ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- הלכה פסוקה
התובעת היא אגודה שיתופית של יישוב ביו"ש, והנתבעים הם חקלאי ששדותיו נמצאים בתוך גדרות היישוב אך מחוץ לשטח השיפוט של היישוב, והחברה השייכת לאותו חקלאי. התובעת ביקשה לחייב את הנתבע בכמה תשלומים, אך בית הדין פסק בפסק דין ראשון כי התובעת אינה בעלים על הקרקעות ולכן אינה רשאית לגבות דמי שימוש או להטיל מיסים, אולם התובעת זכאית לקבל תשלום עבור השמירה על השטחים החקלאים.
פסק דין זה עוסק בקביעת שיעור התשלום שהתובעת זכאית לקבל. התובעת הביאה אסמכתאות לכך שהיא מוציאה כ-650 אלף ₪ בשנה על השמירה, והיא הביאה כמה אפשרויות לחייב את הנתבעת בתשלום על השמירה. בתגובה טענו הנתבעים כי לא מקובל לחייב עסקים בתשלום על שמירה. לטענתם מקובל לגבות תשלום קבוע לפי משפחה ולכן אין לחייב אותם בתשלום נוסף. לחלופין, ניתן לחייב את הנתבעים לפי שווי הציוד שלהם בתשלום שנתי נמוך בסך 570 ₪. לדבריהם, על השטחים החקלאיים אין לחייב אותם משום שגם כך חקלאות אינה משתלמת. בנוסף הם טענו שאין לחייבם רטרואקטיבית.
פסק הדין בקצרה:
הנתבעים חייבים לשלם לתובעת 10 ₪ לדונם לחודש עבור עלויות השמירה, וסך הכל 107,060 ₪ עבור 106 חודשי שמירה.
הלכה פסוקה (260)
הרב עקיבא כהנא
252 - טענות שוכרי דירה כנגד בעלי הדירה בגין ליקויים
253 - קביעת שיעור התשלומים עבור שמירה בגין שטחים חקלאיים
254 - תביעת פינוי עמותה הטוענת שהמשכיר אינו מחזיק במושכר כדין
טען עוד
נימוקים בקצרה:
א. תחשיבי בית הדין
בית הדין קבע כי העקרון של חיוב השמירה הוא דין נהנה, ולכן חלק מתחשיבי התובעת והנתבעת אינם רלוונטיים, אין מקום לחייב עלות שכירת שומר במקום השמירה של היישוב. משום שהישוב אינו מספק שומר לכל תושב, אלא שמירה כחלק מכלל הישוב. בית הדין לא קיבל את הטענה שיש לחייב על פי הסכומים הנגבים ביישובים בתוך הקו הירוק, משום שאין אחידות בעלויות בין הישובים.
התובעת הציעה לחלק את העלויות לפי השטח המוחזק אצל הנתבעים, שהוא 14% משטח הישוב, בית הדין סבור כי מהשולחן ערוך (חושן משפט רעב, טו) ומנתיבות המשפט (רסד, ו) עולה כי החלוקה היא לפי שיעור ההנאה הממונית ולא לפי השטח המוחזק. במקרה זה ההנאה שיש לנתבעים היא לפי שווי הרכוש שלהם, לעומת זאת, התושבים בישוב משלמים גם על שמירת ממון וגם על שמירת נפשות.
בית הדין החליט שלא למנות שמאי בתיק זה משיקולי עלות, והחליט בדרך פשרה לקבוע כי הנתבעת תשלם 10 ₪ לדונם, שהוא כפול מהתשלום שגובה אחת הרשויות בשרון. זאת הן בגלל שההנאה הממונית משמירה על קרקע החקלאית נמוכה מהשמירה על מבנים, והן בגלל שהישוב נהנה בעצמו מהרחבת השמירה על השטחים החקלאיים.
ב. חיוב רטרואקטיבי על אגרת השמירה
הנתבעים טענו שלא ניתן לחייב אותם למפרע, משום שהדבר גורם ליצירת סיכונים ואי וודאות לעסקים שאינם יכולים לצפות את החיובים שיוטלו עליהם.
אכן ברמ"ע מפאנו (מג) נאמר שלא ניתן להטיל מס למפרע. שם מדובר שנקבעה שומת מס על אדם ואח"כ התברר שיש לו עוד רכוש ורצו להטיל עליו מיסים נוספים למפרע, והרמ"ע מפאנו התנגד לכך. אמנם בשו"ת מהריט"ץ (קט) כתב שניתן לתקן תקנה שתחול למפרע.
מחלוקתם היא לגבי תקנה שמתקנים כעת, ולא לגבי תביעה מדין נהנה על שמירה שבוצעה בעבר. במקרה זה ניתן לחייב את הנתבעים בתשלום מהיום בו התקבלה ההחלטה באסיפה הישובית לגבות תשלום עבור שטחים חקלאיים, ולא לפני כן. משום שהישוב לא התכוון לדרוש תשלום על התקופה הקודמת.
דיינים:
הרב אבי גיסר, הרב יאיר וסרטיל, הרב ישועה רטבי
הלכה פסוקה חיובי שוכר שעזב לפני שפעילות העסק שלו נאסרה בשל הקורונה
תקצירים מתוך פסקי דין - רשת בתי הדין 'ארץ חמדה גזית'
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
