ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- תרומה
- משפחה חברה ומדינה
- בית המקדש
- מעלת המקדש
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רויטל בת לאה
שלושה בניינים הם, לדעת רבינו יונה: בניין העולם, בניין המשכן ובניין האדם. מתוך כל אחד מהבניינים הללו משתלשל הבניין שלאחריו: התכלית של הכל היא בניין האדם, לשם כך בא בניין המשכן, ולשם כך בא בניין העולם. נמצא שהתכלית של בניית המשכן ושל השכינה השורה בו אינה בהשראת השכינה במשכן עצמו, על אף שהוא קודש וקודש קודשים, אלא בהשראת השכינה בלבו של כל אחד ואחד מישראל. זהו עיקר החידוש בשתי הפרשיות הללו, תרומה ותצוה, שהתכלית של הכול היא: "ושכנתי בתוכם" 1 .
התכלית של הכל היא: "וידעו כי אני ה' אלהיהם" 2 - בניין כל אדם ואדם בפני עצמו, ומתוך כך השראת שכינה על כל אחד ואחד, כפי שהפסוק מסיים: "לשכני בתוכם אני ה' אלהיהם". מהמשכן יש שכינה, ומהשכינה יש השראה על כל אחד ואחד. התכלית של בניין האדם היא להיות מקום לשכינה. וכשיש אדם שהוא גדול בתורה וגדול ביראה - יש בכוחו לסייע להשראת השכינה בלבו של כל אחד ואחד מישראל. זהו הפתח להבנת פרשת השבוע שלנו, ופרשת תצוה הבאה בעקבותיה.
פרשת השבוע שלנו, פרשת תרומה, עוסקת כולה בבניית המשכן, מקום השראת השכינה, וכליו המיוחדים להשראת השכינה - הארון, השולחן, המזבח והמנורה, וכך הוא גם בפרשת תצוה. פרשת תצוה ממשיכה בעניין המנורה, ופותחת בציווי על הכנת שמן המאור למנורה, שיש בו עניין מיוחד של הכשר להשראת שכינה במשכן. בהדלקת הנרות במנורה היה יותר מבשאר כל העבודות משום הכשר להשראת השכינה, שכן הדלקת הנרות במנורה מבטאת את השראת השכינה, כפי שדורשת הגמרא 3 : "וכי לאורה הוא צריך? והלא כל ארבעים שנה שהלכו בני ישראל במדבר, לא הלכו אלא לאורו; אלא עדות היא לבאי עולם שהשכינה שורה בישראל". הנר המערבי, שעליו נאמר בפסוק: "להעלת נר תמיד" 4 .
משה - מלמעלה למטה, אהרון - מלמטה למעלה
ומתוך כך אנו מגיעים לציווי: "ואתה הקרב" וגו' 5 , שבו משה רבנו מצווה לקרב את אהרן ואת בניו לכהונה. משה רבנו ממונה להכין את כל ענייני השראת השכינה בישראל, ולאחר שבפרשתינו ובתחילת פרשת תצוה הוא מצווה להכין את המשכן וכליו להשראת השכינה, הרי שבציווי לקרב את אהרן ובניו לעבודת המשכן הוא צועד צעד נוסף, ובזה מתגלה גדולתו של משה רבנו. למשה רבנו ניתן כוח מיוחד להכין את החלת השכינה בתוך לבם של הכהנים.
תפקידו של משה רבנו הוא ליצור את האפשרות להחלת השכינה מגבוה. משה רבנו מצווה לקרב את אהרן ובניו לעבודת הקודש על מנת להחיל עליהם את השכינה מלמעלה, ועל כך נאמר: "אשרי תבחר ותקרב ישכן חצריך" וגו' 6 - יש כאן לא רק בחירה, אלא גם קירוב מצד הקדוש ברוך הוא, על מנת ש"ישכן חצריך". זהו קירוב מלמעלה, שעליו מצווה משה רבנו, על מנת שאהרן ישכון בחצרות ה' ובהיכלו.
ובכך שונה עבודתו של משה רבנו, הפועל להחלת השכינה מלמעלה, מעבודתו של אהרן הכהן, הפועל מלמטה, ומקרב מלמטה את ישראל לאביהם שבשמים. עבודתו של אהרן הכהן היא באהבת הבריות ובקירובם לתורה מלמטה, כפי שאומרת המשנה במסכת אבות 7 : "הוי מתלמידיו של אהרן, אוהב שלום, ורודף שלום, אוהב את הבריות ומקרבן לתורה". יש כאלו שאינם זוכים לקירוב מלמעלה, והם צריכים לעמול בעצמם להשיג קירבה זו, וזאת היתה עבודתו של אהרן הכהן - לאהבם, להעלותם, ולקרבם לתורה.
