ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת השבת
- שבת ומועדים
- הלכות שבת
- כללי מלאכות
בראשונים ישנן ארבע שיטות מרכזיות:
לפי ר"ת: רק הכנה של החפץ על ידי שינוי שלו הופך אותו לכלי לעניין הלכות מוקצה. המשמעות היא שאם רוצים להגדיר אבן בטבע ככסא, וכך בעת הטיול יהיה מותר להזיז את האבן ולשבת עליה, יש לשייף אותה מעט בכדי שתהיה נוחה יותר לישיבה. בכדי להשתמש בחתיכת עץ כמעצור לדלת, יש לשייף אותה כך שתתאים לתחיבה תחת הדלת, וכן על זה הדרך. כמובן שישנם חומרים שאין דרך להכין אותם לפני השבת: אם רוצים להכין את החול עבור ארגז החול, אין איך להכין את החול לשימוש. חומרים שכאלה ניתן לאסוף לפני שבת לצורך השימוש, ובזה הם מוכנים לשימוש גם בשבת.
לפי הרמב"ם: באופן כללי הרמב"ם מסכים עם ר"ת. אך אם אדם כנס חפץ לשטח שלו בכוונת שימוש, דיינו בכך. אם אדם רוצה להשתמש באבן כמעצור לדלת, דיו שהוא מעביר את האבן לאזור הדלת לפני השבת, ומשעשה כך האבן מותרת בטלטול. אם אדם אסף עצים לצורך הבערה, לכאורה הם נותרו מוקצים, שהרי הם אינם כלי, אלא חומר בעירה. אך מכיוון שהוא כנס את העצים לחצרו, דיו שלפני שבת יתכוון מחדש להשתמש בעצים לשימוש אחר, והם יצאו מידי היותם מוקצים.
הרמב"ם ור"ת מסכימים ששימוש חד פעמי וסתמי (לדוגמא – אם במקרה אבן הייתה קרובה לדלת והשתמש בה כמעצור, אם אדם טייל וישב על אבן, ואפילו הזיז אותה כדי שתהיה נוחה יותר) אינם מוציאים את החפץ מהיותו מוקצה. הם גם מסכימים שמחשבה ללא מגע או פעולה על החפץ אינה מוציאה אותו מידי מוקצה.
חמדת השבת (104)
הרב בצלאל דניאל
3 - כיצד מייעדים אבן לשימוש?
4 - ייעוד אבנים לשימוש – הלכה למעשה
5 - ענפים לעיטור שולחן
טען עוד
הרא"ש והר"ש משנץ מקלים עוד יותר. מכיוון שכל הדין של מוקצה הוא דרבנן בלבד, דיינו שאדם יתכוון להשתמש בחפץ בשבת, וזה יתיר את טלטולו בשבת. כך שאם אדם חשב על אבן מסוימת כמעצור לדלת, או השתמש בה ללא משים לפני שבת, מותר לו לטלטל אותה ולהשתמש בה בשבת.
להלכה: השו"ע פוסק כרמב"ם, והרמ"א פוסק כרא"ש. לפי שיטה זו, כאמור, כל הכנה – במחשבה או שימוש חד פעמי, מתירים את שימושו בשבת.
הדיון שלנו עוסק בהפיכת עצם מהטבע לכלי. אם אדם לוקח אבן ומשתמש בה כמעצור לדלת באופן חד פעמי, האם נכון לומר שהאבן הפכה ל"כלי", או שזהו עצם מהטבע שכרגע נמצא בשימוש של האדם?
הרשב"א אומר שזו אכן בעיה. לכן הוא סובר שאם הכנת החפץ לשימוש נועדה לשימוש יחיד, החפץ לא יצא מכלל מוקצה. כך שאם אדם ייעד אבן לישיבה במשך טיולו בשבת, ואין בכוונתו להשתמש באבן בעתיד, אין שום משמעות לייעוד הזה. האבן שבטבע נותרה אבן שבטבע.
הר"ן מסכים עם הרשב"א שאכן יש כאן בעיה, אך הוא מבחין בין כמה דברים שונים:
שימוש רגיל – לדוגמא – אבן לפיצוח אגוזים, או לעצירת הדלת – אלו שימושים רגילים באבן, ולכן דיו בייעוד לשימוש לשבת אחת.
שימוש שאינו סטנדרטי – לדוגמא, אבן שיושבים עליה (אמנם אנשים רגילים לשבת על אבן בעת הצורך, אך הם אינם חושבים על האבן ככיסא, אלא כאבן שבטבע שבוחרים לשבת עליה באותו הרגע) – יש לייחד לטווח הארוך, או להשפיע על האבן באופן משמעותי, כגון לשייף אותה לצורך ישיבה.
השולחן ערוך פוסק כדברי הר"ן.
בכך אנו מסיימים את הדיון בהכנת מוקצה מחמת גופו לשימוש. בשבוע הבא נעבור למצב ההפוך: כלים שנשברו.
ניתן ליצור קשר עם הכותבים דרך: [email protected]
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
