והיא כוונתם של החסידים המכוונים מעבר לשורת הדין. כי אפילו מי שעובד את ה' כדי לקבל גמול בעולם הבא או אפילו כדי לזכות להגיע לשלמות "לא נוכל לומר שתהיה כונה זו רעה, אכן לא נוכל לומר גם כן שתהיה היותר טובה, כי עד שהאדם מתכוין לטובת עצמו, סוף סוף עבודתו לצורך עצמו".
לכן מבאר שם, שהכוונה הרביעית המובחרת היא "שיהיה האדם עובד רק למען אשר כבודו של האדון ברוך הוא יגדל וירבה, וזה יהיה אחר שהתגבר באהבה אליו יתברך, ויהיה חומד ומתאווה אל הגדלת כבודו...".
בסיפור על אשתו של רבי מנדלי היא מוכנה לוותר על העולם הבא שלה, כלומר היא מוותרת על הטוב של עצמה, ומה שחשוב לה זה להציל ולפרנס נפש מישראל, וברי כל נשמה של יהודי היא חלק אלוק' ממעל, והמקיימה בעולם מקדש שם ה' בעולם. כלומר, היא התעלתה למדרגה הרביעית, שבה עובדים את ה' בשביל לקדש שם ה' ולהרבות כבודו יתברך.
עניין זה מופיע בפרשת בחוקותי. התורה מלמדת אותנו שאם נלך בחוקות ה' ונשמור מצוותיו, נזכה לשכר. כלומר, התורה מלמדת אותנו מה 'התמריץ' שאליו עלינו לכוון כשאנו מקיימים את מצוות ה'. השכר המדובר כאן הוא שכר בעולם הזה – גשם, יבול טוב, שלום בארץ וניצחון על האויבים.
ונשאלת השאלה – וכי התורה רוצה שנעבוד את ה' לשם שכר בעולם הזה, שזו המדרגה הנמוכה ביותר?
התשובה נעוצה בדברי הרמב"ן לפרשתנו, שמבאר שהשכר כאן אינו שכר לאיש פרטי, אלא שכר לעם ישראל באופן כללי. שאם כל העם יהיה במדרגה גבוהה, הרי לכולנו יהיה שפע של גשם, הצלחה כלכלית ושלום בארץ.
וכאשר לכולם מתמידה הברכה, הרי זה נס נסתר, כי יתכן שבאופן מקרי לאדם פרטי תהיה ברכה, אבל שבעם שלם וארץ אחת תתמיד הברכה, "בעניין שאין כמוהו בכל העולם, יוודע לכול כי מאת ה' הייתה זאת", ויתגדל ויתקדש שם ה' בעולם.
נמצא שבפרשתנו מובאת המדרגה הרביעית, שראוי לעבוד את ה' כדי שיתקדש שם ה' בעולם.
וכתב מרן הראי"ה קוק, שדורנו שייך במידה מסויימת למדרגה זו, ואף שאיננו גדולים במדרגה זו, מכל מקום שייכים במעט לכך.
ובפועל – אפילו אם פעם ביום נעשה מצווה או מעשה טוב בצינעה, בכוונה לקדש שמו הגדול, אחזנו במשהו במדרגה זו. שנזכה...
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
