ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת הדף היומי
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- חגיגה
משאלה זו שנשאלה בענייני סירוס למד הרב ישראל איסרליין עקרון בעניין אחר, הוא כותב שיש לכאורה שאלה אחרת שכלל לא נשאלה בגמרא והיא האם אין בזה משום "צער בעלי חיים" בכך שמסרסים את הכלב, ואם כן מהי הסיבה שמותר לעשות כך?
הוא קובע (פסקים סימן קה) כי: "אין אסור משום צער בעלי חיים אם הוא עושה לצורכיו ולתשמישיו. דלא נבראו כל הבריות רק לשמש את האדם", כמו שנכתב במסכת קידושין (פב עמוד א) שהחיות "לא נבראו אלא לשמשני", הוא מוכיח עוד הוכחות לדין זה מגמרות נוספות שמהם עולה כי מותר לצער בעלי חיים לצורך האדם, כדוגמה הוא מוכיח מהגמרא בב"מ שמשמע ממנה שמותר לטעון על החמור משא כבד, ועוד גמרות.
לכן מסקנתו ההלכתית היא שמותר למרוט נוצות מאווזים חיים (כך מכינים את השמיכות מנוצות) על מנת להכין מהם מוצרים העשויים מנוצות אווזים. כך גם נפסק ברמ"א (אבן העזר סוף סימן ה, סעיף יד), למרות שהרמ"א פסק (חו"מ סימן רעב) שצער בעלי חיים אסור מהתורה.
בתרומת הדשן הוא מסיים שלמרות שאין איסור, העולם נמנעים מלעשות זאת, משום שנאמר בגמרא בב"מ (פה) שרבי נענש על כך שאמר לעגל המובל לשחיטה שהוא נוצר לשחיטה, ולא ריחם עליו.
הציץ אליעזר (יד, סח) למד מדברי התרומת הדשן, שמותר גם לבצע ניסויים לצרכים רפואיים בבעלי חיים, משום שהדבר נעשה לצורך האדם. אמנם, הוא כתב שאם יש אפשרות להרדים אותם לפני כן שלא יכאב להם יש לעשות זאת.
בספר בנין ציון (צח) אסר לצער בעלי חיים לצורך רווח ממוני, והתיר לצער בעלי חיים רק לצורך רפואה, כך הוא הבין מדברי תרומת הדשן. אמנם, אחרונים רבים חלקו עליו (ביניהם השבות יעקב (ג, קג)) שמהם עולה שאין איסור לצער בעלי חיים לצורך רווח.
השאילת יעב"ץ (א, קי) לעומתו הקל מאוד בדיני צער בעלי חיים, וכתב שלדעתו כל איסור צער בעלי חיים אינו אלא בבהמות שנועדו לעבודת האדם כמו חמור או שור, או חתול וכלב שגם מביאים אותם לשימוש האדם, אבל לא לבעלי חיים שלא נועדו לעבודת האדם כמו זבובים וחיות קטנות אחרות, הוא כתב שאין להקשות על דבריו מהסיפור של רבי שריחם על העכברים (ב"מ פה ע"א) משום ששם הסיבה היא בגלל שהוא חטא באותו עניין, לכן הוא היה צריך ללכת לצד השני ולרחם על החיות אפילו כאלו שאין חובה מצד הדין שלא לצערם.
הנודע ביהודה תניינא (יור"ד י) נשאל האם מותר לצוד חיות לצורך שעשוע, הוא כתב שאף שאין בדבר צער בעלי חיים משום שיש בזה תועלת לאדם כדברי תרומת הדשן, וכן משום שאין איסור צער בעלי חיים להרוג חיות, אלא רק לצער אותם בעודן בחיים, הרי מכיון שאין צריך להרוג אותן יש כאן מידת אכזריות, ואין זה מדרכם של בני אברהם יצחק ויעקב. בנושא דומה נחלקו בתחומין כד הרב איתי אליצור שהתיר לפטם אווזים משום שיש אנשים שמרוויחים מכך. והרב איתמר ורהפטיג עורך הכרך שחלק עליו וכתב שיש לאסור מטעם שיש כאן אכזריות, ומעוד טעמים. באופן כללי ניתן היה לומר ששעשוע אינו נחשב תועלת אלא רק תועלת ממונית או רפואית, אמנם מהנודע ביהודה נראה שגם זה נחשב תועלת. בכל מקרה הוא לא כתב שלצער חיות לצורך שעשוע אין זה נחשב לצער בעלי חיים, אלא רק שלהרוג אותן זה לא נחשב צער בעלי חיים, שזהו דבר קל יותר לפי דבריו. אמנם, בספר חסידים (תרסז) כתב שאדם שיודע שלא יאכל את הבשר של הפרה לא ישחוט אותה, אלא אם כן הוא צריך תועלת ממנה, וכמו כן הוא צריך להזהר שלא להעביד את בהמתו כשקשה לה. מדבריו עולה כי יש איסור להרוג בהמות סתם, ומדבריו נראה שהבעייה היא מצד צער בעלי חיים.
סיכום: האיסור להתאכזר לבהמות נלמד מהגמרא ונפסק להלכה, אמנם נחלקו הדעות בהיקף האיסור לצער בעלי חיים, יש הסוברים שיש איסור לצער גם לצורך רווח ממוני, אמנם הדעה המקובלת היא שאין בכך איסור צער בעלי חיים, יש שמחמירים שיהיה כאן אכזריות, וישנה מחלוקת אם להרוג בעלי חיים בלי לצער אותם נחשב לצער בעלי חיים.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.

יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.

אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.

לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.

אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.

רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה

לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.

שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.

שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.

בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.

מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.











