ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- ציבור וחברה
- גרים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
שלמה בן יעקב
במסגרת הדיון מוזכרת השוואה שעשה ח"כ מיכאל איתן בעבר בין חוקים שהציע הרב מאיר כהנא הי"ד ובין חוקי נירנברג, כגון האיסור על נישואים בין יהודים ולא-יהודים, או האיסור על מגורי לא-יהודי בירושלים. אלא שלפחות שתי הדוגמאות האחרונות הן הלכות פשוטות ומוסכמות. יתרה מזו, החוק האוסר נישואים של יהודים ולא-יהודים קיים במידה מסוימת כבר כיום, שהרי אין הכרה ממשלתית בנישואים כאלה אם הם נערכים במדינת ישראל.
דיון זה מעורר חוסר נוחות עמוק, שהרי העם היהודי היה הראשון לסבול מגזענות הנאצים, ועל כן השאלה האם היהדות היא גזענית מחייבת תשובה ברורה. בשולי הדברים עליי להעיר שכתלמיד של הרב יהודה עמיטל אני חש חובה להזכיר שהוא חזר והדגיש שכל השוואה של תופעה פוליטית בת זמננו לשואה, מחללת את זיכרון השואה. ועל כן נתמקד אך ורק בשאלה האם ההלכה היהודית היא גזענית. כמו כן, לא נעסוק במשנתו של הרב כהנא או של תלמידיו, שאני באופן אישי מסתייג ממנה.
לגזענות יש הגדרות רבות, אולם כאן ניעזר בהגדרת גזענות הקיימת בסעיף 144א לחוק העונשין תשל"ז-1977: "גזענות – רדיפה, השפלה, ביזוי, גילוי איבה, עוינות או אלימות, או גרימת מדנים כלפי ציבור או חלקים של האוכלוסייה, והכול בשל צבע או השתייכות לגזע או למוצא לאומי-אתני". רוצה לומר, החוק אינו אוסר לומר שלקבוצה אתנית מסוימת יש מאפיינים מסוימים, אלא רק שיש איסור על פגיעה באדם בשל השתייכותו האתנית או הלאומית.
כעת נפנה להלכה. הקביעה הראשונה והפשוטה ביותר היא שלאור הלכות גיור, היהדות איננה גזענית. תמציתו של הגיור היא שכל אדם בעולם (ולדעת הרמב"ם גם עמלקי) יכול להצטרף לעם היהודי, אם יקבל עליו שמירת מצוות. משמעות הדברים היא שההשתייכות האתנית איננה מונעת מאדם להפוך ליהודי, ובמילים אחרות - הבחירה של האדם גוברת על הגורל שלו. זאת בניגוד לתורות הגזע הקובעות שאדם לכוד בתוך הגורל שהכתיב לו הגזע שלו, בלי אפשרות לשינוי או לניוד.
אומנם, חשוב לציין שהדלת אל היהדות היא דלת חד-כיוונית, דהיינו, יהודי אינו יכול להפסיק להיות יהודי, ומכאן שההשתייכות האתנית במקרה זה היא בלתי ניתנת לשינוי. כמו כן, באופן כללי מי שהתגייר אינו יכול לעזוב את היהדות וההחלטה שלו היא בלתי חוזרת.
הקביעה השנייה היא שיש להבחין בין היחס ההלכתי ללא-יהודי שמקיים את שבע המצוות המוטלות עליו, ובין היחס ללא-יהודי שאינו נוהג כך. לא-יהודי שקיבל על עצמו את שבע מצוות בני נח, ומוגדר "גר תושב", זכאי ליחס שווה לזה של יהודי, כלשונו של הרמב"ם: "וכן יראה לי שנוהגין עם גרי תושב בדרך ארץ וגמילות חסדים כישראל, שהרי אנו מצווין להחיותן". בנוסף לכך, בכל התדיינות בין לא-יהודי ויהודי חל הדין של הלא-יהודי (שם). כיום לא-יהודי אינו יכול להפוך לגר תושב, אולם רבים מהאחרונים פסקו שדין העמים שקיבלו על עצמם הלכה למעשה את שבע מצוות בני נח הוא כדין גר תושב, וכך פסק גם הראי"ה קוק (אגרות הראי"ה א, פט).
משמעות הדברים היא שלא-יהודי שעושה על פי הטוב והישר בעיני אלוקים ואדם, זכאי ליחס אנושי שווה לזה של יהודים. נמצא שאין כאן מה שהחוק מגדיר גזענות, להפך, יש כאן הוראה ברורה לנהוג עם לא-יהודים באופן הגון ולתת להם יחס זהה לזה שמקבלים יהודים.
