ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ליל הסדר
- משעבוד לגאולה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אשר בן חיים
שני גדולים מסבים אל סעודת הסדר. עינו של ר' יששכר בר מראדושיץ רואה את שעינו של הרבי ממוגילניצה אינה רואה בהבחנה ראשונה. בדיעבד מתברר לנו כי ר' יששכר בר מראה לרבי ממוגילניצה אור גדול מבעד לחלון.
אמרו חכמים: בניסן נגאלו ובניסן עתידים להיגאל. המעגל החוזר של לוח השנה מביא עמו גם ימים המסוגלים לגאולה. גאולת מצרים, שהיתה בליל הסדר, יכולה לחזור על עצמה. הפוטנציאל קיים, האור נמצא מעבר לחלון. זהו האור הגדול שמראה ר' יששכר בר לרבי ממוגילניצה. אור גדול של גאולה, המנצנץ מדי שנה כשמסבים ישראל אל שולחן הסדר. האפשרות קיימת.
הרבי מראדושיץ קורא לרבי ממוגילניצה אל החלון כדי לראות את האור הגדול. פעולה זו מזכירה לנו את מאמר הכתוב: "הנה זה עומד אחר כתלנו, משגיח מן החלונות". מהלך הגאולה נמשל בשיר השירים לעמידת הדוד אחר הכותל. הדברים נמצאים בהישג יד, מאחורי הכותל. ההשגחה המכוונת לקראת תהליכי גאולה נראית מן החלון. אל החלון הזה מושך הרבי מראדושיץ את הרבי ממוגילניצה. האור הגדול שאחר החלון הוא אור הדוד העומד אחר הכותל.
כדי לזכות לראות את האור הגדול הזה יש צורך להביט החוצה. ישנם תהליכים רבים המתחוללים בעולם ובמציאות, אך כיוון שהאדם שרוי בתוך עצמו, הוא איננו מסוגל להבחין בקיומם. צרות היומיום והדוחק העכשווי של הגלות אינם מאפשרים לאדם להבחין בתהליכים הגדולים הקורים במציאות. לעתים יש צורך להניח למה שקורה בתוך הבית ולגשת אל החלון. שם מתבררת נקודת המבט כלפי חוץ; שם נוטש האדם את העיסוק בעולמו האישי העכשווי ועובר לעולם הכולל והמקיף. שם הוא רואה את האור הגדול.
רוח של סודיות אופפת את המעמד. הרבי מראדושיץ מראה לרבי ממוגילניצה משהו, אבל הוא אינו מגיב. רק לאחר מכן הוא יוצא בריקוד ומפזם בקול נמוך דווקא את מה שראו עיניו בחלון.
השתיקה מאפיינת את התהליכים הסמויים מעיניהם של מרבית האנשים. לא כל אחד היה רואה את מה שראה הרבי ממוגילניצה, גם לאחר שהרבי מראדושיץ היה מסב את תשומת לבו לכך. לא כל אחד ראוי לגילוי הזה, משום שלא כל אחד מוכן לקבלו ולהאמין בקיומו. דברים שכאלו נאמרים לעת עתה בלחישה.
סיומו של הסיפור משאיר בפינו טעם חמוץ מעט. הרבי מראדושיץ מראה לרבי ממוגילניצה אור גדול, אלא שלא ברור כמה שנים נצטרך עוד לישון עד שיבוא האור הגדול הזה אלינו. הרבי ממוגילניצה מדבר אלינו בסמלים. האור הוא הגאולה והשינה היא הגלות. מערכת סמלים זו נמצאת בדברי חז"ל; על הפסוק "אני ישנה ולבי ער" אומרים חז"ל כי ה"אני ישנה" מתייחס לשינה של עם ישראל בגלות, ואילו ה"לבי ער" מתייחס למהלכים האלוקיים שהקב"ה נוקט בהם כדי להביא את הגאולה.
אכן, האור הוא אור גדול, אלא שהוא מעבר לחלון. עדיין הוא לא נכנס פנימה, אל תוך הבית. בתוך הבית עדיין ישנים. הגלות עדיין במקומה עומדת. זהו ההבדל שבין הרבי מראדושיץ לרבי ממוגילניצה. הרבי מראדושיץ כבר נמצא שם. הוא הרואה את האור, הוא הקורא אל החלון את הרבי ממוגילניצה, הוא המדבר. הרבי ממוגילניצה לא ראה את האור מתחילה. הרבי ממוגילניצה מחריש, ולבסוף מזמר בקול נמוך. הרבי ממוגילניצה רואה גם את השינה שעוד נאלץ לישון עד שיבוא האור הגדול הזה אלינו.
-----------------
מתוך המדור 'חסידים מספרים' שבעיתון 'בשבע'.

רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה

לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.

בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.

מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.

שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.

גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.

מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.













