ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- לך לך
אך מהיכן למד הבעש"ט את סוד קפיצת הדרך?
על כך שמעתי פעם סיפור נפלא. מספרים, שפעם שלח הבעש"ט את אחד מתלמידיו למקום מסוים. הפליג התלמיד לאותו מקום, אך דרכו השתבשה מסיבה מסוימת, והוא נקלע לבדו לאי בודד ומרוחק. שרד התלמיד באותו אי במשך כל ימות החול, והנה, להפתעתו, רגע לפני שבת, מגיעים לאי קבוצת אשים לובשי לבן, וכל צורכי השבת בידיהם. הצטרף התלמיד לאותה קבוצה, ושבת עימהם, והשבת הייתה נפלאה ומרוממת.
והנה, במוצאי שבת, נעלמה הקבוצה כלעומת שבאה. התלמיד נותר בודד, ושוב שרד כל ימי השבוע. לקראת השבת הבאה, שוב הופיעה הקבוצה המופלאה, אך הפעם שאל אותם התלמיד – מי אתם? ומה מעשיכם באי זה?
ענו לו האנשים – אנחנו מפרשת לך לך. אנחנו – הנפש אשר עשה אברהם בחרן. אנחנו תלמידיו הגויים של אברהם אבינו, אלו שהוא לימד אותם את סוד האמונה בא-ל אחד, ובאו עימו לארץ ישראל. כעת, אנו בעולם הבא, עולם הנשמות, וכמובן, אנו נמצאים כל ימות השבוע בהיכלו של אברהם.
אך, השבת במחיצתו של אברהם היא גבוהה מידי בשבילנו, (בכל זאת, איננו יהודים, בני אברהם יצחק ויעקב), לכן אנו באים לשבות באי הזה.
הבין תלמיד הבעש"ט, שזו ההזדמנות שלו, וביקש מהם, שישאלו את אברהם אבינו, כיצד הוא יוכל לצאת מהאי הבודד, ולשוב לארץ המיושבת. הבטיחו לו האנשים, שבפעם הבאה הם ישיבו לו תשובה.
ואכן, בהגיעם בשבת השלישית למקום, הם הבטיחו לו שמיד בצאת השבת, הם יגלו לו את הסוד. כשיצאה השבת, הם אמרו לו שאברהם אבינו כתב כמה מילים על פתק. הם ישימו את הפתק בידו, והוא יעצום עיניים וידמיין היכן ברצונו להיות. כשהוא יפתח את העיניים, הוא יהיה במקום שעלה בדמיונו.
אך הם הוסיפו ואמרו, שאברהם את העניין בתנאי אחד. ברגע שהתלמיד ימצא את עצמו במחוז חפצו, עליו להשמיד מיד את הפתק הסודי. הסכים התלמיד לתנאי, אחז בפתק, ודמיין שברצונו להגיע ל... מורו ורבו הבעש"ט הקדוש.
כשפתח את עיניו, מצא את עצמו מול הבעש"ט. לפני שהתלמיד הספיק להתאושש מקפיצת הדרך המדהימה, תפס הבעש"ט את יד התלמיד, שלף את הפתק, עיין בו, ואמר – את זה רציתי להשיג!
סיפור נפלא, וככל הסיפורים ודאי בא לבטא מסר העולה מפרשתנו.
הנפש אשר עשה אברהם בחייו, והפצת האמונה בקרב הגויים, זו אכן אחת ממשימות חייו החשובות של אברהם. אך בפרשתנו, מגלה לו ה' שיש מטרה נשגבת מזו - עליו ללכת לארץ ישראל, להוליד שם זרע, ולרשת את הארץ.
מול מחשבותיו של אברהם, שתלמידיו ובראשם אליעזר, תלמידו הנאמן, יירש אותו, מלמד אותו ה' שממשיכו העיקרי והאמיתי יהיה דווקא אשר יצא מזרעו. מרכז הפצת ה' בעולם זה עם ישראל שבארץ ישראל, ומתוך זה באים המעגלים שמסביב, בדמות הגויים המתקרבים לאמונת הייחוד, אך הכל מתחיל מהנקודה המרכזית –עם ישראל בארץ ישראל.
הגויים הם 'הנפש', ואנו יודעים שמבין חלקי הנשמה, הנפש זה החלק הבסיסי והנמוך יותר. הם נמצאים עם אברהם רק בימי המעשה, ימי השבוע, אך בשבת הם לא מסוגלים להיות עם אברהם. הם שייכים לדרך, אך אברהם מלמד כיצד לקפוץ על מגבלות הדרך, ולהגיע למטרה – לפסגה.
ואכן, בפועל, עינינו הרואות, שלנפש אשר עשו בחרן לא הייתה המשכיות בעולם, ודווקא מיצחק יצא הזרע המבורך שהמשיך את דרכו של אברהם וגילה את שם ה' בעולם. רק בהמשך, לאחר שנים רבות, למדו הגויים מעם ישראל את סוד אמונת הייחוד.
לכן, כשאברהם מצטווה על ברית המילה, ומכוחה ה' מבטיח לו שיצחק יוולד לו וזרעו יירש את הארץ, ה' גם מבטיח לו שהתורתו תופץ בעולם כולו, "והיית לאב המון גויים". כי דווקא כשאברהם אבינו בונה את המרכז הפנימי של עם ישראל, בכוחו להשפיע גם על הגויים.
לכן דווקא עם ברית המילה, שמו של אברם משתנה לאברהם, ב המון גויים. ושמה של שרי, משתנה לשרה, ללמדך שעד עכשיו הייתה רק שרי לאומתה ועכשיו היא שרה לעולם כולו, כי דווקא מתוך המרכז הפנימי, אנו משפיעים על כולם.
ומכאן למדנו, שעלינו לבסס עולם פנימי קדוש וטהור, ומכוחו להשפיע על כולם!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