אהרון - הנהגת העם ואהבת ישראל
על אהרן הכהן נאמרו שני פסוקים. הפסוק הראשון הוא: "ושמת את שתי האבנים על כתפות האפד אבני זכרון לבני ישראל, ונשא אהרן את שמותם לפני ה' על שתי כתפיו לזכרון" 8 , והפסוק השני הוא: "ונשא אהרן את שמות בני ישראל בחשן המשפט על לבו בבאו אל הקדש לזכרן לפני ה' תמיד" 9 . אהרן זכה לשני דברים: לנשיאת שמות בני ישראל על כתפיו, ולנשיאת שמות בני ישראל על לבו. היו בו - באהרן - שתי תכונות: היה בו גם כח של הנהגה ושל אחריות כלפי עם ישראל, והוא נשא את משא העם על כתפיו, ולכך מרמזות אבני השוהם שבאפוד - שמפותחים בהן שמות בני ישראל - שאותן הוא נשא על כתפיו לזיכרון; ומצד שני היתה בלבו אהבת ישראל גדולה, ולכך מרמזות אבני החושן - שמפותחים בהן שמות בני ישראל - שאותן הוא נשא על לבו לזיכרון.
השראת שכינה בזכות אהבת ישראל
על הפסוק: "הלא אהרן אחיך הלוי ידעתי כי דבר ידבר הוא, וגם הנה הוא יצא לקראתך וראך ושמח בלבו" 10 אומרת הגמרא 11 ש"בשכר 'וראך ושמח בלבו' - זכה לחשן המשפט על לבו". אהרן הכהן זכה לחושן המשפט על לבו, מכיוון ששמח בלבו על כך שמשה רבנו נבחר להיות מנהיגם של ישראל. זו היתה מדרגה של אהבת ישראל. על אף שאהרן הכהן היה מבוגר ממשה רבנו, והיה נביא לפני משה רבנו, הוא שמח בלבו שאחיו הצעיר ממנו נבחר להיות מנהיגם של ישראל. ומכיוון שהוא שמח בלבו, זכה אהרן הכהן לחושן המשפט על לבו. היה בו כוח של אהבת ישראל בלבו, ומכוח האהבה שבלב הוא זכה לחושן המשפט על הלב.
זוהי גם הסיבה לכך שלגבי החושן עצמו אנו מוצאים שני פסוקים. מצד אחד כתוב לגבי החושן, כפי שראינו: "ונשא אהרן את שמות בני ישראל בחשן המשפט על לבו בבאו אל הקדש לזכרן לפני ה' תמיד" 12 , אך מצד שני כתוב בפסוק הבא: "ונתת אל חשן המשפט את האורים ואת התמים והיו על לב אהרן בבאו לפני ה', ונשא אהרן את משפט בני ישראל על לבו לפני ה' תמיד". יש בכפילות זו רמז להבדל שבין בית ראשון לבית שני. בבית ראשון היה החושן שלם, עם אורים ותומים בתוכו, ואילו בבית שני היו חסרים האורים והתומים שבחושן 13 . בבית המקדש הראשון היה משפט שלם, ואילו בבית המקדש השני היו רק שמות בני ישראל.
מדוע לא שרתה השכינה בבית שני?
לפי הרמב"ן 14 , האורים והתומים היו שמות קודש שגרמו לכהן להגיע ל"מדרגה ממדרגת רוח הקדש - היא למטה מן הנבואה, ולמעלה מבת קול" וכו', ולמדרגה זו היה הכהן הגדול מגיע מכוח אהבת ישראל שהיתה בלבו. כל הזכות של חושן המשפט היתה רק מכוח מידת אהבת ישראל שהיתה אצל הכהן הגדול. ולפי זה מובן, שבבית שני, כשהיה פגם באהבת ישראל, לא שרתה השכינה באורים ותומים, שעל ידה היו שואלים ונענים, אלא נשארו רק האבנים עם השמות. בבית שני אמנם קיימו תורה ומצוות יותר מאשר בבית ראשון, אבל היתה אז ירידה באהבת ישראל, ומדרגתו של אהרן הכהן - שעליו נאמר: "וראך ושמח בלבו" - לא היתה קיימת יותר, לכן לא היו בבית שני אורים ותומים, שכן במקום שאין אהבה יש שנאה, וכשיש שנאה, אין השכינה שורה על האורים והתומים.
כל זכותו של אהרן הכהן באורים והתומים היתה מכוח אהבת ישראל ואהבת הרעים שהיו בלבו, בנוסף לכוח ההנהגה. רק בשעה שכוח זה של אהבת ישראל מתאחד יחד עם כוח ההנהגה, ניתן להגיע למצב שאליו אנו שואפים, להשראת השכינה בעם ישראל כולו.
----------------------
במהדורה ראשונית ובלעדית מתוך הספר 'שיחות מרן הגר"א שפירא למועדי ישראל', בעריכת הרב בנימין רקובר שליט"א (מכת"י).
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