לעומת זאת, באופן עקרוני, לא-יהודי שעובר על שבע מצוות בני נח זוכה ליחס שלילי וחמור (ראו למשל רמב"ם עבודה זרה, פרק י). אולם יחס זה אינו נובע מההשתייכות האתנית שלו, אלא מהווה תגובה למעשיו. אגב כך יש לציין שבאופן עקרוני גם על יהודי שעזב את דרך התורה יש סנקציות קשות (רמב"ם אבל א, י).
אין שוויון בעולם הקדושה
בכל זאת, הרמב"ם כתב שגם ביחס ללא-יהודי עוברי עבירה יש לנהוג באופן הגון: "אפילו העכו"ם ציוו חכמים לבקר חוליהם, ולקבור מתיהם עם מתי ישראל, ולפרנס ענייהם בכלל עניי ישראל, מפני דרכי שלום, הרי נאמר טוב ה' לכל ורחמיו על כל מעשיו, ונאמר דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום" (רמב"ם מלכים י, יב).
הקביעה השלישית היא שגם כאשר מדובר בלא-יהודי שמקפיד על שבע מצוות בני נוח, יש הלכות שמפרידות בין יהודים ולא-יהודים בכל הנוגע לעולם הקדושה. הלכות אלה נוגעות בין השאר לקדושת המשפחה, לקדושת הזמן ולקדושת המקום.
במסגרת קדושת המשפחה, יהודים אינם יכולים להינשא ללא-יהודים, טובים כלל שיהיו. זה גם החוק במדינת ישראל וטוב שכך. אגב, חוק זה אינו מפלה לרעה, מכיוון שהאיסור חל בשווה על שני הצדדים, על היהודים ועל הלא-יהודים. במסגרת קדושת הזמן, לא-יהודים אסורים לשמור שבת (רמב"ם מלכים י, ט). ובמסגרת קדושת המקום לא-יהודים אינם רשאים לגור בחלק המקודש של ירושלים (רמב"ם בית הבחירה ז, יד). כמובן, כיום רק חלק קטן מאוד מירושלים הוא מקודש וברובה אין כל בעיה שלא-יהודים יגורו.
מכל האמור לעיל עולה מסר מורכב מאוד. מסר שבדיון התקשורתי הרדוד קשה להעביר, ובטח שקשה להפנים. ובכל זאת, אפשר לסכם אותו כך: היהדות באופן ברור איננה גזענות, אך היא איננה מקבלת את ערך השוויון כערך עליון. שהרי כל אדם יכול להצטרף אל היהדות, אף שאי אפשר לעזוב אותה. בנוסף לכך, ההלכה מחייבת יהודי לנהוג באופן שווה ואנושי ביחס ליהודי וביחס ללא-יהודי שמקיים שבע מצוות בני נח, ואף מחייבת לנהוג באופן אנושי ביחס ללא-יהודים שאינם מקיימים שבע מצוות בני נח.
אומנם, ישנם הבדלים בין יהודים ולא-יהודים בכל הנוגע לעולם הקדושה, ובכלל זה בנוגע לקדושת המשפחה, לקדושת השבת ולקדושת ירושלים המקודשת. להבנתי, קביעות אלה רחוקות מגזענות והן אנושיות וערכיות, שהרי גם אם מיעוט יהודי בחברה לא-יהודית יקבל יחס כזה מהרוב, לא נראה בכך בעיה.
לסיום, חשוב להדגיש את יכולתו של כל אדם בעולם, ובכלל זה של לא-יהודים, להגיע למעלות רוחניות עליונות, כדברי רבי מאיר: "שאפילו עובד כוכבים ועוסק בתורה - הרי הוא ככהן גדול" (עבודה זרה ג, א).
בנוסף לכך, חשוב לציין שהבחירה בעם ישראל מטילה עליו הרבה יותר חובות מאשר זכויות, וכן את תפקידו האוניברסלי, כדברי הנביא ישעיהו: "והיה באחרית הימים נכון יהיה הר בית ה' בראש ההרים ונישא מגבעות ונהרו אליו כל הגויים. והלכו עמים רבים ואמרו לכו ונעלה אל הר ה' אל בית אלוקי יעקב ויורנו מדרכיו ונלכה באורחתיו, כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים" (ישעיהו ב, ב-ג). תפקיד זה מדגיש מחד גיסא את הייעוד הרוחני של האנושות כולה, ומאידך גיסא את התפקיד הייחודי של עם ישראל בהגעה לייעוד נשגב זה.
הרב רכניץ הוא חוקר במכון 'משפטי ארץ' ומחבר הספר 'מדינה כהלכה'
מתוך העיתון בשבע.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
