ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- קדושים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ר' יוסף בן יעקב ז"ל
אלא שלפי הסבר זה הקשר לתחילת הפס': "לא תשנא את אחיך בלבבך", אינו מובן. הרמב"ם בספר המצוות (עשה רה) כותב: "...והוא אמרו יתעלה הוכח תוכיח את עמיתך. ונכנס בציווי הזה שנאשים קצתו לקצתנו כשיחטא איש ממנו לאיש, ולא נטור לו ונחשוב לו עון, אבל נצטוינו להוכיחו במאמר עד שלא ישאר דבר בנפש... ". נמצא שהרמב"ם מפרש את הפס' גם באופן זה: אם יש לך תלונה וכעס על עמיתך, הוכיחו! ואל תשמור לו חטאו בלבבך. לאור הסבר זה נמצא ברור מדוע פתח הפס' בציווי שלא לשנוא את חבירו, כי בדרך זו שלא ישמור עליו תלונתו בליבו אלא ילבן אותה עם חבירו ויוכיחו, נמצא ליבו נקי מן השנאה, משא"כ כאשר שומר השנאה בליבו. [מובן שישנו מצב בו אדם מדבר על כעסו ובמקום להתנתק ממנו ולהקיאו מהרבדים הפנימיים, אדרבה, מלבֶה את כעסו וחוזר לבולעו, ככלב השב אל קיאו. למותר לציין שלא לזאת הכוונה].
נמצא הדיבור, אפילו הוא קובלנה על חבירו, גורם לפריקת המשקעים מהרבדים הפנימיים שבנפש האדם, והקאתם למישור החיצוני.
יסוד זה של התפרקות בדיבור יכול לבוא לידי ביטוי גם בצורה הפוכה. לא מכבר קראנו בפרקי אבות (פ"א): "אמור מעט ועשה הרבה". על פניו הוא הדרכה לאדם להתמקד בעשיה ולא ביומרות. אך ניתן גם להבין בלשון המשנה שישנה סגולה לעשיה מרובה - דיבור מועט. ומדוע יהיה דיבור מועט סגולה לעשיה מרובה ? ניתן להסביר זאת בכיון קבלי כפי שכתב הבא"ח (לא זכור לי המקור) שאדם היוצא בהכרזות שבכוונתו לקיים מצוה פלונית, אזי כוחות הס"א מקטרגים עליו ומנסים למנוע בעדו, ועל כן יאמר מעט, יאמר להולך לעשות מעט מצוות, ואזי יהיה בכוחו לעשות הרבה. לאור היסוד הנ"ל על כוחו של הדיבור, ניתן להסביר משנה זו גם ברובד הפסיכולוגי הפשוט. הדיבור על ענין מסוים פורק את הלחץ מן הרבדים הפנימיים, ומונע הפנמת הענין. ממילא הסבירות ליישום מעשי, פוחת. על כן המיעוט בדיבור עוזר להפנמת המצוה וישומה.
לאור יסוד זה מתגלה חוכמה רבה באיזה מצב ידבר האדם ובאיזה יאחוז בפלך השתיקה. ע"ד משל המפרסם מעשיו הטובים גורם לעצמו אי הפנמת המצוה. ואילו המספר השח בדאגותיו מרגיע לחץ דאגתו. יה"ר שנזכה להשתמש בכח נפלא זה לעבודתו יתברך ויתעלה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
