ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- בהעלותך
וז"ל של משה רבנו:
"לֹא אוּכַל אָנֹכִי לְבַדִּי לָשֵׂאת אֶת כָּל הָעָם הַזֶּה כִּי כָבֵד מִמֶּנִּי" (במדבר י"א יד).
תשובתו של ריבון העולמים הייתה:
"וַיֹּאמֶר יְקֹוָק אֶל מֹשֶׁה אֶסְפָה לִּי שִׁבְעִים אִישׁ מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יָדַעְתָּ כִּי הֵם זִקְנֵי הָעָם וְשֹׁטְרָיו וְלָקַחְתָּ אֹתָם אֶל אֹהֶל מוֹעֵד וְהִתְיַצְּבוּ שָׁם עִמָּךְ: וְיָרַדְתִּי וְדִבַּרְתִּי עִמְּךָ שָׁם וְאָצַלְתִּי מִן הָרוּחַ אֲשֶׁר עָלֶיךָ וְשַׂמְתִּי עֲלֵיהֶם וְנָשְׂאוּ אִתְּךָ בְּמַשָּׂא הָעָם וְלֹא תִשָּׂא אַתָּה לְבַדֶּךָ" (שם טז – יז).
הכתוב איננו מפרט על פי איזה קריטריונים נבררו נבחרי הציבור.
רש"י מציע לחפש את התשובה במילים: "אֲשֶׁר יָדַעְתָּ כִּי הֵם זִקְנֵי הָעָם וְשֹׁטְרָיו - אותם שאתה מכיר שנתמנו עליהם שוטרים במצרים בעבודת פרך והיו מרחמים עליהם ומוכים על ידם, שנאמר (שמות ה, יד) 'ויכו שוטרי בני ישראל', עתה יתמנו בגדולתן כדרך שנצטערו בצרתן".
לפי רש"י, מסירות נפש והקרבה עצמית לטובת עם ישראל, הוא הקריטריון הקובע בקורות החיים של המועמדים. . רק מי ששם את הצרכים והשאיפות הפרטיות שלו בצד ופועל רק למען הציבור, גם אם הוא נאלץ לשלם על כך מחיר כואב, הוא הראוי לקבל את ההנהגה ולהתמנות כפרנס על הציבור. הוא גם מי שיזכה לעמוד ליד משה בזמן גילוי השכינה. כך מסביר רש"י את דברי התורה: וְהִתְיַצְּבוּ שָׁם עִמָּךְ: וְיָרַדְתִּי וְדִבַּרְתִּי עִמְּךָ שָׁם - ... אלה שנכנסו עם משה לשמוע דבור מפי הקדוש ברוך הוא".
(נוסיף במאמר מוסגר כי גם פסוק זה מצטרף לרשימה ארוכה של פסוקים בהם הופעת השרש נצ"ב משמעותו גילוי שכינה).
הרמב"ן במקום סולל דרך חדשה בהבנת סוגיה זו. נסכם את דבריו העקרוניים:
א. המספר שבעים מבטא מנהיגות, לכן יש שבעים שרי אומות, שר לכל עם. גם בממשלתו של הקב"ה כביכול שבעים מלאכים, כך מבואר בפרקי רבי אליעזר (פרק כד). לכן, גם בסנהדרין שאמורה להנהיג את הציבור, יש שבעים חברים.
ב. "המספר הזה (שבעים) יכלול כל הדעות בהיותו כולל כל הכוחות", (אז התוצאה היא) 'ולא יפלא מהם כל דבר' (על פי דברים י"ז ח)". לפי זה רק כאשר נערכת התייעצות עם כלל מייצגי הדעות, מתקבלת ההחלטה הנכונה. דרישה זו מבוססת על ענווה של מנהיגים, שמבינים שעליהם לקחת בחשבון גם דעות אחרות, שחלקים אחרים בעם מחזיקים בהן. מדובר על אחדות שאיננה אחידות.
ג. כאשר ההנהגה נבחרת בדרך זו, יש רווח עצום נוסף: "כי ראוי במספר השלם הזה שישרה עליהם כבוד השכינה כאשר היא במחנה העליון, כי ישראל 'צבאות השם' ".
השכנת שכינה היא המטרה העליונה של הפרט ושל הכלל, הדרך להגיע אליה היא באיחוד אמיתי של כל הכוחות המייצגים את כלל הדעות.
הרמב"ן לוקח עקרון זה ומעבירו גם לתחום המשפטי. הסנהדרין איננה רק "עיני העדה", חברי הסנהדרין הם גם חברי בית הדין הגדול, הממונה על מערכת המשפט. לכן, "קבלו רבותינו (סנהדרין פ"א מ"ו) כי כל סנהדרי גדולה היושבת בבית השם במקום אשר יבחר לשכנו שם, כן יהיה מנינם שבעים, והנשיא על גביהם כמשה רבינו". מוסיף הרמב"ן ומדריך: "ולזה ירמוז הכתוב באמרו (תהלים פ"ב א) 'אלהים נצב בעדת אל בקרב אלהים ישפוט', כי השכינה עמהם להסכים על ידם".
הבה נתפלל כי "שבעים" הראויים, יבחרו על פי העקרונות שקבעו רש"י ורמב"ן לכהן כמנהיגות הציבורית של מדינת ישראל,
וגם מערכת המשפט של מדינת היהודים תזכה לסייעתא דשמיא והשכינה תשרה על כל פעולותיהם.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
