ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- תזריע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- מצורע
אבל מעל הכול, גם אם מבינים את כל ההלכות, עדיין המושג נותר חידתי: מהי טומאה? האם טומאה מייצגת חטא? לשם מה נועדו חוקי הטומאה והטהרה? מדוע דם וסת, שהוא טבעי ואפילו מחזורי, נחשב טמא? מדוע על יולדת להביא קורבן חטאת? במה חטאה? האם הנושא רלוונטי גם לימינו? אלו רק מעט מן השאלות. מאמר זה הוא הצצה קטנה לנושא גדול שמזמין התבוננות. כדי שלא להתפזר, נתמקד בטומאות המיניות.
נפתח באבחנה חשובה: הטומאה קשורה רק למקדש. לדוגמה, שגוי לומר "אישה נידה טמאה לבעלה". על אישה בימי נידתה מוטלות שתי מערכות הלכתיות. הראשונה היא של איסור והיתר, שהרי האישה ובעלה אסורים ביחסי אישות ובכל מגע גופני. פרט לכך אין עליהם כל מגבלה. השנייה היא של טומאה וטהרה, שכן בזמן זה אין לה אישור כניסה למקדש. רק במובן האחרון היא טמאה. וכיוון שכיום אין משמעות לכניסה למקדש (פרט לעלייה להר הבית) וכולנו ממילא טמאי מתים, אין משמעות למושג טומאה. מעבר לכך, מותר להיות טמא, ואין בכך כל איסור.
מהי טומאה?
רבים מכירים רק את תפיסתו של רבי יהודה הלוי בספר הכוזרי, שהטומאה מצביעה על משהו שלילי (פיזי או רוחני) במקור הטומאה, והמכנה המשותף לכל הטומאות הוא שלילת המוות. למשל, דם הווסת הוא מוות לפוטנציאל החיים שהיה אמור להתרקם ברחם. מתוך כך יש המסבירים את הלידה, שהיא מעשה של יצירת חיים, בצורה לוליינית מעט: היולדת התרוקנה מחיים שהיו בה, ומת בה פוטנציאל החיים. אחרים (למשל רד"צ הופמן) רואים בטומאת היולדת סמל לחטא פריצות ותאווה. לרבים נשארה המחשבה שניסח רבי שמעון בר יוחאי בתלמוד, כי יולדת שמביאה קורבן חטאת, הרי זה על החטא שנשבעה בעת הלידה שלא תהרה עוד, אף על פי שדבריו נדחו בגמרא.
לרמב"ם יש הסבר אחר , והוא תואם יותר את ההלכה, שהיא אבן הבוחן לרעיונות. למשל, לידה בניתוח קיסרי אינה מטמאת, מה שמפריך את הטענה שטומאה היא מוות או חטא. טומאה אינה מצביעה על שום דבר שלילי במקור הטומאה . אותו דם מן הרחם יכול להיות פעם אחת טמא (דם וסת) ופעם אחרת טהור (דם טוהר של יולדת), והדבר מצביע על כך שאין מדובר בטומאה הנובעת מן הדבר עצמו, אלא מציווי ה' שמתווה דרך רעיונית להתמודד נכון עם תופעות במציאות (איסורי ביאה ז, א). טומאה אינה מצביעה על חטא או על בעיה מוסרית . מתוך דבריו בפסקה עלומה במורה הנבוכים (ג, מז), שלא זכתה לפרשנות, עולה שקורבן חטאת הבא בסיום טומאה לא בא כדי לכפר על חטא בעבר, אלא כדי למנוע חטא עתידי - כדי לחַטֵא (לטהר!) את היולדת שלא תיכנס טמאה למקדש. זה הכול.
