ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- צבא ומלחמה
- שיעורים נוספים בענין מלחמה
כבר כעת נבהיר שאין הלכה מחייבת בעניינים שכאלה, והם מסורים בידי המנהיגות הפוליטית של עם ישראל, המחזיקה בסמכויות מלך ישראל שבהלכה (הראי"ה קוק, משפט כהן, קמד). לגבי מלך ישראל כתב הרמב"ם: "ובכול יהיו מעשיו לשם שמיים ותהיה מגמתו ומחשבתו להרים דת האמת ולמלאות העולם צדק ולשבור זרוע הרשעים ולהילחם מלחמות ה'" (הלכות מלכים ד, י).
הר"ן הוסיף על כך: "אם יבטל שום מצווה לצורך תיקון זמנו, לא תהיה כוונתו לעבור על דברי תורה כלל, ולא לפרוק מעליו עול יראת שמיים בשום צד, אבל תהיה כוונתו לשמור את כל דברי התורה הזאת ואת החוקים האלה לעשותם" (דרשות הר"ן יא). כלומר, גם כאשר מדובר בסוגיות שבהן אין הלכה מפורשת - על המלך לנהוג ברוח התורה, ולכן מצווה עליו לכתוב לעצמו ספר תורה שידריך אותו בקבלת החלטות המדיניות שלו. ברוב הסוגיות של המדיניות הציבורית היהודית אין הלכה מפורשת, אולם יש חובה כללית לנהוג לפי השראתה של התורה, ומכאן החשיבות בגיבוש התפיסה המדינית היהודית.
יתרה מזו, מדברי הר"ן משמע (וכך כתב גם הראי"ה קוק) שהמלך הוא זה המוסמך להחליט מהי המדיניות הראויה על פי התורה, ולא תלמידי החכמים. אומנם, לאור המורכבות של הסוגיות המדיניות ושל המקורות התורניים השונים, המנהיגים הפוליטיים נדרשים להתייעץ עם אנשי תורה. ועדיין, ההחלטה הסופית נשארת בידי המנהיג הפוליטי, ולכן חשוב מאוד שהוא יהיה אדם ירא שמיים. מכאן שמאמר זה איננו בגדר פסיקת הלכה (וכן כתב הרב שאול ישראלי, הרבנות והמדינה, עמ' 211-209).
ציר הרשע מול האינטרס הישיר
אלא שכדי לייעץ בסוגיה מורכבת זו יש להכיר היטב את פרטי הדילמה. וכיוון שכותב שורות אלה, באופן טבעי, אינו מכיר את הפרטים, ניתן במסגרת זו להתייחס למידע הגלוי והחלקי הידוע לציבור, וגם זאת בראשי פרקים בלבד. לפיכך, ניתן לראות בדברים אלה לכל היותר הדגמה של האפשרות לקיים מערכת שוטפת של ייעוץ תורני בשאלות של מדיניות ציבורית.
לאחר הקדמה זו נדון ברכיב אחד של הדילמה העומדת בפני מדינת ישראל, והוא סדר העדיפויות של האינטרסים הלאומיים. במסגרת זו נדון בשלושה אינטרסים שעלו בשיח הציבורי: הראשון הוא האינטרס הביטחוני הישיר, השני הוא החשש לשלום העולם, והשלישי הוא החשבון ההיסטורי הפתוח בין העם היהודי לשתי המדינות הלוחמות.
האינטרס הביטחוני כולל את חשיבות השמירה על הברית הצבאית והמדיניות עם ארצות הברית, שהיא נדבך מרכזי בתפיסת הביטחון של ישראל. זאת, אל מול הצורך בהמשך התיאום מול הרוסים בסוריה. להבנתי, האינטרס הביטחוני הישיר הוא בגדר "עזרת ישראל מיד צר שבא עליהם", וממילא הוא בכלל מלחמת מצווה (רמב"ם הלכות מלכים ה, א). אומנם, גם השאלה כיצד לנהוג במלחמת מצווה נתונה לשיקול דעתו של מלך ישראל (שם), ובימינו היא נתונה בידי ממשלת ישראל, כאמור, ולכן על ממשלת ישראל החובה לעצב מדיניות זהירה שמטרתה העליונה היא שמירת האינטרסים הביטחוניים הישירים.
