ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת השבת
- שבת ומועדים
- הלכות שבת
- כללי מלאכות
בראשונים ישנן ארבע שיטות מרכזיות:
לפי ר"ת: רק הכנה של החפץ על ידי שינוי שלו הופך אותו לכלי לעניין הלכות מוקצה. המשמעות היא שאם רוצים להגדיר אבן בטבע ככסא, וכך בעת הטיול יהיה מותר להזיז את האבן ולשבת עליה, יש לשייף אותה מעט בכדי שתהיה נוחה יותר לישיבה. בכדי להשתמש בחתיכת עץ כמעצור לדלת, יש לשייף אותה כך שתתאים לתחיבה תחת הדלת, וכן על זה הדרך. כמובן שישנם חומרים שאין דרך להכין אותם לפני השבת: אם רוצים להכין את החול עבור ארגז החול, אין איך להכין את החול לשימוש. חומרים שכאלה ניתן לאסוף לפני שבת לצורך השימוש, ובזה הם מוכנים לשימוש גם בשבת.
לפי הרמב"ם: באופן כללי הרמב"ם מסכים עם ר"ת. אך אם אדם כנס חפץ לשטח שלו בכוונת שימוש, דיינו בכך. אם אדם רוצה להשתמש באבן כמעצור לדלת, דיו שהוא מעביר את האבן לאזור הדלת לפני השבת, ומשעשה כך האבן מותרת בטלטול. אם אדם אסף עצים לצורך הבערה, לכאורה הם נותרו מוקצים, שהרי הם אינם כלי, אלא חומר בעירה. אך מכיוון שהוא כנס את העצים לחצרו, דיו שלפני שבת יתכוון מחדש להשתמש בעצים לשימוש אחר, והם יצאו מידי היותם מוקצים.
הרמב"ם ור"ת מסכימים ששימוש חד פעמי וסתמי (לדוגמא – אם במקרה אבן הייתה קרובה לדלת והשתמש בה כמעצור, אם אדם טייל וישב על אבן, ואפילו הזיז אותה כדי שתהיה נוחה יותר) אינם מוציאים את החפץ מהיותו מוקצה. הם גם מסכימים שמחשבה ללא מגע או פעולה על החפץ אינה מוציאה אותו מידי מוקצה.
חמדת השבת (104)
הרב בצלאל דניאל
3 - כיצד מייעדים אבן לשימוש?
4 - ייעוד אבנים לשימוש – הלכה למעשה
5 - ענפים לעיטור שולחן
טען עוד
הרא"ש והר"ש משנץ מקלים עוד יותר. מכיוון שכל הדין של מוקצה הוא דרבנן בלבד, דיינו שאדם יתכוון להשתמש בחפץ בשבת, וזה יתיר את טלטולו בשבת. כך שאם אדם חשב על אבן מסוימת כמעצור לדלת, או השתמש בה ללא משים לפני שבת, מותר לו לטלטל אותה ולהשתמש בה בשבת.
להלכה: השו"ע פוסק כרמב"ם, והרמ"א פוסק כרא"ש. לפי שיטה זו, כאמור, כל הכנה – במחשבה או שימוש חד פעמי, מתירים את שימושו בשבת.
הדיון שלנו עוסק בהפיכת עצם מהטבע לכלי. אם אדם לוקח אבן ומשתמש בה כמעצור לדלת באופן חד פעמי, האם נכון לומר שהאבן הפכה ל"כלי", או שזהו עצם מהטבע שכרגע נמצא בשימוש של האדם?
הרשב"א אומר שזו אכן בעיה. לכן הוא סובר שאם הכנת החפץ לשימוש נועדה לשימוש יחיד, החפץ לא יצא מכלל מוקצה. כך שאם אדם ייעד אבן לישיבה במשך טיולו בשבת, ואין בכוונתו להשתמש באבן בעתיד, אין שום משמעות לייעוד הזה. האבן שבטבע נותרה אבן שבטבע.
הר"ן מסכים עם הרשב"א שאכן יש כאן בעיה, אך הוא מבחין בין כמה דברים שונים:
שימוש רגיל – לדוגמא – אבן לפיצוח אגוזים, או לעצירת הדלת – אלו שימושים רגילים באבן, ולכן דיו בייעוד לשימוש לשבת אחת.
שימוש שאינו סטנדרטי – לדוגמא, אבן שיושבים עליה (אמנם אנשים רגילים לשבת על אבן בעת הצורך, אך הם אינם חושבים על האבן ככיסא, אלא כאבן שבטבע שבוחרים לשבת עליה באותו הרגע) – יש לייחד לטווח הארוך, או להשפיע על האבן באופן משמעותי, כגון לשייף אותה לצורך ישיבה.
השולחן ערוך פוסק כדברי הר"ן.
בכך אנו מסיימים את הדיון בהכנת מוקצה מחמת גופו לשימוש. בשבוע הבא נעבור למצב ההפוך: כלים שנשברו.
ניתן ליצור קשר עם הכותבים דרך: [email protected]
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
