ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- שלח לך
ההכנות להתנתקות ולגירוש היהודים מגוש קטיף, חבל עזה וצפון השומרון הולכות ומתקדמות.
יהודים רבים 'שוברים את הראש', ומחפשים כל דרך כיצד לבטל את 'רוע הגזירה', אך בולדוזר ההרס ממשיך לדהור, ועד כה שום דבר לא מצליח לעוצרו.
והנה, מתכנסת קבוצת יהודים, תושבי אחד הישובים המיועדים לגירוש, לטכס עצה מה לעשות. ולפתע, בעיניים יוקדות אמונה, מציע אחד מהם כיוון חדש:
'דעו לכם, הקרקעות של הישוב שלנו מצומצמות מאוד. אין לנו יכולת להתרחב ולבנות שכונות חדשות, אבל יש אפשרות לקנות מערביי האזור קרקע שסמוכה לישובנו, וכך לפרוץ ולהתרחב למקומות חדשים. קנייה כזו, תתן תקווה ותחושת התקדמות לכל תושבי האזור, תחזיר את הצבע ללחיים לכל נאמני ארץ ישראל, כל המאבק יקבל תנופה מחודשת, ובעזרת ה' נעשה ונצליח'!
'באמת, אתה לא מתכוון ברצינות', מגיב אחד הנוכחים ביאוש, 'זה מאוד מסובך לקנות קרקע מהערבים. וחוץ מזה, מה זה יעזור? כיצד זה ימנע את הגירוש? תהיה ריאלי, ותפסיק עם החלומות'.
לאחר ויכוח ארוך בין המאמין והמיואש, החבורה מחליטה לנסות לבצע את הרעיון. הם מנהלים משא ומתן ארוך ומפותל עם בעלי הקרקע הערבים. המוכרים מסתכנים בגזר דין מוות על המכירה ליהודים, ולכן דורשים הון תועפות על הקרקע, מעל ומעבר למחירה הריאלי, אך החבורה לא מתייאשת ומגייסת את הסכום הנדרש, ולבסוף תקופה קצרה לפני הגירוש, הם משלימים את העסקה!
כשהקרקעות סוף סוף בבעלותם, מתברר שהם איחרו את הרכבת. ההתנתקות כבר או טו טו יוצאת לפועל, וכבר אין ביכולתם לפרוץ ולהתיישב בקרקע שרכשו בדמים מרובים.
'נו', שאל המיואש את המאמין, 'מה הרווחתם'? 'לא חבל על הכסף'? הנה, אי אפשר להתיישב בקרקעות שרכשתם, והכל אבוד. אמרתי לכם שזה לא ריאלי'.
'האמת, אתה צודק. עשינו מעשה שהוא לא לחלוטין ריאלי', הודה המאמין. 'אבל אני רוצה לקורא לך פרק מהתנ"ך'.
הם פתחו בירמיהו פרק לב וקראו:
"וַיֹּאמֶר יִרְמְיָהוּ הָיָה דְּבַר ה' אֵלַי...: הִנֵּה חֲנַמְאֵל בֶּן שַׁלֻּם דֹּדְךָ בָּא אֵלֶיךָ לֵאמֹר קְנֵה לְךָ אֶת שָׂדִי אֲשֶׁר בַּעֲנָתוֹת... וָאֶקְנֶה אֶת הַשָּׂדֶה... וָאֶשְׁקֲלָה לּוֹ אֶת הַכֶּסֶף שִׁבְעָה שְׁקָלִים וַעֲשָׂרָה הַכָּסֶף:
וָאֶכְתֹּב בַּסֵּפֶר וָאֶחְתֹּם וָאָעֵד עֵדִים... וָאֶתֵּן אֶת הַסֵּפֶר הַמִּקְנָה אֶל בָּרוּךְ בֶּן נֵרִיָּה בֶּן מַחְסֵיָה... לְעֵינֵי כָּל הַיְּהוּדִים הַיֹּשְׁבִים בַּחֲצַר הַמַּטָּרָה. וָאֲצַוֶּה אֶת בָּרוּךְ לְעֵינֵיהֶם...: כֹּה אָמַר ה'... לָקוֹחַ אֶת הַסְּפָרִים הָאֵלֶּה... וּנְתַתָּם בִּכְלִי חָרֶשׂ לְמַעַן יַעַמְדוּ יָמִים רַבִּים. כִּי כֹה אָמַר ה'... עוֹד יִקָּנוּ בָתִּים וְשָׂדוֹת וּכְרָמִים בָּאָרֶץ הַזֹּאת.
