ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- הרב אברהם שפירא
באחת החתונות שבהן השתתף ר' אברום, ניגש אליו אחד מהאורחים שהיה רחוק מתורה ומצוות, בדיוק לפני שהתחילו להתפלל ערבית, ושאל בהתרסה: היכן נמצא אלוקים הזה שמתפללים אליו?
ר' אברום חייך ואמר לו ברוגע: עכשיו אני הולך להתפלל, תסתכל עלי כשאתפלל ותבין. ואכן, למרבה הפלא, אותו אחד שרק לפני רגע קנטר ולעג, עמד במשך כל התפילה מרותק לדמותו של הרב המתפלל בנועם ובדבקות, ולא הסיר את מבטו עד שסיים ר' אברום את תפילתו. ליבו הרגיש והפנים את מהות העמידה לפני המלך וקושיותיו נעלמו.
כשסיים הרב את תפילתו, ניגש אליו אותו יהודי כשאור שפוך על פניו, הודה לו בשמחה והם נפרדו בחום ובלבביות.
תולדות חייו – פרק ב
ההערכה אל ר' אברום בין חבריו גדלה כל כך, עד שאפילו בחורים המבוגרים ממנו בשנים רבות, לפני שהיו מוסרים שיעור קטן בפני חבריהם ("חבור'ה") היו באים לדון אתו בתוכן הדברים. פרסומו כבחיר ה"עילויים" הביא צעירים רבים להתקרב אליו כדי ללמוד ממנו ולהתגדל בתורה על ידו, והוא קירבם בחביבות ובנעימות. ביניהם התפרסמו לימים כגדולי תורה בציבור החרדי, כמו הרב ברוך דב פוברסקי, הרב יעקב רוזנטל, הרב מיכל יהודה ליפקוביץ והרב ברוך מרדכי אזרחי.
גדולי התורה שבירושלים אהבוהו וקירבוהו, ונהנו לדון עמו בפלפולה של תורה. הם התפעלו מאוד מחריפותו ובקיאותו, בעוד הם מזקני דור והוא אך בחור צעיר. רבה של ירושלים, רבי צבי פסח פרנק, נתן לר' אברום מתשובותיו ההלכתיות ששלח לשואלים, כדי שיעיר עליהם את הערותיו. ראש ישיבת עץ חיים רבי איסר זלמן מלצר התכתב איתו רבות בדברי תורה ואף הכניס את מכתביו של ר' אברום לתוך ספר "אבן האזל" שחיבר.
גם הגרי"ז סולובייצ'יק מבריסק קירב ואהב אותו במיוחד. הוא העריך אותו כל כך עד שביקש שיביאו לו במיוחד חוברות שיש בהן מחידושי תורתו של הרב, וקראם במלואם. לא לשווא אמר בנו "אבא היה מעריץ של ר' אברהם אלקנה". וכל זה – כשר' אברום היה צעיר בשנות העשרים, והגרי"ז מזקני הדור וגאוניו.
קשר מכתבים מיוחד היה לר' אברום עם החזון איש, שנהג בו כבוד מיוחד מרוב הערכתו אליו. באחד מהמכתבים ששלח החזו"א לר' אברום כתב שרואים עליו ש"כל מגמתו להגיע לאמת התורה". התבטאות נדירה מפי אדם שידוע בביקורתיותו על בעלי פלפולים...
דברים שבלב
איתי הסתובב בחצר בית הספר מתוסכל. לפני רגע הסתיימה בכיתה שיחה מפי רב חשוב, שהסביר על הכוח של התפילה, על חשיבותה ועל עוצמתה. הוא דיבר בכזו התלהבות, הרהר איתי במוחו ובעט באבן חצץ קטנה, אבל עובדה שזה לא עובד לי. כל כך הרבה התפללתי על אחותי רננה שתתחתן כבר, והיא עוד לא מצאה את האחד שלה.
הרב בדיוק יצא מהבנין וחצה את החצר בדרכו אל השער. הוא שם לב לאיתי שהסתובב בפרצוף עצוב וניגש אליו. "ראיתי שלא התחברת למה שאמרתי, נכון? גם עכשיו רואים שמשהו מציק לך. אולי תרצה לשתף אותי?"
איתי התלבט לרגע. מה כבר יש לי להפסיד, החליט בסוף והתחיל להסביר לרב את תחושותיו. "מה כבר שוה התפילה? הוא סיים בתסכול. היא לא עוזרת כלום.
הרב המתין רגע ושאל את איתי: "אתה מכיר את הסיפור על חנה, אמו של שמואל הנביא, שלא היו לה בנים?" כשאיתי הנהן לחיוב המשיך הרב: "בנביא מתואר דבר מעניין שכדאי לשים אליו לב, אחרי שאלקנה בעלה אמר לה 'הלא אנוכי טוב לך מעשרה בנים' היא נעמדה שוב לשפוך את ליבה לפני ה'. ראש הישיבה שלי, הרב אברהם אלקנה שפירא, שאתה בטח מכיר אותו בכינויו המפורסם: 'ר'ב אברום', הסביר שכשחנה ראתה שאלקנה מנחם אותה כך, הבינה שהוא השלים עם המצב והתייאש משינוי. דווקא אז היא קמה ומכריזה שהיא לא מתייאשת מישועת ה', ונעמדת להתפלל עוד, ואכן, הקב"ה ענה לה והיא זכתה ללדת את שמואל הנביא."
תודה, הרב! הגיב איתי שהקשיב מרותק. הארת לי מבט חדש על התפילה והאמונה בכוחה. הרב המשיך בדרכו, משאיר אחריו את איתי חזק יותר, מאמין יותר, מעודד יותר. גדול יותר.
~~
כח התפילה הוא אדיר, והקב"ה תמיד שומע אותנו ומחכה לתפילותינו. אנחנו לעולם לא מתייאשים מישועתו, אלא מתפללים שוב ושוב, כמו שלימדו חז"ל: אם רואה אדם שהתפלל ולא נענה – יחזור ויתפלל! שנאמר: קוה אל ה' חזק ויאמץ ליבך וקוה אל ה'."
מתורתו
בברכות (ד' ד') נאמר: "העושה תפילתו קבע אין תפילתו תחנונים". משפט דומה מופיע במסכת אבות (ב' י"ג)) בשם רבי שמעון בן נתנאל הדורש שהתפילה תהיה "רחמים ותחנונים", אלא ששם מביאה המשנה ראיה מפסוק: "כי חנון ורחום הוא ארך אפיים ורב חסד וניחם על הרעה". דברים אלו תמוהים – הרי הפסוק מדבר על תשובה, ומה הקשר לתפילה?
הסביר מרן הגר"א שפירא, שלא סתם נוסף הפסוק דווקא בדברי רבי שמעון בן נתנאל, בשונה מהמשנה בברכות. במשנה ח' שלפניה נכתב עליו שהוא "ירא חטא", אדם שירא חטא חי כל חייו בתודעה של תשובה, של התנקות מעבירות והתקרבות לקב"ה. גם תפילתו של אדם כזה מקבלת דרגה וצורה מיוחדת בפני עצמה, ועל כך הביא התנא את הפסוק, ללמדנו על כוחה של תפילה שבאה מתוך תשובה, מלאת "רחמים ותחנונים".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
