ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- כנס אסופות
- אסופות תשפ"ב - "ולעבדו בלבב שלם"
- משפחה חברה ומדינה
- עם ישראל
- אחדות ומחלוקות
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
אני רוצה לומר רעיון גדול בקיצור. יסוד היסודות שלמדנו ממורנו ורבנו הרב צבי יהודה שהמשיך את דברי מרן הרב, זה: אנו עם סגולה, אנו עם גדול, אנו נמצאים בדור גדול, וההכרה הזו של גדלותנו היא יסוד גדולתנו. אנו חייבים לדעת שיש לנו תפקיד גדול מאוד.
הסגולה המיוחדת של עם ישראל היא הדבקות של עם ישראל בריבונו של עולם. והסגולה הזו מתגלה באומה כאומה. מאז האבות עם ישראל לא עזב את דרכו, הוא תמיד ממשיך לקרוא בשם ה' לפעמים יש יחידים שהתרחקו או רבים שהתרחקו אבל העם כעם ממשיך את הקריאה בשם ה' וממשיך להיות דבוק בשם ה'.
הסגולה היא דבר מוחלט והקשר לריבונו של עולם הוא דבר מוחלט, עם ישראל כעם מחובר לה' . הקריאה המיוחדת שלנו בניגוד לעובדי אלילים היא הקריאה המיוחדת שיש ה' אחד- הוא אחד כל הכוחות כולם. ואחדות ה' הזו מתגלה בעיקר באחדות עם ישראל .כשעם ישראל מאוחד- שם ה' מופיע. וכשעם ישראל מפורד שם ה' לא כ"כ מופיע. אמנם, אף פעם עם ישראל לא מפורד לגמרי, אבל כל פירוד פוגע בתפקיד המיוחד של עם ישראל שעניינו לגלות את אחדות ה'- שה' אחד ואין עוד מלבדו.
ואת היסוד הזה אנו צריכים לזכור. הסגולה הזו היא של כל האומה לכל דורותיה. היחד הזה שאנו מתכנסים כאן הוא מבטא את העניין הזה!
על הפירוד חרב הבית ועיקר הפירוד היה בין הצדיקים כפי שאמר הנצי"ב מוולאזין. כל אחד חשב שהשני לא הולך בדרך הנכונה הוא רפורמי או ניאו רפורמי וכדומה, ביזו ופגעו אחד בשני ועל זה חרב הבית. הרב פרנק שהיה הרב של ירושלים ובדורו נקרא פוסק הדור כתב על הפסוק "שאלו שלום ירושלים ישליו אוהביו" שאוהביו הם החרדים , החרדים לדבר ה' ושהם צריכים להיות בשלום והוא אומר זאת על רקע המחלוקות של תקופתו כמו המחלוקת על הרב קוק.
השטן בעיקבתא דמשיחא לא רוצה שתהיה גאולה. הוא יודע שהסיבה של החורבן היא מחלוקת ושנאת חינם ולכן כעת הוא מתגבר מאוד מאוד ומקטרג בין תלמידי החכמים כדי למנוע את האחדות וכדי למנוע את הקמת בית המקדש מחדש. כל דור שלא נבנה בית המקדש בימיו כאלו חרב. הסיבה שלא נבנה זה הסיבה של החורבן- המחלוקות ושנאת החינם, לכן ההתקבצות הזו היא מאוד מאוד חשובה ,יש פה גוונים שונים ודעות שונות אבל כולם מכוונים לשם שמיים וכולם רוצים לעשות רצון ה ולכן צריך לכבד אחד את השני .
יש מחלוקות וזה בסדר אך מחלוקת צריכה להיות עניינית -לגופו של דבר לא לגופו של אדם. וכך בית הלל חלקו על בית שמאי. בית הלל קודם התבוננו בדברי בית שמאי ועיינו בדבריהם וכך ראו שיש סברה בדבריהם. אמנם בית הלל לא חשבו כבית שמאי ולכן לא פסקו כמותם אך הם הבינו שיש מקום גם למחשבה של בית שמאי וכיוון שהקדימו דברי בית שמאי לדבריהם נפסקה הלכה כמותם. ההלכה נפסקת כענווים שמכבדים את דעות החולקים עליהם ומבינים את סברתם.
הרב קוק מסביר את דברי הגמרא האומרת שתלמידי חכמים מרבים שלום בעולם. לא נכתב מגדילים אלא מרבים. כלומר כשאחד חושב אחרת מהשני ובכל זאת מכבד אותו זה נקרא להרבות שלום בעולם. וככל שהפער יותר גדול ובכל זאת מכבדים אחד את השני כך מרבים יותר שלום בעולם.
אני קורא לכם מורי ורבותי -מתלמידי יותר מכולם.
זה התפקיד שלכם לבוא אל כל הרבנים ותלמידי החכמים ולומר להם אנו לא יכולים לסבול את כל המחלוקות האלו, אנו רוצים שתהיו מאוחדים, אנו לא יכולים להמשיך באופן הזה.
אני בטוח שאם תעשו את הפעולה הזו זה יצליח. אני רוצה לברך את כולם בפסח כשר ושמח. הכנס הזה הוא כנס נפלא, הכנס הקודם היה 700, הפעם 1400 בפעם הבא כפל כפליים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