אומנם, גם החשש לשלום העולם עקב התוקפנות הרוסית מטריד מאוד. רוסיה היא בת ברית של הגרועות שבאויבינו, כגון סוריה ואיראן. וכיוון שמדיניות ישראל היא מדיניות ראויה ומוצדקת, הרי שברית עם אויבינו פירושה תמיכה במה שכונה בעבר בצדק 'ציר הרשע'. בהינתן זאת, תוקפנות של רוסיה כלפי מדינה שאיננה חלק מציר הרשע, כגון אוקראינה, אמורה להטריד את מדינת ישראל מאוד. ישנו חשש רציני שרוסיה תמשיך את התוקפנות עד שזו תגיע אל סף הדלת של מדינת ישראל ממש.
מעבר לאינטרס הלאומי הישיר שלנו, ברור לכול שהרג המוני, הרס נרחב ויצירת גל עצום של פליטים חפים מפשע (בשונה, למשל, מהסבל המוצדק של העם הגרמני בשלהי מלחמת העולם השנייה) הם מעשי זדון שלֵב אנושי, ובוודאי לב יהודי, לא יכולים להישאר אדישים כלפיהם.
ובכל זאת, הצטרפות למדינות הנוקטות צעדים מדיניים כדי לבלום את התוקפנות הרוסית איננה בגדר מלחמת מצווה. עובדה מעניינת היא כי העמדה ההלכתית המרכזית היא שמלחמה שמטרתה צדק (בניגוד להגנת עם ישראל) היא בגדר מלחמת רשות (על פי השגות הרמב"ן לספר המצוות לרמב"ם, שכחת העשין, מצווה חמישית, בניגוד לשיטת הרב שאול ישראלי, עמוד הימיני יד, ו).
ניתן להסביר זאת בכך שבעולם האכזרי שבו אנו חיים לא ניתן לצוות על העם היהודי הקטן להיות השוטר של העולם. אומנם רצוי לפעול למען שלום העולם כאשר הדבר אפשרי, אבל רק בתנאי שהדבר לא יסכן את מדינת ישראל ואת העם היהודי. מכאן למדנו שסוגיית ביטחון מדינת ישראל היא מצווה, וממילא היא קודמת לסוגיית שלום העולם, שעם כל חשיבותה, היא אינה בגדר מצווה.
חשבונות שמיים
לגבי שאלת החשבון ההיסטורי בין העם היהודי למדינות הלוחמות, יש לומר שמדובר בחשבונות שמיים, וממילא אין תפקידנו לעסוק בכך. יתרה מזו, אין לנו יכולת להכריע בסוגיות אלה. האם אנו יודעים אם בחירת נשיא יהודי באוקראינה מהווה חזרה בתשובה של עם זה על חטאי העבר שלו מול העם היהודי? האם הקשרים הביטחוניים בין רוסיה למדינת ישראל מהווים גם הם סוג של חזרה בתשובה? אני, לפחות, אינני יודע.
בכל מקרה, שיקולים אלה אינה מופיעים כלל בעולם ההלכתי כאשר מולם עומדים שיקולים ביטחוניים וערכיים יהודיים ממשיים כאן ועכשיו. מעולם לא ראינו הוראה לסכן את שלומו של עם ישראל בהווה בגלל חשבון היסטורי בעבר.
אשר על כן, נראה כי על מדינת ישראל להציב בראש סדר העדיפויות את שיקולי הביטחון הישירים, ולנהל מדיניות זהירה אל מול ארצות הברית ורוסיה. בתוספת לכך, ובתנאי שהאינטרסים הביטחוניים הישירים לא ייפגעו, על מדינת ישראל לעשות את שאפשר כדי למנוע את המשך התוקפנות הרוסית, למען שלום העולם, שהוא ערך יהודי מובהק. את החשבונות ההיסטוריים בינינו לבין רוסיה ואוקראינה נשאיר לבורא עולם.
"לא ירעו ולא ישחיתו בכל הר קודשי, כי מלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים" (ישעיהו יא, ט).
הכותב הוא מנהל המחקר במכון משפטי ארץ וממחברי הספר 'אתיקה צבאית יהודית'
מתוך העיתון בשבע
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
