ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- חסידים מספרים
השאלה הראשונה שאנו צריכים לשאול את עצמנו בבואנו לדון בסיפור שלפנינו היא מה ראה אותו צדיק לשאול את ר' אורי על מצבם הכלכלי של חסידיו. כבר אמרו חכמים כי יאה עניות לישראל, ולא על-פי גודל הנכסים תהיה דרגתם הרוחנית של החסידים. התשובה לכך נעוצה ביחס של החסידות לממון ולמקורו. כשאותו צדיק שואל את ר' אורי על מצבם הכלכלי של חסידיו, הריהו מצביע על תפקידו של הרבי.
דמותו של הרבי נתפסה בעיני החסידים כמביעה את הרעיון של צדיק יסוד עולם. הוא הצדיק שעליו נשען העולם, בכל היקפו ובכל מרכיביו, החומריים והרוחניים כאחד. החסידים ראו ברבי את הדמות שבזכותה ניזון העולם כולו, כמופקד על ירידת השפע לעולם. כשאותו צדיק שואל את ר' אורי על מצבם הכלכלי של חסידיו, הוא מפנה את תשומת הלב לעובדה שהרבי איננו דואג לחסידיו במישור החומרי, שאיננו מוריד את השפע למי שזקוק לו. התביעה כאן היא כלפי הרבי, לא כלפי החסידים.
חסידים מספרים (93)
הרב אריה הנדלר
1 - אדם ובהמה
2 - 'ברוך שאמר' כמו הרבי
3 - להחיש את הקץ בליל הסדר
טען עוד
זאת ועוד, הפרוזדור מסמל את העולם הזה, כמאמר חז"ל: "עולם הזה דומה לפרוזדור ועולם הבא דומה לטרקלין". החסיד העומד בפרוזדור, בעולם הזה, ומן הדין שתהיה דעתו נתונה לבעיות של פרנסה. אבל כאן מתברר כי חסידיו של ר' אורי הם חסידים אחרים. הטרדה הממלאת את לבם בעמדם בפרוזדור היא דרגתם הרוחנית, והם באים אל הרבי כדי לשוחח עמו ולקבל ממנו את עצתו בענייני עבודת ה'.
הרבי מציג לפני החסיד הנכנס את האפשרות לבקש כעת ככל העולה על רוחו. הוא יכול לבקש עשירות ונכסים ויכול גם לבקש מעלה רוחנית. החסיד מבקש מעלה רוחנית. חסידים שכאלה, שכל מעייניהם נתונים להשגת דרגות רוחניות, אינם זקוקים להשתדלות רבם בענייני עולם הזה.
הסיטואציה המתרחשת בחדרו של הרבי מזכירה לנו את חלומו של שלמה, שניתנה לו האפשרות לשאול מאת הקב"ה ככל שירצה. למרות החשיבות הגדולה שבעוצמה הכלכלית הנחוצה לכל אדם, ולמלך בפרט, מעדיף שלמה לבקש את היכולת הרוחנית לדעת, להקשיב ולשמוע. כך גם ביחס לדרגתו של החסיד, שמעייניו נתונים להשגות רוחניות.
משאלתו של החסיד מיוחדת אף היא. חפץ הוא לומר 'ברוך שאמר' כדרך שאומר הרבי. תפילת 'ברוך שאמר' מסמלת בתוכנה את המסרים החסידיים בצורה חזקה ביותר. תפילה זו באה להכיר בנוכחותו של בורא עולם בכל הבריאה. תפילה זו יכולה לשקף בצורה חזקה ביותר את המסר שהחסידות הרבתה כל-כך לדבר עליו, שלית אתר פנוי מיניה, שאין מקום פנוי ממנו יתברך. הכרת שלטונו של הבורא בעולם מובילה בעומקה להכרה החד משמעית כי אין מקום פנוי ממנו יתברך.
המבקשים ממון, נכסים, עשירות, בעצם מנסים לשנות את העולם כך שיראה טוב יותר מזווית ראייתם. אולם המבקשים לדעת לומר ברוך שאמר, מבקשים לדעת להכיר את היפה והטוב שבעולם כפי שהוא כעת, ללא ניסיון לשנותו.
החסיד יכול לבקש השפעה של בני חיי ומזוני מאת הרבי, אבל הוא מעדיף לבקש מאת הרבי את האפשרות לראות את הנוכחות האלקית בתוך העולם כפי שהוא. מי שיש הכרה כגון זו, הרי כבר יש לו את הכל. הוא רואה בעיניו את הכל, ונפשו שמחה במה שרואות עיניו ובחלק שאותו נתן לו האלקים.
----------------------
פורסם גם בעיתון בשבע.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
