ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- דברים
ולעומתו: "שְׁמֹור וְשָׁמַעְתָּ אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּךָּ לְמַעַן יִיטַב לְךָ וּלְבָנֶיךָ אַחֲרֶיךָ עַד עוֹלָם, כִּי תַעֲשֶׂה הַטּוֹב וְהַיָּשָׁר בְּעֵינֵי ה' אֱלֹוהֶיךָ: (דברים יב, כח).
מדוע נתהפך סדר המלים? קשה בעיני לומר שהוא לשם גיוון ספרותי, כי קבלנו מהגר"א, מהמלבי"ם ומרש"ר הירש שיש טעם הגיוני לכל שינוי שבמקרא. לבאר שינוי זה יש להקדים היסוד כי "הטוב" הוא על פי שֵׂכֶל, ו"הישר" הוא על פי חפץ הלב. מניין לי זאת? מדברי המלבי"ם (על דברים יב, כח) לענין "הטוב" שאין לנו ידיעה מהו הטוב התורני אם לא שהקב"ה ינחה אותנו בתורתו, כי הכל תלוי בספירת חכמה דלעילא. [והרחיב בזה בפירושו למשלי, פרק א].
ולענין "יושר" כתב המלבי"ם (על דברי הימים-ב כט, לד): "כי הלוים ישרי-לבב שלענין הקידוש היו זריזים יותר שהם ישרי לב, נפרשים מן התאוות, ולבם מושל ביראת אלוהים על פי היושר הנטוע בלבם" [עכ"ל]. הרי שהיושר תלוי בלב וברצון.
רש"י על דברים (יב, כח) כתב מעין זה? "הטוב, בעיני השמים. והישר, בעיני אדם".
עיינתי בקונקורדנציה ומצאתי סימוכן לכך מהמקרא. בשלוש עשרה מקומות "יושר" מציין חפץ הלב. הנה הרשימה:
דברים ט, ה – לא בצדקתך וביושר לבבך
מלכים-א ג, ו – באמת ובצדקה ובישרת לב
תהלים ז, יא – מושיע ישרי לב
תהלים יא, ב – לירות במו-אופל לישרי לב
תהלים לב, יא - והרנינו כל ישרי לב -
תהלים לו, יא – וצדקתך לישרי לב
תהלים סד, יא - ויתהללו כל ישרי לב
תהלים צד, טו – ואחריו כל ישרי לב
תהלים צז, יא – ולישרי לב שמחה
תהלים קיט, ז – אודך ביושר לבב
איוב לג, ג – יושר לבי אֲמָרַי
דברי הימים-א כט, יז – אני ביושר לבבי התנדבתי
דברי הימים-ב כט, לד – והלוים ישרי לב להתקדש
אבל לשון "לב טוב" אמנם נמצא בשימוש רב בימינו לענין מדות טובות, אבל במקרא הוא מופיע רק לענין מצב רוח טוב. "לֵךְ אֱכֹל בְּשִׂמְחָה לַחְמֶךָ, וּשְׁתֵה בְלֶב טוֹב יֵינֶךָ, כִּי כְבָר רָצָה הָאֱלֹוהִים אֶת מַעֲשֶׂיךָ" (קהלת ט, ז) ושם ענינו הנאה גופנית, בלי קשר לענינים שכליים. וכן "ולב נבל טוב עליו" (שמואל-א כה, לו) "כטוב לב המלך ביין" (אסתר א, י). וַיֵּצֵא הָמָן בַּיּוֹם הַהוּא שָׂמֵחַ וְטוֹב לֵב... (אסתר ה, ט).
אבל מקורות במקרא שענין "טוב" הוא לפעמים תואר של השֵׂכֶל, הנה המקראות:
שמואל-א כה, ג – והאשה טובת שֵׂכֶל
תהלים קיא, י – שֵׂכֶל טוב לכל עושיהם [ראה שם המלבי"ם]
משלי ג, ד – וּמְצָא חן ושֵׂכֶל טוב בעיני אלוהים ואדם
משלי טז, כ – משכיל על דבר ימצא טוב
משלי יג, טו – שֵׂכֶל טוב יתן חן
דברי הימים-ב כב – והלוים משכילים שֵׂכֶל טוב לה'
נחזור לשאלתנו בתחילת המאמר, מדוע כאן כתוב "ישר" לפני "טוב", וכאן "טוב"
לפני "ישר". רעיון דלהלן קבלתי מדברי המלבי"ם על דברים (יב, כח) אמנם שם כתב לענין אחר והוא לא בא ליישב שאלתנו על היפוך המלים בין שני פסוקים אלו.
אדם המקיים חוקי האלוהים, שיסודם בחכמה עליונה [כמו שאמרו במדרש בראשית רבה (יז) "נובלות חכמה של מעלה: תורה"] עליו להתחנך לפעול בעצמו שיקיימם מתוך "יושר לבב", בחפץ לב בלי סטיות צדדיות, למען מטרות אחרות שהן חוץ מעבודת הקב"ה. כי קו הישר הוא המרחק הקצר ביותר בין שתי נקודות, כי אינו סוטה לצדדים למטרות אחרות. כלומר, תעשה הטוב [העליון] מפני שהוא מתאים ליושר האנושי, ותעשה בחפץ-לב.
אבל גם כאשר האדם מקיים מדת הישרות, כמו ביצוע "לפנים משורת הדין", כמו שאמרו חז"ל (מהרש"א על עבודה זרה כה ע"א, והביא כמה מקומות מהתלמוד) עליו לקיים זאת לא מפני נטיות לבו בלבד, אלא כי כך רצון הבורא, שהוא הטוב. כלומר תעשה היושר מפני שהוא מתאים לטוב העליון, לחכמה העליונה.
לכן באו שנו המקראות הללו בסדר שונה זה מזה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
