ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- ויצא
- הלכה מחשבה ומוסר
- הדרכות ונושאים בעבודת ה'
- שיעורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ר' יוסף בן יעקב רייכר ז"ל
בפסוק: "אכן יש ה' במקום הזה ואנכי לא ידעתי" 3 ישנו וידוי וחשבון נפש. ומכוח הוידוי הזה הגיע יעקב אבינו למדרגה נוספת של יראת שמים: "ויירא ויאמר מה נורא המקום הזה". היראה היא אוצר 4 , היא עוזרת להשיג מידות ומדרגות נוספות ולשמור עליהן.
רש"י מסביר שכוונת יעקב אבינו באמרו "אכן יש ה' במקום הזה ואנכי לא ידעתי" היא, שאם היה יודע שיש ה' במקום הזה, לא היה ישן בו, אף על פי שעל ידי כך הוא הגיע לנבואה. אך הספורנו מסביר את הפסוק בדרך אחרת, ואומר שכוונת דברי יעקב היתה, שאם היה יודע שיש ה' במקום הזה, הוא היה מכין את עצמו לנבואה.
וניתן לבאר את הפסוק ביאור שלישי, וזאת על פי דברי הרמב"ן, שמסביר את הפסוק "עד שתחפץ", שמכל התעוררות צריך לעשות חפץ. יש כאן דבר עצום, וצריך לעשות ממנו משהו. כדי שאנו נקבל את ההבטחה האלוקית יש צורך בהתעוררות מצידנו, וללא ההתעוררות כזאת לא נוכל לקבל אותה. ומצד שני – מי ש"בא ליטהר מסייעים אותו" 5 . אין לזלזל ברגע. הרגע הזה הוא הקובע, ואם אינך מחשיב אותו, הכל יכול ללכת לאיבוד. כי דווקא בדברים קטנים נבחן האדם. פורענות נבוכדנאצר היתה על דבר פעוט 6 . בשמים מחכים, אולם על האדם להכיר בעצמו בחשיבות הרגע. אם יעקב לא היה "יהיב דעתיה" – לולי דעתו – לא היתה הבטחה, אף על פי שאנו ניזונים ממנה, ואף על פי שכבר הגיע הזמן לקבלה. היתה תביעה על יעקב שלא התפלל. צריך לדעת שעכשיו זוהי ההזדמנות להתפלל, ובלי זה הכל יאבד. "אל תאמר לכשאפנה אשנה" 7 .
(c) כל הזכויות שמורות לרב בנימין רקובר, ירושלים תשס"ו.
^ 1 בראשית כח, י-יא.
^ 2 חולין צא ע"ב: "אמר ר' עקיבא: שאלתי את רבן גמליאל ואת רבי יהושע באיטליז של אימאום, שהלכו ליקח בהמה למשתה בנו של רבן גמליאל, כתיב ויזרח לו השמש, וכי שמש לו לבד זרחה? והלא לכל העולם זרחה! אמר ר' יצחק: שמש הבאה בעבורו, זרחה בעבורו, דכתיב ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה, וכתיב ויפגע במקום, כי מטא לחרן אמר: אפשר עברתי על מקום שהתפללו אבותי, ואני לא התפללתי? כד יהיב דעתיה למיהדר - קפצה ליה ארעא, מיד - ויפגע במקום, כד צלי בעי למיהדר, אמר הקב"ה: צדיק זה בא לבית מלוני ויפטר בלא לינה? מיד בא השמש" וכו'.
^ 3 בראשית כח, טז.
^ 4 על פי ישעיה לג, ו "יראת ה' היא אוצרו".
^ 5 שבת קד ע"א.
^ 6 "ומה בשכר ארבע פסיעות ששלמתי לאותו רשע, שרץ אחר כבודי... הני ארבע פסיעות מאי היא? דכתיב בעת ההיא שלח מראדך בלאדן בן בלאדן מלך בבל ספרים וגו'... כתבו ליה: שלמא למלכא חזקיה, שלם לקרתא דירושלם, שלם לאלהא רבא. נבוכדנאצר ספריה דבלאדן הוה, ההיא שעתא לא הוה התם. כי אתא אמר להו: היכי כתביתו? אמרו ליה: הכי כתבינן. אמר להו: קריתו ליה אלהא רבא וכתביתו ליה לבסוף? אמר: אלא הכי כתובו: שלם לאלהא רבא, שלם לקרתא דירושלם, שלם למלכא חזקיה. אמרי ליה: קריינא דאיגרתא איהו ליהוי פרוונקא. רהט בתריה. כדרהיט ארבע פסיעות אתא גבריאל ואוקמיה" (סנהדרין דף צו ע"א).
^ 7 אבות ב, ד.
^ 2 חולין צא ע"ב: "אמר ר' עקיבא: שאלתי את רבן גמליאל ואת רבי יהושע באיטליז של אימאום, שהלכו ליקח בהמה למשתה בנו של רבן גמליאל, כתיב ויזרח לו השמש, וכי שמש לו לבד זרחה? והלא לכל העולם זרחה! אמר ר' יצחק: שמש הבאה בעבורו, זרחה בעבורו, דכתיב ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה, וכתיב ויפגע במקום, כי מטא לחרן אמר: אפשר עברתי על מקום שהתפללו אבותי, ואני לא התפללתי? כד יהיב דעתיה למיהדר - קפצה ליה ארעא, מיד - ויפגע במקום, כד צלי בעי למיהדר, אמר הקב"ה: צדיק זה בא לבית מלוני ויפטר בלא לינה? מיד בא השמש" וכו'.
^ 3 בראשית כח, טז.
^ 4 על פי ישעיה לג, ו "יראת ה' היא אוצרו".
^ 5 שבת קד ע"א.
^ 6 "ומה בשכר ארבע פסיעות ששלמתי לאותו רשע, שרץ אחר כבודי... הני ארבע פסיעות מאי היא? דכתיב בעת ההיא שלח מראדך בלאדן בן בלאדן מלך בבל ספרים וגו'... כתבו ליה: שלמא למלכא חזקיה, שלם לקרתא דירושלם, שלם לאלהא רבא. נבוכדנאצר ספריה דבלאדן הוה, ההיא שעתא לא הוה התם. כי אתא אמר להו: היכי כתביתו? אמרו ליה: הכי כתבינן. אמר להו: קריתו ליה אלהא רבא וכתביתו ליה לבסוף? אמר: אלא הכי כתובו: שלם לאלהא רבא, שלם לקרתא דירושלם, שלם למלכא חזקיה. אמרי ליה: קריינא דאיגרתא איהו ליהוי פרוונקא. רהט בתריה. כדרהיט ארבע פסיעות אתא גבריאל ואוקמיה" (סנהדרין דף צו ע"א).
^ 7 אבות ב, ד.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
