ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- שלח לך
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ציפורה בת דוד
דברי תורה עניים במקומן ועשירים במקום אחר (ירושלמי ר"ה פ"ג ה"ה). בכדי לבאר את דרך חשיבתם של חז"ל, יש לנו להקדים הקדמה נצרכת מהפרשה (במדבר יג, כג-כד):
"וַיָּבֹאוּ עַד נַחַל אֶשְׁכֹּל וַיִּכְרְתוּ מִשָּׁם זְמוֹרָה וְאֶשְׁכּוֹל עֲנָבִים אֶחָד וַיִּשָּׂאֻהוּ בַמּוֹט בִּשְׁנָיִם וּמִן הָרִמֹּנִים וּמִן הַתְּאֵנִים. לַמָּקוֹם הַהוּא קָרָא נַחַל אֶשְׁכּוֹל עַל אֹדוֹת הָאֶשְׁכּוֹל אֲשֶׁר כָּרְתוּ מִשָּׁם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל".
בתיאור התורה את מאורעות המרגלים בארץ ישראל, מספרת היא שבאו המרגלים לנחל אשכול, כרתו משם אשכול, ומוסיפה היא שלכן נקרא המקום "נחל אשכול". מדברי הפסוקים מזדעק קושי גדול: אם אותו המקום נקרא 'נחל אשכול' על שם האשכול שכרתו משם בני ישראל, כיצד זה כבר קורא הכתוב את המקום 'נחל אשכול' עוד קודם שהמרגלים כרתו משם את האשכול? כמובן שאפשר לתרץ בפשטות שלאחר שכבר היה מעשה המרגלים, כאשר באה התורה ומספרת את מהלך הארועים, משתמשת היא כשמות מקומות בשמות המוכרים לקורא, אע"פ שמצד האמת עדיין לא היה זה שמם. וכך באמת מובא בחז"ל (ילקו"ש דברים רמז תתה): "ויבאו עד נחל אשכול - מלמד שנקרא (המקום כך, ע"י התורה) על שם סופו. כיוצא בו אתה אומר: ויבא אל הר האלהים חורבה - מגיד שנקרא על שם סופו".
אלא שעדיין לא נפתרה הקושיה במלואה. התורה אלוקית היא ונכתבה בתכלית השלמות, ולכן ראוי שדבריה יופיעו בצורה האידאלית ביותר. אילו היינו אנו כותבים את התורה, לא היה לנו להקדים ולקרוא למקום בשמו קודם תיאור הארוע שבעקבותיו בא שם זה. על כן בנידון דידן, היה על התורה לתאר את הדברים בסדר זה: המרגלים באו לנחל אחד וכרתו ממנו אשכול, והוא הנחל אשר לימים יקרא נחל אשכול - ומדוע הקדימה התורה את המאוחר? על כן, באו חז"ל ודרשו (במ"ר טז, טז): "למקום ההוא קרא נחל אשכול זה שאמר הכתוב (ישעיה מו) מגיד מראשית אחרית - שהכל צפוי היה לפני הקב"ה, אשכול אוהבו של אברהם היה ונקרא אשכול על אודות האשכול שעתידין ישראל לכרות ממקומו". דהיינו ששמו הקדום של המקום היה נחל אשכול עוד קודם בוא המרגלים. ומדוע נקרא המקום כן? על שם אשכול אוהבו של אברהם. אף על פי כן, באה התורה ומגלה לנו, שאף על פי שכך אמנם היתה דעת בני אדם, מכל מקום הקב"ה סובב קריאת שם זה מסיבה אחרת לגמרי - על אודות האשכול שיכרתו משם בני ישראל.
כעת בשובנו לסוגיית טבריה הנקראת כן על שם טבריוס, יודעים אנו שאמת הדבר שטבריוס קרא לטבריה כך על שמו, אך זו היא רק לפי דעתו. מבטם של חז"ל פנימי, חודר הוא מבעד לרבד החיצוני של המציאות. לקב"ה היו סיבות עמוקות הרבה יותר לכך שיקרא המקום כן - טבריה שיושבת בטבורה של ארץ ישראל, ושטובה ראייתה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
