ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- דברים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מישאל דהאן זצ"ל
הדברים שמשה אומר לבני ישראל בספר דברים הינם בעלי עוצמה ולעתים ביקורתיים וחריפים למדי. הוא שב ומספר על כל מעידותיהם ומרידותיהם, על כל המריבות הקטנוניות ועל היעדר החזון. דור המדבר נכשל באתגרי החירות שניצבו בפניו. על אף שהוא היה בו בזמן הדור הגדול ביותר בתולדות עם ישראל, הדור שקיבל את התורה בהר סיני, הדור הזה היה גם דור שלא הגשים את ייעודו. משה עצוב לא רק על מה שקרה לדורו אלא גם על מה שלא קרה, על התקוות שנכזבו. אולי זה סוג של עצבות - ההבנה שהייתה החמצה של הזדמנויות שלא ישובו לעולם - הוא המר והמדכא מכולם.
דברים רבים קרו לספר דברים באלפי השנים של הקיום היהודי. בספר מלכים אנחנו קוראים שהוא כנראה הוסתר מעין הציבור ואולי אף מידיעתו לפרק זמן מסוים, עד שהתגלה מחדש על ידי הכהן הגדול בזמן מלכות יאשיהו מלך יהודה. חכמים התלבטו בשאלה איך ייתכן שדבר כזה קרה, שספר שלם מהתורה אבד ונשכח מלב העם. יש תיאוריות רבות בעניין זה, אבל לא מצאתי תשובה טובה להתרחשות זו מלבד האמת הפשוטה שאם לא שמים לב לתורה, היא עלולה להיעלם אפילו מלב ממלכת יהודה.
אולי בגלל ההתרחשות הזאת תיאר לנו משה את מצוות הקהל שמתקיימת פעם בשבע שנים, כשמלך ישראל קורא את כל ספר דברים בפני המון העם שמתאסף בחצר בית המקדש לכבוד המאורע. הוא צפה מראש שיבוא יום שבו ספר דברים יישכח - אין זה נעים להקשיב לדברי ביקורת, לקבל תזכורת למגרעות ולהזדמנויות שהוחמצו. אנשים מעדיפים להניח מגילות כאלה בצד ולא לעסוק בהן. משום כך, לפחות פעם בשבע שנים העם צריך תזכורת לתוכנו של ספר דברים. ספר דברים הוא קריאת ההשכמה של העם היהודי - זכרו מה קרה ואל תחזרו על השגיאות האלה.
בליל הושענא רבא, בערב האחרון של ימי הדין והרחמים, יש נוהגים לקרוא את ספר דברים בציבור. אין ספק שזה נעשה לזכר מצוות הקהל בתקופת בית המקדש, אבל יש בזה גם יותר מזה. זאת הכפרה של העם היהודי על כך שפעם העז לחשוב שספר דברים יכול להישאר בצד ולהישכח. זאת הדרך שלנו להתנצל בפני משה על התעלמותנו מכל דברי הסיכום שאמר לנו ועל כך שהנחנו לעצמנו לשגות באשליות שנוכל לבחור ולברור חלקים מדברי התורה ולאמץ רק את אלה הערבים לאוזנינו ומלטפים את האגו שלנו.
אנחנו קוראים את ספר דברים בסוף הקיץ, בתקופה של חופשות והאטה בקצב החיים הקדחתני. אולי מסיבה זו ספר דברים לא מקבל את תשומת הלב הראויה שלו בחיינו ובנשמותינו. קריאתו באה בעיתוי בעייתי בלוח השנה של החיים אבל חבל להפסיד את ההשפעה ממנו, שכן חשוב שנלמד את לקחיו של הספר הקדוש הזה ונטמיע אותם. משה מדבר לכל הדורות, וראוי שנטה אוזן לדבריו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