אבל כאן מגיעה השאלה: מדוע להחיל על יולדת טומאה? לפי הרמב"ם התורה מנהלת מאבק רעיוני נגד הרעיונות של עבודה זרה . מכאן אפשר להבין שגם הטומאה היא כלי נשק במאבק הזה. ניקח לדוגמה את תקנת חכמים להחיל טומאה על הגויים. באופן בסיסי, מן התורה גוי אינו טמא ואינו טהור, המושגים אינם חלים עליו. חכמים חששו מהאווירה החינוכית שהיוונים קידמו, שיחסים מיניים בין מורה לתלמיד (פֶּדֶרַסְטְיָה) הם תופעה מבורכת, ולכן החילו על כל הגויים טומאה מינית: "וחכמים גזרו על כל הגויים שיהיו טמאים כזבים לכל דבריהם... שעיקר הגזרה כדי שלא יהיה תינוק ישראל רגיל אצל הגוי במשכב זכור" (מטמאי משכב ומושב ב, י2). הנה הטומאה משמשת ככלי חינוכי! חכמים רצו להשאיר את המרחב הלימודי חף מכל מיניות (בוודאי אם יש בו גם ניצול). לדעת הרמב"ם זה בדיוק גם הטעם של איסורי עריות: המרחב המשפחתי אמור להיות חף מקשרים מיניים כדי לפתח את מהותו של האדם. ללא האיסור, המרחב המשפחתי מזוהם במיניות זמינה.
בהשראה מדברים אלו, כך גם המקדש חף מכל גילויי מיניות. גם בעל ואישה שקיימו מצוות עונה, חייבים לטבול לפני הגעה למקדש.
טומאה כאמצעי חינוכי־רעיוני
ומאליה עולה השאלה: אם המאבק של התורה הוא מאבק רעיוני (שמתבטא דרך מצוות מעשיות נצחיות), מהו הרעיון שהתורה נלחמה נגדו אז, וגם היום?
הרעיון האלילי הוא שהמין הוא כוח גדול ומהותי באדם. מפני כך נערכו פולחני פריון ומין, ואנו יודעים שפולחנים אלו נעשו גם ליולדות. כל המעשים הללו נועדו להגן על היולדת ולהשיג קרבת אלילים. לכן התורה מרחיקה את היולדת מן המקדש למשך כחודש וחצי עד שלושה. התורה מעבירה מסר כי מרכז החיים שעבורו נדרשת קדושה הוא המרחב היומיומי, ולא מרחב המקדש, שעבורו נדרשת טהרה. נזכור שלפי הרמב"ם המקדש הוא רק אמצעי ולא תכלית כשלעצמה. אומנם אמצעי הכרחי, אך עדיין אמצעי. אם כן, לא הדם מטמא ולא היולדת מטמאת, אלא המחשבה השגויה היא המטמאת, ובייחוד המחשבה שעל ידי המיניות אדם יתקרב אל ה' באופנים טקסיים . המיניות היא כוח עז באדם, ויש לו מקום, אבל היא אינה מהותו, וודאי לא באופן טקסי ציבורי במקדש.
הרקע התרבותי של העמים הקדמוניים כבר לא קיים היום, כמו גם הטכנולוגיה העתיקה, אבל הרעיונות והשאלות הגדולות על המצבים הקיומיים של האדם עדיין ניצבים וקיימים כמאז (מה תכלית החיים? מהי נפש האדם? מדוע המיניות מתעתעת? למה יש רע וסבל בעולם?)
לשאלות הנצחיות הללו היו תשובות אליליות, וחלקן קיימות עד ימינו. בהינתן רקע תרבותי מסוים, מן התשובות האליליות נגזרו מעשי פולחן אליליים, שרובם כבר לא קיימים, ואותם החליפו התארגנויות אחרות ומעשים אחרים בני ימינו. ההבנה שהתורה נלחמת מלחמת רעיונות נגד תפיסות שגויות של החיים והמוות, תשוקות המין והסבל האנושי שהיו פעם פולחני מוות, פולחני פריון ומין ופולחני רפואת אליל, יכולה להעניק מפתח חשוב לפשרן של טומאות המוות, המין והצרעת, בהתאמה.
אני יודע שעוד נותרו שאלות. הצעתי כאן רק קריאת כיוון מרעננת והצצה ראשונה בהחלט.
הרב ד"ר יוחאי מקבילי הוא יוזם מפעל משנה תורה להנגשת הרמב"ם, עורך ומבאר מהדורות משנה תורה ומורה הנבוכים, איש הייטק ומלמד בטכניון. ספרו 'טהרה תודעה וחברה' על תפיסת הטומאה והטהרה במשנת הרמב"ם יצא לאור לאחרונה.
מתוך העיתון 'בשבע'
הרב יוחאי מקבילי
עורך מפעל משנה תורה
הכנס השנתי למורשת הרב קאפח תשע"א מכוחו ומכוח כוחו של מארי זצ"ל
מתוך הכנס השנתי למורשת הרב קאפח - תשע"א
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
