ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- בלק
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
ננסה השבוע להבין את משמעותו ואולי נזכה גם להבין נבואה נוספת המופיעה בספר ישעיה.
התרגום ורש"י בעקבותיו, מפרשים - לבד, בשקט בשתיקה. נצטט את לשונו הנפלאה של "אבן עזרא" בהביאו את פירושם:
"דברי המתרגם ארמית ידועים שהוא לבדו. והנה שפי - לבדו, גם הוא בלי אח". האבן עזרא רומז שהביטוי "שֶׁפִי" הוא יחידאי במקרא וגם עובדה זו רומזת למשמעותו. בשם אחרים מביא הוא פירוש אחר "כי הוא כמו נכאה לב (תה' קט, טז), מגזרת ושפו עצמותיו (איוב לג, כא)".
יתכן ויש קשר בין הפירושים וניתן לומר כי הלך בודד ושותק בגלל רוח הנכאים ששרתה עליו.
הרשב"ם, מנסה פשט אחר והוא מציע שהביטוי מסביר את מצבו הגופני של בלעם. לאחר שנלחצה רגלו אל הקיר, הפך בלעם לחיגר. הביטוי "שֶׁפִי" יתפרש כשורש מגזרת "חטופי פעל של ה"א", כמו "וְשֻׁפּוּ עַצְמוֹתָיו לֹא רֻאוּ" (איוב ל"ג כא) המתאר את מכאוביו וחוליו של איוב. מקורו של פירוש זה בדעת רבי יוחנן במסכת סוטה:
"בלעם חיגר ברגלו אחת היה, שנאמר: וילך שפי" (י ע"א).
גם פירוש זה יכול להתחבר לפירושים הקודמים, שהרי מצב הרוח בוודאי מושפע גם ממצב הגוף ולהיפך.
מעניין שבמדרש מובא גם כיוון הפוך, וז"ל: "דעתו היה לקלל, שעד אותה שעה היה שפוי ומן אותה שעה נטרד" (במדבר רבה פרשה כ ד"ה ויהי בבוקר).
מדרשי אגדה אחרים מושכים אותנו לכיוון חדש. נביא שניים מהם ואחר כך ננסה להסבירם. וז"ל:
"שפי מלמד שפשפש השעה שהקב"ה כועס בה" (מדרש אגדה במדבר פרק כג [ג]) "דבר אחר שפי כמו (שם מט) שפיפון עלי אורח שהיה קוסם ומנחש והיה נמשך על גחונו כנחש" (פסיקתא זוטרתא פרשת בלק דף קכז ע"ב).
יתכן ולכיוון זה רומזים "אבן עזרא" ורמב"ן הטוענים לסוד שמסתתר מאחורי הביטוי. צריך לומר כי הביטוי רומז לדרכי הכישוף והקסם שבלעם נקט בהם כדי למצוא את הדרך לפגע בעם ישראל.
"בִּלְעָם בֶּן בְּעוֹר הַקּוֹסֵם" (יהושע י"ג כב) ההולך "לִקְרַאת נְחָשִׁים" (במדבר כ"ד א).
נחזור לדרך הפשט.
הרמב"ן במקום והרד"ק על ישעיה (י"ג ב, מ"א יח) מסבירים כאילו שכתוב "וַיֵּלֶךְ אל שֶׁפִי" ומשמעות הכתוב היא שבלעם הלך אל המקום הגבוה ביותר. משם היה יכול לראות את כל העם ו"לברכו" על פי הנחיית בלק. פירוש זה המקשר בין פסוקנו לפסוק בישעיה מביא אותנו לדון בדברי נביא האמת מישראל.
ישעיה הנביא מנבא:
"מַשָּׂא בָּבֶל אֲשֶׁר חָזָה יְשַׁעְיָהוּ בֶּן אָמוֹץ: עַל הַר נִשְׁפֶּה שְׂאוּ נֵס הָרִימוּ קוֹל לָהֶם הָנִיפוּ יָד וְיָבֹאוּ פִּתְחֵי נְדִיבִים"
אם המשא עוסק בבבל והר נשפה פירושו הר גבוה, קשה מאוד היכן יש הרים בבבל? והרי בבל שוכנת בבקעת שנער. היא מישורית כמעט לחלוטין וחלק ניכר משטחה נמצא בין הנהרות הפרת והחידקל. לכן יש הטוענים שמשא בבל הוא בעצם משא אשור.
יש לכך הוכחות רבות מפשט הכתובים אנו נציין רק אחת. הרים גבוהים יש בממלכת אשור, אחד מהם הוא אותו "הַר נִשְׁפֶּה" שמקבילתו היא אותה פסגה בארץ מואב "וַיֵּלֶךְ שֶׁפִי" עליה עלו בלעם ובלק כדי לצפות על העם שעליו נאמר:
"כִּי לֹא נַחַשׁ בְּיַעֲקֹב וְלֹא קֶסֶם בְּיִשְׂרָאֵל כָּעֵת יֵאָמֵר לְיַעֲקֹב וּלְיִשְׂרָאֵל מַה פָּעַל אֵל"
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