וָאֶתְפַּלֵּל אֶל ה'...: הִנֵּה הַסֹּלְלוֹת בָּאוּ הָעִיר לְלָכְדָהּ וְהָעִיר נִתְּנָה בְּיַד הַכַּשְׂדִּים... וְאַתָּה אָמַרְתָּ אֵלַי... קְנֵה לְךָ הַשָּׂדֶה בַּכֶּסֶף וְהָעֵד עֵדִים?
וַיְהִי דְּבַר ה' אֶל יִרְמְיָהוּ..: אֲנִי ה' אלוקי כָּל בָּשָׂר, הֲמִמֶּנִּי יִפָּלֵא כָּל דָּבָר?
לָכֵן כֹּה אָמַר ה' הִנְנִי נֹתֵן אֶת הָעִיר הַזֹּאת בְּיַד הַכַּשְׂדִּים... כֹה אָמַר ה' כַּאֲשֶׁר הֵבֵאתִי אֶל הָעָם הַזֶּה אֵת כָּל הָרָעָה הַגְּדוֹלָה הַזֹּאת כֵּן אָנֹכִי מֵבִיא עֲלֵיהֶם אֶת כָּל הַטּוֹבָה... שָׂדוֹת בַּכֶּסֶף יִקְנוּ וְכָתוֹב בַּסֵּפֶר וְחָתוֹם וְהָעֵד עֵדִים בְּאֶרֶץ בִּנְיָמִן וּבִסְבִיבֵי יְרוּשָׁלִַם... וּבְעָרֵי הַנֶּגֶב כִּי אָשִׁיב אֶת שְׁבוּתָם נְאֻם ה'".
'אתה רואה', אמר המאמין, 'הלכנו בדרכו של ירמיהו. לא מסתכלים לטווח קצר. מסתכלים לטווח ארוך. יכול להיות שיגרשו אותנו מכאן, אבל יום יבוא ונחזור לכאן, ואז הקרקעות יחכו לנו, ומחירי הנדל"ן כאן עוד יאמירו.
וחוץ מזה, אני רוצה לומר לך עוד נקודה. עשינו מעשה לא ריאלי. אבל זו בדיוק הבשורה של עם ישראל בעולם, להפגיש את הריאלי עם הלא ריאלי. אנחנו עם נצח, שלא מתנהג לפי הכללים הרגילים של העולם. מבחינה ריאלית, עם ישראל היה צריך להיעלם כבר מזמן ח"ו.
הסיבה לכך שאנחנו לא מתנהגים לפי הכללים הרגילים, כי אנו מבשרים לעולם שאלוקים התגלה בהר סיני, ולימד את העולם תורה שמרימה אותו לגבהים רוחניים המתרוממים מעל למציאות הריאלית של העולם, כלומר אנו מבשרים לעולם את המפגש בין הריאלי ללא ריאלי.
ויותר מזה, זו גם עניינה של ארץ ישראל. המרגלים בפרשת שלח היו ריאלים. הם התרשמו מהארץ לטובה, והעידו עליה שהיא "ארץ זבת חלב ודבש", אבל הם מדדו את יחסי הכוחות בין ישראל והכנענים, ואמרו שעם כל הכאב והרצון לזכות בארץ הטובה, אין יכולת ריאלית להתגבר על הענקים היושבים בערים המבוצרות.
רק יהושע וכלב, היו לא ריאלים, ומתוך בטחון בה' המתגלה לישראל מעבר לכל הכללים הריאלים, הם הפצירו בעם להאמין בה' ולא לפחד.
וכבר אמרו, שבארץ ישראל האמונה היא חלק מהשיקולים הריאלים!'
(מבוסס על סיפור אמיתי, ששמעתי משותפים לתהליך הקנייה. אכן קנו אדמות ליד אחד הישובים בחבל עזה בשנת תשס"ה, והן ממתינות לעם ישראל. בצפון השומרון כבר חזרנו, בעזרת ה' המאמין בסיפור יתגלה מהר מאוד כריאלי!)
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
